פרשת מקץ: תארו לעצמכם שגלעד שליט היה פוגש בתקופת שביו אדם בעל השפעה על ראשי החמאס שר"י, האם הוא לא היה מנסה לבקש רחמים? מצבו של יוסף היה מורכב מאוד במובנים רבים. אף אחד לא דאג לו שם, הוא לא זכה ל"צעדות" למענו, את קריאות ה"הצילו" שלו אף אחד לא שמע והשמיע.
יהודה שטרן מגיש מבט מעמיק לפרשת השבוע. והפעם: חלוקת הראשונים האם עוברים על לאו דלא תשנא גם כשמראה לחבירו את שנאתו? האזינו לשיעור. יהודה שטרן מגיש מבט מעמיק לפרשת השבוע. והפעם: חלוקת הראשונים האם עוברים על לאו דלא תשנא גם כשמראה לחבירו את שנאתו? האזינו לשיעור
"אנא אחי, רבי יקר, פורצת בבכי, התפלל עלי, ברכני..." ובינתים לא מתקרב איש אל השער. לא נותר בה עוד כח. בצר לה פנתה למרום. בכתה ובכתה. ובאותם רגעים, קם הרבי במהרה ויצא לפתוח לה את השער. הכנסי, כך אמר ברוב איכפתיות לאחותו הסובלת. דעי לך, כך אמר, כי לא השער הזה נעול
אחרי תשעה חדשים הגיעו בני הזוג להודות על הנס הגדול, הם חובקים את הילד בזרועותיהם. עכשיו, לפני הברית הם רוצים שהרב יהיה הסנדק של התינוק. אמר להם הסטייפלר זצ"ל: אם הייתם בוכים כמוני – גם התפילות שלכם היו נשמעות!! - - - זו כוחה של תפילה. ויעקב אבינו יודע להתפלל על ההצלחה!
פרשת ויצא: רגע אחד של אלצהיימר – והאדם נעשה 'אפס'. כל בני האדם, אם האלקים נוטל מהם את הדיעה הרי הם כמו חיה ובהמה. כלומר, את בני האדם - ד' מפרנס בדעה איך להצליח. ואם אין להם דעה? מפרנס אותם כפי שהוא מפרנס את שאר הבריות שברא בעולמו. זווית מרתקת על פרשת השבוע עם ח' יקר
פרשת תולדות: הפתק שעליו הכתובת הנדרשת אבד לו. והוא, לא יודע מה יעשה. האנגלית לא שגורה בפיו, והוא מסתובב ברחובות בארא פארק במבוכה אמיתית. בקרנות הרחובות של ניו יורק ראה את הסחי והשכרות והרבה מראות מכוערים. אשר אולי עולים בקנה אחד עם חירות, אבל לא עם שייכות. ולאיפה ילך עכשיו?
היא החלה לנבור בתיק, והנה נמצא הפתק האבוד. היתה זו פניה מרגשת לתרומה של ריהוט מינימלי. "שולחנות כסאות או מדפים – יתקבלו בברכה". בשעת ערב הגיעה משאית גדולה והחלה להעמיס את הרהיטים. תמונה מרהיבה, של היכל הישיבה עם השולחנות הרחבים, מנציחה את אותו בוקר מופלא
פרשת וירא: אבל זה עוד לא סוף הסיפור. למחרת הגיע שוב הרב זילבר לקרמלין. השומרים הכירו אותו וידעו שיש לו אישור להכנס. אבל שרת הבריאות כמעט התעלפה כשראתה אותו. למה הגעת? שאלה בחדות. "באתי להודות לך על המעשה הטוב שעשית". אמר לה. "האם אתה שפוי?" הזדעזעה. סיפור מופלא
"ספרי גמרא של דפוס סלאוויטא? התפעל הרבי. תן לי את הגמרא כמשכון, ואתן לך הלוואה של מאתים רובלים להוצאות נישואי בתך. במשך החורף, התכוננו בני המשפחה לנישואיה המאושרים של הבת. וביום החתונה שלח לו הרבי גם את הגמרא וגם את הכסף. נרעש גרשון ושאל: "מפני מה עושה כך הרבי?"
