אחד מכל 10 בני אדם בבריטניה חווה חרדה או מודעות עצמית בנוגע למבטא שלו במצבים מקצועיים בעלי חשיבות גבוהה, כך עולה מסקר חדש שנערך בקרב יותר מ-3,300 מבוגרים באנגליה, סקוטלנד ווילס, כך לפי דיווח ב-BBC.
הנתונים מצביעים על כך שאפליה על רקע מבטא עדיין מהווה מכשול משמעותי בשוק העבודה. החשש הגבוה ביותר נרשם בקרב בעלי מבטא מאזור ניוקאסל ומזרח לונדון. כ-5% מהנשאלים אף מאמינים כי המבטא פגע בסיכוייהם לקבל קידום או העלאת שכר.
מנתוני המחקר, שנערך על ידי ארגון "More in Common", עולה כי החרדה מהמבטא במקומות העבודה הייתה הגבוהה ביותר בקרב בעלי מבטא מניוקאסל ומזרח לונדון, שעמדה על 19%, ולאחריהם תושבי וילס עם 18%. בנוסף, 13% מהבריטים הודו כי שינו את אופן דיבורם כדי להישמע מקצועיים יותר במקום העבודה.
כמו כן, כ-5% מכלל המשתתפים בסקר טענו כי המבטא שלהם עלה להם בקידום, בהעלאת שכר או בתפקיד בכיר, כאשר תושבי בירמינגהם דיווחו על השיעור הגבוה ביותר שעמד על 13%. בנוסף, 15% מבעלי מבטא מאזור מערב אנגליה ו-13% מבעלי מבטא מניוקאסל דיווחו כי עמיתיהם לעבודה לגלגו על המבטא שלהם או ביקרו אותו.
לארה ניומן, מייסדת ארגון "Common Ground" שהזמין את הסקר, סיפרה כי שינתה את המבטא שלה בעבר כדי להתקדם. ניומן ציינה כי "אני ריאליסטית להפליא לגבי מה שהיה קורה אילו הייתי הולכת לאוניברסיטה או נכנסת למקום העבודה עם מבטא חזק ממערב אנגליה, הרגשתי שזה הולך להיות אישיו עבורי". היא הוסיפה כי "אני חושבת שיש בעיה במובן זה שמבטא מרמז על רמת השכלה או אחרת, הוא מרמז על מעמד".
מנגד, מומחי תעסוקה מצביעים על שינוי חיובי בגישת המעסיקים. שרלוט דיוויס, מומחית קריירה בלינקדאין, ציינה כי "גיוס עובדים עוסק יותר ויותר בכישורים, לא ברקע או במבטא, המבטא שלך הוא חלק מהסיפור שלך, ומקומות עבודה שעושים זאת נכון מתייחסים לכך כאל חוזקה, ולא כאל משהו שצריך להחליק".
סיאן ג'קסון, שותפה במשרד עורכי הדין מילס וריב, הבהירה כי חברתה שינתה את הגישה לעידוד גיוון. ג'קסון אמרה כי "אנחנו לא שופטים, אנחנו בוחנים על בסיס יכולת מעבר למבטא או למראה של מישהו, כמו כל דעה קדומה או הטיה אחרת, מדובר במודעות לכך כדי שתוכל להניח את זה בצד". היא הוסיפה כי "אנחנו מרגישים שעברנו כברת דרך כפירמה, אבל אנחנו מאחור ברמה הלאומית בהשוואה לדברים כמו מגדר, כך שיש עוד התקדמות לעשות בנושא מבטאים".
העובדים עצמם מדווחים על תחושות מעורבות ותחרותיות. מיה טנסוול, בת 22 ממנצ'סטר, שיתפה כי "ידעתי שאנשים ישימו לב שאני מצפונית ואני לא מדברת את אנגלית המלכה, בהחלט בסמינרים לפעמים הרגשתי שהמבטא שלי נשמע קצת פחות אינטלקטואלי מאחרים, במיוחד אם הייתי הסטודנטית היחידה מהצפון בכיתה".
מרתה פאוול, בת 24 מווילס, סיפרה על גאווה לצד התאמה לסביבה: "אני אוהבת את המבטא שלי, אם כבר הייתי רוצה שהוא יהיה יותר וולשי, הייתי רוצה להיות מסוגלת לבלוט קצת יותר, אבל אני חושבת שאני מתאימה את המבטא שלי בהתאם למקום שבו אני נמצאת במדינה".
גם מבטא זר מהווה אתגר עבור מחפשי עבודה. בנג'מין אידומואן, שהגיע לבריטניה לפני 4 שנים מצ'כיה, סיפר כי "אתה יכול פשוט לראות על הפנים של אנשים רבים, שההבעה והדרך שבה הם מסתכלים עליך והדרך שבה הם מדברים אליך קצת משתנה". לצד זאת הוסיף כי "זה קשור למי שאתה, איך אתה מציג את עצמך, מה הגישה שלך וכמה קשה אתה מוכן לעבוד".
0 תגובות