טור אישי סוער
החרדים לטיס! / הרב מיכאל נכטיילר
אנחנו הרוב הדמוקרטי אבל אנחנו לא באמת שולטים | הרב מיכאל נכטיילר משרטט בטור סוער את הדרך שבה נוכל להציג את עמדתנו ולהגיע לעמדות השפעה על המדינה (טור אישי)
מיכאל נכטיילר ||
45
עוד כתבות על טור אישי:
אין גשם, השמיים בוכים על סבתא
לפי הבכי של כולם היה נראה כי זו טרגדיה ונקטפה אישה צעירה. לכי תסבירי לכולם שאת הלכת והשארת אותנו עם מכתש כזה גדול שיקח לו זמן המון זמן להתאחות. אתי קצבורג נפרדת מסבתה (משפחה)
אתי קצבורג||
9
זיכרונות אישיים
"אני אהיה כמו אבא שלך", הבטיח לי הגר"ח
"אבא שלי, אבא של כולם - איננו" • בטור אישי, ספוג רגש ודמע, חולק יאיר אקשטיין, יועץ משפטי בעיריית ירושלים, את הרגעים האבהיים והמרגשים שהיו לו במחיצת מרן שר התורה זצ"ל (חרדים)
יאיר אקשטיין||
43
שבת של מעלה
הבכי במעז'יבוז' הפשיר את הקיפאון האוקראיני
כששרו את 'ניגון לעתיד לבוא', אמרתי לבעש"ט: "הספיק לי" והלכתי • יוחנן בלייך חזר משבת בצל הבעל שם טוב, וממליץ בחום לכל יהודי לחזור לילדות בבית שלא היינו בו מעולם (מגזין)
יוחנן בלייך||
2
דווקא עכשיו, הקורונה גרמה לאסימון ליפול
הסגר - כמעט נדמה שחווינו אותו בגלגול קודם ומדי פעם, חשבתי לתומי שהחיים חזרו למסלולם הרגיל. עד שהבנתי שאני הולכת לשבת בבית בזמן שאחיו של בעלי נישא, כי נחשפתי לחולת קורונה (דעות)
שרי ברינר-שיפמן|
טיסת געגוע בזמן קורונה // מיכל ולקין
מה שהתחיל כגעגוע, הפך למסע מרתק בין שתי מדינות אשר ידידותיות זו לזו בזמנן הבריא - מיכל ולקין משתפת את שעבר עליה בטיסה לניו יורק, שנערכה כדי לבקר את הנכדים, בעת טרופה שכזו (דעות, אקטואליה)
מיכל ולקין||
8
אל תשלימו את הדיבור שלי // ישראל שטרן
בהתחלה, הגמגום השתלט על המילים שלי לגמרי. כאילו היה שדון, שעמד לי בגרון ותפס בחוזקה את המילים - ישראל שטרן, מנהל השלוחה החרדית של אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל, חושף בטור מרגש את קורות חייו לצד הגמגום (דעות)
ישראל שטרן||
2
תם ולא נשלם
אמא יש רק אחת; ומה קורה כשהיא איננה?
גזירה על המת? איכשהו, גם אחרי 7 שנות יתמות, זה לא ממש קורה. איך יוכל ילד לשכוח את האישה שילדה אותו? להניח לכאב? לקראת היארצייט, שרי ברינר-שיפמן חושפת טפח נוסף על האופי יוצא הדופן שהיה לאימה ואיך חיים עם הצער (הורים, דעות)
שרי ברינר-שיפמן||
5
מה זה ה-1 בספטמבר בשבילי
חודשיים שלמים יחלנו לו, אז למה עכשיו כל מה שאנחנו מרגישות זה 'קווץ'' חזק בלב? להיות אמא ב-1 בספטמבר זה בראש ובראשונה להבין שהשגרה בפתח ועכשיו כולם יהיו יותר שפויים, בעיקר את (דעות)
הודיה נחומקה||
8
על כף המאזניים: למה אני מפריעה לעצמי לאכול?
