ישראל במלחמהישראל במלחמה
הבחירות שלא נערכו:

כך הרוויחה 'דגל' כ-4 מיליון מביטול הבחירות בבני ברק

בדיקת "כיכר השבת" מגלה: כך אפשרה פרצה בחוק למפלגת "דגל התורה" לקבל תקציב ענק בסך של כ-4 מיליון שקלים מקופת המדינה למימון הבחירות בבני ברק, שאגב, בכלל לא נערכו. מבקרי מדינה לשעבר ביקרו את הפרצה בחריפות. לינדרשטראוס כתב: "התוצאה בלתי נסבלת מבחינת הקופה הציבורית" (חרדים)

ניסים פרץ | כיכר השבת |
(צילום אילוסטרציה: שי לוי, פלאש 90)

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות: בדיקת 'כיכר השבת' מגלה כי אחת הסיבות, ואולי העיקרית שבהן, להתגייסות 'דגל התורה' לביטול הבחירות לעיריית בני ברק, היא רווח של כארבעה מיליון שקלים טבין וטקילין. כל זאת דרך פרצה חוקית, עליה כבר קבלו מבקרי המדינה.

כזכור, לפני מספר שנים, בעת התרחשו הבחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ, בעיריית בני ברק לא נערכו בחירות דמוקרטיות, האזרחים לא יצאו אל הקלפיות ובחרו את נציגיהם. במקום זאת, התאחדו כל הרשימות המתמודדות למועצה לרשימה אחת מרכזית - "הרשימה התורתית", ובעצם מנעו בכך את קיומן של הבחירות.

מאחורי ההחלטה וההסכמה לבטל את הבחירות, עומדים כמובן דילים ועסקאות שונות שנרקמו בין הרשימות, והתחייבויות כי הרשימה המוסכמת תעשה כל שביכולתה בשביל לייצג את כלל תושבי העיר.

מאידך, סיבה נוספת שהביאה להחלטה לבטל את הבחירות בעיר ולהתאחד לסיעה אחת, הייתה הוראתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן באותה תקופה לבכירי העירייה, לפיה יש לנסות ולמנוע את קיומן של הבחירות. גורמים בעירייה מציינים כי הגראי"ל תמך מאוד ברעיון בשל הרצון למנוע מחלוקות הפורצות בין מגזרים שונים בתקופת בחירות, ובכדי למנוע שנאת חינם בין הפלגים בעיר.

גורם בכיר מאוד בעירייה מציין בנחרצות, כי הסיבה היחידה לדחיית הבחירות הייתה הוראתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן. "כל מי שהתעקש על בחירות בעיר - הלך נגד דעתו של מרן הרב שטיינמן" אמר הבכיר ל'כיכר השבת'.

"מי שהתעקש על בחירות - הלך נגד הרב שטיינמן" (צילום ארכיון: פלאש 90)

אלא, שבדיקת 'כיכר השבת' מעלה, כי אי קיום הבחירות, הביא גם לרווח כלכלי עצום למפלגת 'דגל התורה', שהייתה רשימת האם של הסיעה המאוחדת, המקבלת את המימון הממשלתי לסיעות ה'בת' שלה בעבור הבחירות.

בבני ברק כאמור, לא נערכו בחירות, יתכן ואם אכן היו נערכות בחירות, המצב בעירייה והרכב המועצה היה שונה לגמרי, אולם למרות אי קיום הבחירות, תקציב בסך של כ-4 מיליון שקלים הועבר ל'דגל התורה' מכספי המדינה בעבור מימון מסע הבחירות היקר (שכאמור, לא ממש התרחש במציאות).

נדגיש, כי על פי הידוע ל'כיכר השבת', מפלגת 'דגל התורה' לא ביצעה כל עבירה בכך שלקחה לעצמה את הכספים, אלא שעצם המצב בו החוק מאפשר למפלגה לקבל את התקציב המיועד לבחירות, למרות שאלו כלל לא נערכו, נראה לא סביר ומנוגד לחלוטין למטרה עבורה יצא הכסף מהקופה הציבורית.

מה אפשר את העברת הכסף?

מדינת ישראל מעניקה מימון מכספי המדינה לכל תנועה פוליטית המתמודדת ברשימות המקומיות. על כל חבר שנכנס למועצת העיר בני ברק, מקבלת סיעת האם מימון של כ-175 אלף שקלים. וזאת, כהשתתפות בהוצאות הבחירות והקמפיין.

לפני קבלת התשלום, נדרשת הרשימה שהתמודדה למועצה, להגיש את חשבונותיה למדינה, ובמידה ונמצא כי הרשימה הוציאה פחות מהסכום שהגיע לה על פי החוק - ההפרש מנוכה מהסכום שיועבר לרשימה.

אלא, שישנה דרך נוספת, המאפשרת לרשימה לקבל את התקציב במלואו, בלא לבצע החזר במידה והרשימה הוציאה פחות מהסכום שניתן או אפילו גם אם הרשימה לא הוציאה ולו שקל אחד.

בני ברק, הפעם ייערכו בה בחירות (צילום: משה שי, פלאש 90)

איך זה קורה? מפלגה שמתמודדת למועצת העיר (לדוגמא: רשימה א'), יכולה להודיע על עצמה כסיעת בת של אחת מסיעות הכנסת (לדוגמא: מפלגה ב'), סיעת האם מעניקה לסיעת הבת כספים לפי שיקוליה מתוך קופת הסיעה – הכוללת תקציבים, תרומות ומימון מפלגות מהכנסת.

במקביל, סיעת האם (רשימה ב') מקבלת את מימון המפלגות על סך של כ-175 אלף ש"ח - על כל מנדט שסיעת הבת (רשימה א') גרפה, וזאת ללא קשר להוצאות הסיעה המקומית.

