תמיד בתחילת חודש אדר נקרא את פרשת תרומה. בפרשת תרומה אנו עוסקים בבניית בית – משכן, בית לה' - "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". התרומה הנדרשת מכל אחת ואחד מאתנו היא עבור בניית המקדש. החובה היא על כולנו, לא רק על הנעלים שבינינו. השראת השכינה תלויה דווקא בנדבתו של כל אחת ואחד.
אז מה הקשר בין השמחה של חודש אדר והתרומה והנתינה שבבניית הבית לה'? השמחה היא על עצם היותנו בניו של של הקב"ה. מתוקף זה יש בנו את הכוח לפעול ולשנות. גם אם נהיה חלילה במקום הנמוך ביותר, נוכל לשנות זאת על ידי התבוננות בגדולתו פעולה זו בפני עצמה תפעל שחיינו יהיו שמחים.
בפרשה מפורטים חומרי הגלם של המשכן: "וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם, זהב וכסף ונחושת...". מדוע הזהב מצוין תחילה, למרות שהוא לא משאב בסיסי וזמין לכולם, לא כולם עשירים - ובכלל, בבניית המשכן השתמשו יותר בכסף?
כי הזהב מבטא את מעלתם של ישראל – כל יהודי הוא זהב! צריך רק קצת להתאמץ ומגלים את האור שבכל אחד, שהרי הוא קשור לקב"ה בכל מצב. וכל אחת מאתנו צריכה לקום בבוקר ולהבין שכדי להביא גאולה, היא צריכה עשירות, להיות עשירה בחומר, ובדעת וברוח. כנשים, אנחנו מודעות לכך שהגשמיות והרוחניות מגיעות ביחד.
השבוע בחרנו להביא לכאן אישה מיוחדת במינה. קבלו את יפה שירה לארי, אלמנתו של רבי עמרם סוסנה זצ"ל, אמא לשלושה וסבתא לנכדים בוגרים ומקסימים.
יפה עוסקת כבר 35 שנים באסתטיקה ויופי ומנהלת את מרכז הקוסמטיקה הרפואית "יעלת חן" בירושלים. היא אוהבת לשיר ולכתוב שירה ומלמדת תורה נשית ואין ספק שהיא חיה תרומה ונתינה לקהילה ואת העובדה שכל אישה = זהב.
ביקשנו ממנה לספר קצת על עצמה ועל הפעילות שלה, בכמה מילים. בררנו מהם התחביבים שלה, מה מרגיז או מעצבן אותה, גם בצד הרוחני, מה היתה רוצה להגיד או לשאול את הצדיקים בתחיית המתים ואיזו תובנה בפרשה ריגשה אותה ואיך אפשר להפוך אותה לפרקטיקה. היה הרבה יותר ממרתק.
קרדיטים:
פאה: פאות טילי, בני ברק
איפור: דיני רבינוביץ, כפר חב"ד
טיפוח: יעלת חן, ירושלים
קולקציה: one of a kind
עריכה והגשה: מירי שניאורסון, נשיאת ארגון הנשים נפלאו"ת, מרצה, מנחה ושליחה בתקשורת
mirisch1@gmail.com