להיות ילדת שמנת, תרתי משמע, עם פה גדול (ולא רק כי הוא לא חדל מלאכול) זה בהחלט מתוק ושובה בגיל שנה ושנתיים, אך כשעובר הזמן, הקסם מתפוגג לו ונשארת הילדה, עם מחלצות של אישה (דעות)
שרי ברינר-שיפמן||
4
דקה של חשבון נפש
אנחנו בתחילתו של זמן חדש, לפני שאנחנו נשאבים ממש לעומק, לא יזיק מעט חשבון נפש על התקופה שחלפה (תרבות)
ריקי בר||
17
"הבנתי שאמא היא היצר הרע"
הייתי שם • בת מ'רמתי' בטור אישי
"הרב הסביר שהיצר הרע בא דווקא מהאנשים הקרובים לנו כדי שנקשיב להם. הבנתי שאמא שלי היא היצר הרע שלי. היא אמרה לי שהיא ביררה על המקום ושזו כת, אבל הכנסתי את מה שהיא אמרה מאוזן אחת והוצאתי מהאוזן השנייה. הלב נאטם" • יוצאת סמינר "רמתי" בטור אישי על התקופה הקשה בחייה (חרדים)
דבורה, שם בדוי||
153
מחול הספדים לאשכנזיה שבי
ההיא שבתמונה, ממוצא גרמני-פולני עם חצי טוניסאי שולט. מברכת בידיש אבל נשואה למרוקאי. חרדית עם נשמה ברסלבית, שלמדה בסמינר ליטאי מתון לחוזרות בתשובה. רגע קדושה, רגע מעונה. מדדה בין עולמות הפוכים. לוחשת מתוך געגוע עמוק לדלתות שנפתות בלילה. לעיתים מבעד לקול שירה נסדק ודחוק לפינה. לעיתים בקול תרועה גאה שפורץ קדימה. מגששת לאט-לאט כדי להדליק את המקורות, שהיו לה פעם לחורבן. אוריין רייס בטור אישי ראשון מתוך סדרה קבועה, תוהה מתי הוזלנו את "ואהבת לרעך כמוך", לסיסמה והפכנו את השנאה למצווה?
אוריין רייס ||
174
הפסיקו להתעסק עם החולשה החרדית
העיסוק האובססיבי במתקפות נגד הציבוריות החרדית, כמוה להתעסק עם החולשות של עצמנו; ככה המשחק הוא במגרש הביתי שלנו ולא בצד השני. מי שמתאבק עם פחמי, משחיר כמותו. העיסוק בחולשות שלנו לאור ההשמצות מסביב, משאירה אותנו, כחברה, ברדידות שכפתה עלינו התקשורת. לא חבל?
מנחם זיגלבוים||
12
המפתח לחיים טובים: משא ומתן
צריך לפתוח ערוצים זורמים בין שני הצדדים. משא ומתן מוצלח עובד על נוסחת win-win. אני אצא מרוצה ומנצח וגם אתה. צד אחד שיתחכם, יכול להרוויח בעוד האחר ירגיש מרומה; בסיבוב הבא, הצד האחר לא ירצה לנהל אתו עסקים, במקרה הטוב, או שיתחכם לא-פחות ויותיר אותו נפסד. רווח וטעם טוב לשני הצדדים יספק להם רצון להמשיך להרוויח ביחד
מנחם זיגלבוים||
3
הפרעת אכילה: הפרעה הפרטי שלי
למרות שההסתתרות מאחורי הפרעת האכילה הגנה עליי מאותם רגשות שלא רציתי לחוש, היא גם מנעה ממני את התחושות הנעימות של החיים. בשנים האחרונות הייתי משועבדת למספרים על המשקל, לדמות מעוותת במראה ולכאב תמידי. כשאנקה לפסח, אנקה את הנשמה. כשאשב בסדר, ארגיש במתת הקל.
בת-שבע פרידברג||
3
ליל הסדר עם אבא: זכרונות מקסם שאבד
"העיקר בפסח הוא לא לנקות את התנור, אלא לספר את הסיפור. זה הנס והקסם". יעל זולדן נזכרת בגעגועים ב"סדר" בבית הוריה, ומבטיחה: השנה אחזיר את הקסם * "שכחתי מה ההרגשה לדעת שנבחרנו, שאנחנו עם קטן ומתמודד שהא-ל בחר להיות בניו היקרים. לדעת שצעדנו בעקבות שליחו ועזבנו את הבית היחיד שהכרנו תמורת הבטחה למשהו טוב יותר"
יעל זולדן||
3
מעשה בשידוך, חתולה וכלב • טור אישי
"בכל פעם שניסיתי לעמוד על טיבו ראתי אותו בפוזה האומללה ההיא והתקשיתי להתאפק מלצחוק". הגולשת איילה על שידוך עם הסוף מפתיע
אילה||
25
אולי יעניין אותך
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