שגעון – כך הגדירה דיני את החוייה שלה מהחג. ובטלפון בהול ביקשה להפגש איתי. היא התקשרה גם לפני שלושה חודשים, ביקשה לקבוע פגישה, אך ברגע האחרון ביטלה אותה. מה גרם לך להתקשר דווקא עכשיו? שאלתי ואז היא תיארה לי את מה שעברה בחג.

היא כמובן לא זכרה לספר על החויה הלא טובה של בעלה, אלא היתה עסוקה במה היא חוותה ובמה הוא עולל לה. היא לא ידעה להסביר, אבל אחרי שקיבלתי 3 טלפונים נוספים כבר במוצאי שבת האחרון, אני יודעת שההסבר לקושי בחג הוא די גורף.

אז מה באמת גורם לכך שבחגים ובחופשות יש מין געש של כל מה שכבר גם ככה קיים ביום יום?

אחד הדברים העיקרים, בלי להכנס לפרטים על מה נסובה המריבה, הוא העניין של "ביחד" לעומת "כל אחד לחוד". תמיד ידוע שצריך לאזן אבל אם כך, למה לא שומעים את האשה צועקת על בעלה: "תן לי קצת זמן לעצמי, עלוקה שכמותך"? כנראה שגם היא לא ממש יודעת מה גורם לה להתנהג כמו שהיא מתנהגת.

אז זה הולך ככה, לפי בואן, לכל אחד מאיתנו יש צורך מנוגד שכל הזמן נמצא בתנועה של הלוך וחזור והוא: הצורך להיות ביחד לעומת הצורך להיות לבד. על אף הצורך, אף אחד לא רוצה להיות לבד כל הזמן, אחד מהצרכים הבסיסיים שכל אחד מאתנו נולד אתו, הוא הצורך בשייכות, בהרגשה של להיות חלק משמעותי ממשהו וממישהו.

במהלך החיים יש כל הזמן תנועה בין הצורך להיות ביחד לצורך להיות לבד. במסיבה בה כולם נמצאים יחד, יהיו את אלו שילכו לעשן סיגריה, ולא רק כי הצורך בעישון גובר, אלא גם קצת לאזן את ה"ביחד", המוגזם להם.

החיים מזמנים לנו זמנים של ביחד ושל לבד. הבעל נמצא עם אשתו בבוקר, הולך לעבודתו, חוזר בערב לעוד קצת זמן משפחתי, הולך לשיעור, חוזר לקרוא קצת עיתון או ללמוד משהו, ואז אולי שותה קפה עם אשתו. שוב, כל הזמן הלוך ושוב – תנועה בין השניים שמאזנת את הדברים.

מה שקורה בחגים לרוב, זה שיש יותר מידי "ביחד". טיול לאורך כל היום שבו כל הזמן נמצאים יחד, ארוחות משותפות, זמן בבית, כשלא עובדים אז זה מתעצם כמובן. וכך נוצר מצב מתוח של חוסר איזון, ולא קל למצוא את האיזון המיוחל.. במתח כזה, אנשים יכולים לפעול באחת משתי דרכים. זוגות שחיים חיים תקינים, ימצאו את הזמן הזה, בצורה נעימה. זה הבעל שתוך כדי טיול רגלי עם כל המשפחה, יפרוש לכמה דקות של שקט עם הסיגריה שלו, בקרן זוית, וכשיסיים יחזור רענן ורגוע, ושוב, לא מהסיגריה, אלא מהאיזון שהושב. ניתן גם לבקש בפירוש: אני פורשת לחדר לחצי שעה, בבקשה אם אפשר לא להפריע לי, אני צריכה קצת זמן לעצמי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הדרך שבה בוחרים לרוב בני זוג שממילא חיים בדיסרטס, היא שונה אבל משיגה את אותה מטרה. קל מאוד להבין שכשיש הרבה "ביחד" ניתן להשיג את ה"לבד" אם רק לא נהיה מעוניינים לדבר אחד עם השני, וזה יקרה בקלות באמצעות מריבה. כך בלי לשים לב, כשאחד מבני הזוג מרגיש מתוח מיותר מידי "ביחד", הוא מוצא עילה למריבה – אלה המריבות שנראה לפעמים שבאות משום מקום – וכך משיג את האיזון שדרוש לו. כמובן שבעקבות המריבה נוצר מתח חדש – מסוג אחר – אבל המטרה הראשונית הושגה.

נכון, הייתי צריכה להקדים את זה לפני החג, כי המודעות יכולה היתה למנוע, אבל מכיון שטוב מאוחר מלעולם לא, אם לפחות תבינו מה קורה לכם, יהיה לכם קל יותר להבין למה אתם רבים כל כך הרבה. כמובן שזו סיבה אפשרית אחת, אך רלוונטית מאוד לזמני החגים.

אם אתם רוצים להגיע לאיזון ומתקשים לעשות זאת לבד, כנראה שתצטרכו עזרה חיצונית, של איש מקצוע, אבל אני בטוחה שגם לבד, כשתשימו לב למה קורה לכם, שגורם למריבות לצוץ פתאום, זה יכול להועיל לא מעט.

אז בהצלחה בחזרה לשגרה מבורכת ויותר מודעת...


מרב לביא יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית Mlavi.ravpage.co.il

]]>