אאא

בשבוע הבא יחול יום היארצייט של אחד מגדולי פוסקי הספרדים, הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל ראש ישיבת פורת יוסף, והחברותא במשך שנים של מרן הרב עובדיה יוסף.

מי שהיה האדם הכי קרוב לרב במשך עשור שנותיו האחרונות הוא משמשו בקודש ר' מרדכי חסידים, שהיה לומד, אוכל וישן עם הרב במשך 24 שעות ביממה.

חסידים היה קרוב לחכם בן ציון, עד כדי כך שבמספר מקרים הרב התבטא למקורביו: "אני אוהב את מרדכי יותר מבני".

בראיון מיוחד ל'כיכר השבת' מספר ר' מרדכי חסידים על עשור השנים בצילו של הרב.

"כשהייתי בישיבת 'פורת יוסף', הסתיימה שנת הלימודים בכיתה של הגאון חכם יוסף עדס זצ"ל, הייתי צריך לעלות לכיתה של ראש הישבה מורינו הרב יהודה צדקה זצ"ל, רציתי 'לקפוץ' כיתה ישר לכיתה של חכם בן ציון, וכל אותם גדולי ישראל, הרב עדס הרב צדקה והרב בן ציון עשו בשבילי 'ישיבת צוות', ולאחריה קראו לי ואמרו 'חכם בן ציון צריך אותך ותעלה ישר לכיתה שלו', ככה התחיל הקשר ההדוק והחזק שלי עם הרב בן ציון".

במשך השנים הוציא הרב אבא שאול את הספר 'אור לציון', "אני זוכר שהרב הוציא את הספר 'אור לציון חלק א" מספר חסידים, "הגיע לבית מכתב מברזיל, במכתב היה שאלה על אחת התשובות של הרב בספר, הרב בקש ממני שאני אקריא לו את השאלה, הרב בקש ממני שוב שאני יקריא לו את השאלה, ככה כמה פעמים ואז הסתכל עלי ואמר לי 'מה הוא רוצה? ככה לומדים?, תהפוך את הדף ותכתוב לו כשתלמד ללמוד ולהבין, תשאל".

זה רק אחד הסיפורים שמראה את גודל הלימוד ועומק הכתיבה והידיעה של הגאון חכם בן ציון זצ"ל.

במהלך השנים האחרונות של חיי הרב, החל מאבק של רבנים ספרדים נגד מרן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף (הרבנים מוכרים בשם 'מרביצי') באחד הימים הם רצו לפגוש ולקבל את תמיכתו של חכם בן ציון בחושבם שהרב יצטרף אליהם למאבק נגד מרן הגר"ע יוסף.

כשהם הגיעו לבית הרב, הם נפגשו בר' מרדכי חסידים שזיהה שהם רבני 'מרביצי', וסרב להכניסם לבית הרב, אך אלו המשיכו ודפקו בדלת: "אני זוכר שהרב שמע את הדפיקות וקרא לי 'מרדכי, מי שם בדלת מה הם רוצים?', אמרתי לרב שמדובר ברבני 'מרביצי' שרוצים שהוא יצטרף אתם למאבק נגד הרב עובדיה יוסף, הרב ענה לי בתקיפות 'אוי להם מיום הדין, הם לא יודעים מי זה חכם עובדיה, איך הם מעיזים לצאת נגדו, שלא יכנסו לבית שלי'.

באירוע משותף.

"זאת הפעם הראשונה והאחרונה בכל העשור שהייתי עם הרב, שסרבתי להכניס מישהו לבית ועוד יותר שמדובר ברבנים" אומר חסידים כשהוא נזכר במה שהיה באותו היום, ומוסיף: "הרב בן ציון היה מספר לי במשך שנים סיפורים על רבינו עובדיה יוסף, בשבילי הרב עובדיה הוא כמו אבא בשבילי, כאב לי מאוד איך הם העיזו לנסות לקחת את הרב בן ציון אתם נגד מרן הרב עובדיה, אני שמחתי ששמעתי את מה שחכם בן ציון אמר עליהם ושביקש שלא אכניס אותם לביתו".

חסידים היה יושב עם הרב במשך כמעט רוב שעות היממה, בשעות המנוחה של הרב היה חסידים יושב עם הרב ומשוחח עימו, "באחד הפעמים אמרתי לרב שסיפרו לי שבצעירותו הוא היה מוסר שיעור לתלמידים במשך חמש שעות רצוף, שאלתי את הרב איך היה לו כח נפשי לזה, הרב אמר לי 'אני הייתי מוסר שיעור בכל יום למשך שעות ארוכות, ולפני שהייתי יוצא מהבית היית שם בכיסים שלי חתיכות של תפוחים, ובמהלך השיעור שהייתי מתחיל להתעייף - בכדי לא להפסיק את השיעור הייתי אוכל חתיכה מהתפוח ועושה סיבוב בכיתה, וככה ממשיך במרץ את השיעור מבלי להפסיקו".

תוך כדי הראיון, חסידים נזכר ומספר: "המקובל הרב בנייהו שמואלי (שחסידים היום משמשו י.כ) סיפר לי, שבאחד הימים שהם היו אצל חכם בן ציון בשיעור, הרב אמר להם, 'בכדי להבין את העיון שלי צריך לגרוס מידי יום חמש דפים מהזוהר הקדוש".

בשנותיו האחרונות של הרב, הרב סבל מאוד גם בעיניו וכמעט ולא יכל לראות, צורת הלימוד הייתה כך; חסידים היה גורס לרב ספרים והרב היה מקשיב ולומד "כנער צעיר ששימשתי את הרב, רציתי להשתעשע, והייתי גורס ופתאום בכוונה מדלג לרב שורה מרש"י או מהגמרא והרב היה מייד מרים את הראש ואומר 'דילגת, תחזור אחורה חסרה שורה".

"ככה היה גם כשהייתי גורס לרב את ספרי הקבלה, למרות שלא הבנתי כלום" אומר חסידים בחיוך, "הייתי מדלג שורה וחצי ככה, ואז הרב היה מחזיר אותי שוב כדי שאקרא שוב, הרב ידע את כל ספרי הקבלה בעל פה".

חסידים בלימוד עם הרב בן ציון.

כך היה גם כשהרב היה יושב ללמוד עם חסידים בערב בכדי להכין את השיעור שהיה מוסר בבוקר: " הייתי מסביר לרב את התוספות, והרב  היה אומר לי 'תחזור עוד פעם' ככה כמה וכמה פעמים, והייתי אומר לרב מעייפות 'רבינו הסברתי כבר' ואז הרב היה אומר לי 'מפה, תצא רק תלמיד חכם', ושאמא שלי שתחי' הייתה פוגשת את הרבנית ע"ה בשבתות בשכונה, הרבנית הייתה מספרת לה 'את לא יודעת מה בעלי הרב עושה לבן שלך מרדכי..' עד היום אמא שלי מספרת לי את זה".

מאז פטירתו של הרב בן ציון, מרגיש חסידים חיסרון גדול, "אני מידי שבוע עולה לפקוד את ציונו של חכם בן ציון, גם אם יהיו כל הימים דיו, וכל העצים קולומוסים וכל העורות קלפים זה לא יספיק בכדי לכתוב את שיבחו של הרב בן ציון, אם זה בתורה, אם זה בקדושה, אם זה ביראת שמיים שלו, בשבילי חכם בן ציון היה סמל הענווה".