הכוס נשברת, ומערבולת של מחיאות כפיים ושירה מפלחות את אותו שקט נעים שלרגע חדר אליי. הכוס נשברת, ואיתה נבנית המציאות- "בניין עדי עד". מתחילים את החיים וחושבים "ילדים". מבטיחים לעצמנו- עד ראש השנה, אנחנו עם בטן שמנמנה. ובחומצה פולית תולים המון תקוה * מונולוג מרגש מאחת שמצפה ומתפללת לזכות בילד