כך נגרם מצב, שגם במידה ולאחר הבחירות התברר שסיעת הבת לא עשתה שימוש בסכום שהוקצה לה כמימון מפלגות, סיעת האם לא תצטרך להחזיר את היתרה לקופת המדינה.

מה ההבדל בין סיעה שרצה כרשימה עצמאית, לבין סיעה שרצה כסיעת בת? בעוד רשימה עצמאית שתרוץ ותקבל 2 מנדטים במועצה, ותוציא, לדוגמא, 300 אלף ש"ח, למעשה תפסיד כ- 50 אלף ש"ח מהמימון שהגיע לה, סיעת בת שתקבל מספר דומה של מנדטים, תישאר עם רווח נקי של 50 אלף ש"ח בסוף הבחירות.

מה קרה בבני ברק?

למעשה, לעיריית בני ברק התמודדה בבחירות האחרונות רק רשימה מוסכמת אחת - "הרשימה התורתית המרכזית", שכללה את נציגי רוב המפלגות בעיר, הרשימה מנתה 25 חברים.

תקופה קצרה טרם הבחירות, הגיעו נציגי הרשימה המוסכמת למשרד הפנים, והצהירו כי סיעת האם של הרשימה היא 'דגל התורה' הארצית.

הגיע תאריך הבחירות, ולאור המצב שבבני ברק לא התמודדה שום רשימה מלבד הרשימה המאוחדת, החליטה וועדת הבחירות כי 25 חברי הרשימה - יכהנו כחברי מועצת העיר.

במשרד האוצר העבירו באותה עת לקופתה של מפלגת 'דגל התורה' (סיעת האם) סכום של כ-4 מיליון שקלים טבין ותקילין.

"תוצאה זו הנה קשה ובלתי נסבלת מבחינת הקופה הציבורית", לינדרשטראוס (צילום: פלאש 90)

כאמור, סכום הכסף המשמעותי נועד לכיסוי מסע הבחירות המפרך והיקר שבדרך כלל נערך כדי לכבוש את מושבי מועצת העיר. הבעיה: לא נערך קמפיין ולא נערכו בחירות בבני ברק, וזאת בגין ההחלטה להריץ סיעה מאוחדת.

למעשה, הריצה תחת סיעת האם 'דגל התורה', גרמה לכך, ש'דגל' לא הייתה צריכה להחזיר את הסכום שלא נוצל במהלך קמפיין הבחירות. ומכיוון שהיא היחידה שהתמודדה, הכריזה ועדת הבחירות על מועמדי הרשימה כנבחרים למועצת העיר. רווח כפול: גם פוליטי, וגם כלכלי.

יודגש, כי מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, כתב לאחר הבחירות כי "תוצאה זו, הנה קשה ובלתי נסבלת מבחינת הקופה הציבורית, ויש לשקול להחיל את חובת השבת היתרה העודפת של המימון הממלכתי, גם על סיעת אם". (מתוך דו"ח המבקר שנת 2010)

גם המבקר הקודם, אליעזר גולדברג, התייחס בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2005 לכך שיש לשקול התייחסות של המחוקקים למצב בו רשימה אחת בלבד מתמודדת: "אין בחוק התייחסות מפורשת למקרה דומה שבו אושרה רשימת מתמודדים אחת בלבד, עודפי המימון מדגישים את הצורך שהמחוקק ייתן את דעתו לעניין זה".

למעשה, אומרים מבקרי המדינה כי מדובר בלאקונה בחוק שיש לשקול לתקנה. או במילים פשוטות וברורות יותר לאזרח הקטן: פירצה בחוק המאפשרת לסיעות הרצות תחת התגית של 'סיעת בת', להרוויח כסף ממימון ממשלתי, שבעצם לא מגיע להם.

מסתמן: הפעם ייערכו בחירות בעיר

לפי המסתמן בימים האחרונים, הפעם, דווקא כן ייערכו בחירות בעיר.

כזכור, לאחרונה הצהיר יו"ר המטה החרדי בליכוד וחבר נשיאות הליכוד, יעקב וידר, כי "למרות הנסיונות של גורמים כאלו ואחרים - בבני ברק יהיו בחירות".

ואכן, בית הדין העליון של הליכוד קיבל לפני כשבועיים את עתירת חברי המטה החרדי בליכוד, והודיע כי רשימת מועמדים מטעם הליכוד תתמודד בעיר, ולמעשה תגרום לבחירות למועצת העיר.

בני ברק, הפעם ייערכו בה בחירות (צילום: אבישי טייכר, Creative Commons - ויקיפדיה)

מיד לאחר פרסום ההחלטה, הגישו פעילי ליכוד המקורבים לראשי ובכירי עיריית בני ברק, ערעור על ההחלטה באמצעות בא כוחם עו"ד זבולון שליש. בערעור נדרש בית הדין לבטל את ההחלטה שהתקבלה מכיוון שהיא "פגומה ולא ראויה" ו"מנוגדת לכללי הצדק והיושר", בנוסף נטען כי לבית הדין כלל לא היתה קיימת סמכות לדון ולקבל החלטה בעניין.

בדיון סוער שנערך השבוע (שני) דחה בית הדין את הטענות, ואישרר את החלטתו תוך שהוא מותח ביקורת חריפה וחריגה בחומרתה על העותרים.

ככל הנראה, כבר בימים הקרובים יפתח הליכוד בקמפיין אגרסיבי ויחשוף את רשימת המועמדים מטעמו. מהלך שככל הנראה יחסל סופית את האפשרות למנוע בחירות בבני ברק, וממילא גם את האפשרות של מפלגת דגל התורה לגרוף לקופתה מיליוני שקלים נוספים.

ב'דגל התורה' הוחלט שלא להגיב.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר