עניין בפרשה: מצוות מעקה

ובספרי דברים רכט' מובא דמצוות מעקה מורכבת גם ממצוות עשה של ועשית מעקה לגגך וגם ממצות לא תעשה כדכתיב לא תשים דמים בביתך ולכן המתעצל ולא בונה מעקה הרי הוא עובר גם על איסור לאו.

ובהמשך מובא בספרי כי לא רק על גג הבית קיימת חובה לבנות מעקה אלא גם על תקלות אחרות כמו בורות שיחין ומערות חייב האדם לעשות מכשול והגנה שלא ייכשלו בהם.

הגמרא בחולין קלו. דורשת מהפסוק ועשית מעקה לגגך שדווקא גגך חייב במעקה אבל גג של בתי כנסיות ובתי מדרשות פטור ממעקה עוד אומרת הגמרא בסוכה שבית שגודלו פחות מארבע אמות על ארבע אמות הרי גגי פטור ממעקה

ומקשה החזון איש ביו"ד סימן ריד' מדוע בתי כנסיות ובתים קטנים פטורים ממעקה והרי גם בהם יש את טעם המצווה של שמא ייפול ממנו הנופל ועוד מקשה החזון איש שהרי מהפסוק לא תשים דמים בביתך דורש הספרי וכן הגמרא בבבא קמא טו: שכל דבר תקלה כגון סולם רעוע או ברות ומערות צריך לסלקם או לעשות להם שמירה והגנה ואם כן גם בתי כנסיות ובתים הקטנים מד' אמות על ד' אמות צריכים להיות חייבים במעקה.

ומתרץ החזון איש שיש לחלק בין סוגי התקלות בור או סולם רעוע אלו הן תקלות מסוכנת מאוד ובני האדם פחות נזהרים מהן כי המטייל לתומו בחצר או בדרך לא מעלה בדעתו להיזהר מבורות ומערות או לחילופין העולה בסולם חושב כי הסולם תקין ואיננו נזהר.

אבל העולה לגג הבית יודע הוא שהגג מסוכן וצריך להיזהר ועל כן גג הבית הוא מקום שבאופן טבעי אנשים נזהרים בו אלא שלמרות זאת חידשה התורה שבגג הבית צריך לבנות מעקה מפני חשש נפילה ויש בו את האיסור של לא תשים דמים בביתך אבל בלי החידוש של התורה גג הבית לא היה בכלל האיסור של לא תשים דמים בביתך כי אנשים נזהרים בו ולכן יש מצווה לבנות מעקה רק במקומות שהתורה חידשה באופן מיוחד וכגון דרשת הגמרא גגך דווקא ולא גג בתי כנסיות.

השוכר בית האם חייב במעקה

עוד מובא בספרי שלא רק הבונה בית חייב במצוות מעקה אלא גם הקונה או המקבל בית במתנה חייב לבנות מעקה בביתו.

לאור דברי הספרי דן המנחת חינוך במצווה תקמו' אות א' במי ששכר בית ללא מעקה האם חייב השוכר לבנות מעקה או שחובת המעקה מוטלת על בעל הבית.

וצדדי הספק תלויים בהגדרת הזכויות הממוניות של השוכר. דאם נאמר ששכירות הוי כמכר לזמן קצוב הרי השוכר בתקופת השכירות נחשב כאילו הוא בעל הבית וממילא על השוכר מוטלת מצוות מעקה כדאיתא בספרי שהקונה חייב בעשיית המעקה ומתוך זה אף נובע שמצוות מעקה שהייתה מוטלת על בעל הבית לפני ההשכרה פוקעת מפני שהשכרת הבית הרי היא כמכירתו והשוכר שנחשב כקונה הוא המתחייב במעקה.

אך אם נאמר ששכירות היא רק קבלת זכות שימוש בבית למשך תקופת השכירות ממילא אין השוכר נחשב כבעל הבית ולכן מצוות מעקה ממשיכה להיות מוטלת על המשכיר שהוא בעל הבית.

אלא שמקשה המנחת חינוך שלכאורה אי אפשר לומר שמצוות מעקה מוטלת על המשכיר מפני שהגמרא בבבא מציעא קא: אומרת שבניית המעקה היא מהחובות המוטלת על השוכר ולא על המשכיר.

ומתרץ המנחת חינוך שבאמת מדאורייתא המשכיר חייב בבניית המעקה אלא שחכמים חששו לטעם המצווה כי ייפול ממנו הנופל ולכן הטילו את בניית המעקה על השוכר וכך גם כתב הפאת השולחן בהלכות ארץ ישראל סי' ב' דהמשכיר חייב במעקה מדאורייתא ואם השוכר התרשל ולא בנה מעקה אזי חכמים הטילו על השוכר לבנות מעקה.

מחלוקת הסמ"ג והיראים אם גם המשכיר וגם השוכר רוצים לבנות מעקה

הסמ"ג במצוות עשה עט' כתב שהשוכר בית מאחרים פטור ממצוות מעקה והראיה היא שהספרי מרבה לחיוב מעקה רק לוקח יורש ומקבל במתנה אבל את השוכר הספרי השמיט וממילא מוכח ששוכר פטור ממעקה.

ומקשה הסמ"ג על דברי עצמו דהרי איתא בגמרא בבא מציעא קא: שבניית מעקה מוטלת על השוכר ולכן מבאר הסמ"ג שחיוב השוכר לבנות מעקה הוא רק מדברי חכמים והסיבה היא כי חכמים חששו שהמשכיר יתרשל בבניית המעקה וממילא גג הבית יהיה מכשול לעולה בו.

גם היראים בסימן רלד' קאי לכאורה בשיטת הסמ"ג שחיוב בניית מעקה הוא על המשכיר ומביא את ראיית הסמ"ג מזה שהשוכר אינו מופיע ברשימת החייבים במעקה שהספרי מביא וכן מקשה היראים את הקושיא מדברי הגמרא ב"מ קא: כפי שהקשה הסמ"ג.

ומתרץ היראים שמדאורייתא מצוות מעקה חלה על המשכיר מפני שהוא בעל הבית אלא שחכמים הפקיעו את המצווה מידיו של המשכיר והטילו אותה על השוכר והסיבה היא שהיות והמשכיר איננו בבית ואיננו רואה את המכשול חששו חכמים שבנתיים ייפול הנופל ולכן חכמים עקרו את המצווה מהמשכיר והטילו אותה על השוכר.

וכתב בתועפות ראם על היראים שיש נפקא מינא גדולה בין תירוץ הסמ"ג על הקושיא מהגמרא בבבא מציעא קא: לבין תירוץ היראים.

דלפי היראים חכמים הפקיעו את חיוב המצווה מידיו של המשכיר והטילו את המצווה על השוכר ולכן במקרה שגם המשכיר וגם השוכר מעוניינים לקיים את המצווה הרי חכמים אומרים למשכיר אין אתה יכול לקיים את המצווה כי הפקענו ממך את המצווה בשב ואל תעשה.

אבל לפי הבנת הסמ"ג שהסיבה שחכמים הטילו את בניית המעקה על השוכר היא רק כדי שבבית לא יהיה מכשול וממילא אם המשכיר מעוניין בקיום מצוות מעקה וחפץ הוא בהסרת המכשול הרי המצווה שלו ואין לשוכר כל רשות לעכב את המשכיר מלקיים את מצוות ה'.