ז' באדר שנת ב' אלפים תפ"ח. זהו יומו האחרון של משה רבנו עליו השלום, ההזדמנות האחרונה לשמוע הלכות ולפשוט ספקות מפיו של משה רבינו. וכפי שמסרו לנו חז"ל (תמורה טז ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך".
ואולם מסופר בהמשך הגמרא (שם): "אמר רב יהודה אמר שמואל, שלושת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע: שאל. אמר להם: לא בשמים היא".
והנה, למרות סירובו של יהושע לשמוע תורה מן השמים, וכן בגמרא ישנה אריכות דברים בעניין, שלא מקבלים פסק הלכה מן השמים, מעניין לציין לדברי הרמב"ם בהלכות שופר וסוכה ולולב (פ"ח, ה"ה): "הדס שנקטם ראשו, כשר". על אתר משיג הראב"ד וכותב: "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים, והעלינו שהוא פסול כסתם משנתנו... והכל ברור בחיבורנו, ומקום הניחו לי מן השמים".
המגיד משנה, גדול מפרשי הרמב"ם, מתייחס להשגת הראב"ד ומעיר כי הרמב"ן חלק עליו והסכים דווקא לשיטת הרמב"ם. ובלשונו (שם): "עם כל השבח הזה שהוא משבח סברתו, כבר ראה הרמב"ן ז"ל דבריו והשיב עליהן".
בין האחרונים מצאנו מחלוקת מהי כוונת הראב"ד באומרו "הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו".
בשו"ת מהר"י בן לב (ח"ג, סימן קט"ז) מבאר כי כוונתו כפשוטה, לגילוי שמימי. הוא מביא את המעשה הידוע ברבי יהושע שעמד על רגליו ואמר "לא בשמים היא", וכתב כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו... ואין ספק שהרמב"ן האמין לדבריו שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו, ונראה לכאורה שהם דברים כפשוטן... ועם כל זה חלק עליו".
ודבר פלא הוא, ש"בית מדרשו" של הראב"ד היה מורגל בכגון זה. הנה מקבץ מלשונותיו הפזורים בספריו: "כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו" (הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה יד בדיון על קדושת המקדש בזמן הזה). "עשה אזניך כאפרכסת ושמע דבר ה' ברוך ה' אשר גילה סודו ליראיו" (הלכות משכב ומושב פרק ז הלכה ז). "ונזדמן לי פירוש מן השמים" (בתורת כהנים פרשת אחרי). "כך הראוני מן השמים" (בעלי הנפש סוף שער המים). ועוד.
0 תגובות