גן עדן זהו המקום שבו מרגישים את המציאות הרוחנית שלנו. שבו שומעים את קול האלקים המתהלך בגן החיים. כי לא האדם גורש בחטאו מגן העדן, אלא גן העדן גורש ממנו. ובכל מצוה, בכל מעשה טוב, אנו חוזרים אל גן העדן, מחזירים פיסה ממנו לליבנו!. אחרי החגים, כשטעם גן עדן עוד בתוכנו, נשכיל לשמור על ההרגשה
רבי יהונתן אייבשיץ, שקיים כל חייו בהידור את "דע מה שתשיב" שוחח עם המלך ומצא את עצמו בבית הכלא. הרבה מאוד פעמים אנחנו מתכוונים לדבר אחד, ויצא משהו אחר. לא רצינו שייראה כך, אבל זה מה שהיה. במקום הליכה רגועה לבית כנסת ולמעשי מצווה, הסתבכנו לנו עם כל מיני קשיים. מה יהיה? האם אפשר לתקן??
פרשת ניצבים: מדוע יש תקנה לנשמה ש"נרקבה"? כיצד יכולה הנשמה לחדש כנשר נעוריה, למחוק את העבר בצורה אבסולוטית עד כדי תיקון מוחלט של החטא? ע"מ לפתוח צהר מסוים להבנת עולמה של התשובה נצטרך להגדיר טוב יותר את השפעת החטא על הנשמה. מבט מרתק לפרשת השבוע, פרשת ניצבים, עם הרב אלכסנדר ליפשיץ
אבל הוא לא טעה. הנער ניסה להצניע את הממתק בכיסו והחל רץ מחוץ לחנות, שמא ייתפס. ובכן, כשראה בעל החנות, את הנער בורח מן החנות ומתחיל לרוץ, החליט שלא לוותר. הוא תפס תאוצה רצינית. ואץ בשעטה במעלה הרחוב. הוא היה נחוש בדעתו לתפוס אותו. סיפור לשבת, מאת ח' יקר
פרשת כי תבוא: בחיים אנו נתקלים פעמים רבות באנשים מסוימים, שחיים במעגל קסמים שתחילתו וסופו נעוצים בכסף. בפרשת כי תבוא, פרשתנו, ניתן לכך פתרון מופלא ● במעשה זה מוכיח החקלאי שאמנם הוא עובד בשדה, במטע לצורך מחייתו ופרנסתו אבל עבודתו היא אמצעי ולא מטרה. עבודתו היא דרך לחיים ולא דרך-חיים
פרץ האיש בצחוק: "השארתי כאן כמה תרנגולות, מה הן הפכו לעדר שלם של עיזים?". סיפר לו הרבי על מבצע החילופין שעשה. אותו אדם נדהם עד כמה טרח רבי חנינא בשביל משהו שהוא ברשלנות איבד, ועד כמה הכפיל ושילש את כספו.. הגמרא אומרת שרבי חנינא הוא דוגמא לקיום נפלא של מצוות השבת האבידה. כי זו מצוה מן התורה. לא! זה איננו מנהג יפה אלא זו הלכה!
תלמידיו של הגאון מוילנא סיפרו לו בצער נוראי על מחזה שמציגים ה'משכילים', העוסק בפרשת שופטים. "רבינו, הם מלעיזים על מצוות התורה". דעו לכם, אמר הגאון מוילנא, המעשה הזה אכן מדויק הוא בתיאור כפי שנכתב בתורה. אלא שהחסירו את המערכה האחרונה. סוף המעשה הוא שאותם ישישים מלאי חכמה יהודית הם שמנהלים את המאבק והם שמנצחים בו!
צווח הנוכל על האיכר: "שוטה, הבט אל הערימה דרך המשקפת, ותראה שגם היא גדלה, ושוב חוסמת היא את הפתח". עבר שם אדם פיקח וראה עגלה תקועה בפתח האסם, והעגלון מביט בעוד המשקפת בפתח, הופכה ומביט במטען, וחוזר חלילה... אמר לו: "אוי לך, כסיל נבער! הלא תבין שהמשקפת לא תשנה את המציאות, ושאינך יכול להסתכל בכל פעם בצד הנוח לך"
הלב נסגר: גרשון החסיד, מכניס האורחים הידוע, הפך בעקבות ברכת הרבי לעשיר. עם העשירות, הלב גם נאטם לצרכי הנזקקים ● התבונן הרבי ממושכות בחלון ושואל: מה קרה לחלון הזה, שכבר אי אפשר לראות דרכו אנשים? הסביר גרשון כי על אותה זכוכית נמרחה שכבת כסף שהפכה את החלון למראה
לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. היתה מטרה לאוכל הזה. שנתרגל להוריד את התאוות. שנתמקד במה שיש ולא במה שאין. כל היקום חי וטורח וממציא ועושה כל כך הרבה פעולות כדי להשביח את 'לחמו' ומזונותיו. מי דג דגים על שפת הנהר? גם העני שאין לו מה לאכול. וגם לעשיר. מחשבות לפרשה