תוכן גולשים: שיר השאלים

ובשניה עוברים להסיקריקים במלוא עוזה.

עוקבת אני בין החדשות, ישנם מלשינים ישנם ועדות,

מכות איומים וכל מיני מטעמים.

לפעמים תוהה אני האם מדובר ביהודים?

אם הגענו למצב, שבזרם שלנו נוצר מצב

שבו קבוצות שונות ומשונות, חדרו לישובינו עם חצץ

קבוצות אשר רודפות ומשתוקקות לתשומת לב וכותרת

אזי כולנו יחד צריכים לעשות חשבון,

מדוע הגענו בעצם עד הלום?

מדוע חיכינו בין האצבעות?

עד שהכל הידרדר לתהום של אשליות.

אינני רוצה בצורה ספציפית להכריז

מי האשם.

אינני רוצה לפתוח במלחמה חדשה

מנסה אני בדרך התורה אולי לדון לכף זכות, ולא חובה.

אולי לשנן "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"

אולי בלי פרקי אבות לגשש מה לבשו האבות

אך אם טענתם צודקת

הרי גם צריכות הן לזכור שהאבות לבשו שמלות וגלביה

כך שעכשיו נצטרך לראות אותם עם כאפייה

על הסיקרירים אין לי עצבים לשכתב

ממילא הם עושים מה שהערב רב - ערב.

לא שומעים ומזמן שכחו שדרך התורה דרכי נועם,

האלימות בחייהם החילול השם גורמת לעוינות,

חבל שתלבושתם מטעה, והתנהגותם גורמת שנאה,

ריחוק והלשנה!

בעצם אני חושבת בליבי

שאולי מעשיהם יגרמו לנו להבין

שבלי אחדות נמצא את עצמנו מופרדים.

בלי אחדות נמצא את עצמנו ירודים

ובין עלים של קבוצות

חצרות של סיכות

קוצים ודרדרים

שאלים וסיקריקים

מאחלת שנדע להבין להפנים ולהתפלל,

שהקב"ה ינחה אותנו בדרך נועם

לטפל בכל שולי החברה

לטפל בכל נזקקי החומה!