שבעת החב"דניקים שהפכו לרבני ערים • פרויקט מיוחד

הרב גור אריה והרב הכט (באדיבות המצלם)

בשבוע שעבר הם התכנסו בהמוניהם בבסיס השיגור שלהם בניו יורק - והציגו את המפגן המרשים ביותר של המנהיגות היהודית העולמית: כ-5,000 שלוחי חב"ד מסביב לגלובוס השתתפו כמדי שנה ב'כינוס השלוחים העולמי', התפללו יחד ליד ציון כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, ששלח אותם לקצות הגלובוס. הם רקדו יחד ב'בנקט' המהודר, הצטלמו יחד בחזית בניין 770 - בית מדרשו של הרבי, ושאבו כוחות לשנה נוספת שבה ימשיכו להפיץ את האור היהודי לכל מקום בעולם.

הרב יוסף הכט (באדיבות המצלם)

"זה היה הנסיון הראשון שאיש חב"ד, שליח הרבי, פועל להיבחר כרב עיר רשמי. הרבי מאד רצה שהבחירה תצליח, והוא שלח הוראות ועצות רבות איך לפעול. הבחירות התקיימו בסוף חודש אלול תשל"ט, והרב הכט נבחר לרב העיר. היה זה ימים אחדים לפני ראש השנה, כאשר הרב הכט כתב לאדמו"ר על תכניתו לרדת לעיר מיד לאחר החגים כדי לחפש דירת מגורים - תשובתו של הרבי הגיעה במהירות 'מה פתאום אחרי החגים? צריך להיות שם כבר בראש השנה'. לאחר מכן הורה הרבי שצריך להיות שם גם בסוכות ובשמחת תורה.

"הגעתי לאילת עוד לפני ראש השנה, והתאכסנתי בבית ידידים", סיפר הרב הכט. "כך גם בשאר החגים. בראש השנה עשיתי מבצע שופר במקומות מרכזיים בעיר. בסוכות עשינו סוכות ציבוריות במרכזי העיר, והזמנו אישי ציבור ומכובדים. אילת עד אז לא ידעה דבר שכזה. הסתובבתי אצל כל אישי המפתח בעיר עם לולב ואתרוג. עורך העיתון המקומי אמר לי שהוא אינו שומר מצוות, אבל 'כשרב העיר בא למשרד שלי כדי לברך עמי על ארבעת המינים, מתוך כבוד ומאור פנים אני שמח לברך'. "בכלל", סיפר הרב הכט, "אילת היתה עיר קטנה, והפעילות החדשנית הזאת עברה במהירות מאחד לשני. כך מצאתי את עצמי באווירה מאד חיובית ומאד מתקבלת".

לצד זאת מונה לחבר בבית דין רבני ב"ד - גוף העל שמנהל את העניינים הציבוריים של החסידות בארץ, מטעמו ומכוחו של הרבי, והיה מעורב בעניינים הקשורים לארגונם של המוסדות והארגונים הרשמיים של חב"ד בארץ.

הרב הכט עדיין זוכר היטב את אותה תקופה ראשונית, קשה אך מיוחדת: "התהלכתי אז בתחושה כי זכיתי בשליחות חשובה של הרבי, והקושי התגמד לעומת השמחה הפנימית שמילאה אותי על כך שגרמתי נחת רוח רבה. הדברים האחרים, האווירה והסביבה החדשים, היו פחות משמעותיים וחשובים".

בכמעט ארבעים השנים האחרונות עברה אילת מהפך גשמי ורוחני. את המהפכה התורנית בעיר מסכם הרב הכט: "אלפי נשמות התקרבו ליהדות ובתי כנסת רבים נפתחו במשך השנים. הרצון של התושבים להשתתף בשיעורי תורה וכינוסי ההתעוררות - הלך וגדל. הביקוש לענייני קדושה, ספרי קודש, תפילין ומזוזות הולך וגדל. אנשים יותר ויותר רוצים ללמוד יהדות. בעלי עסקים מבקשים לקבל הכשר. פעם היה קשה למצוא בעיר מוצרים בכשרויות איכותיות, היום זה דבר שבשגרה.

"כמו כן יש התפתחות אדירה בתחום מוסדות התורה והחינוך בעיר. אם לפני 30 שנה היו מעט ילדים שחונכו במוסדות תורה, כיום ישנן מאות רבות של משפחות המחנכות את ילדיהם במוסדות חינוך על טהרת הקודש. הנהירה רק הולכת וגדילה. חב"ד חוללה מהפכה חינוכית בעיר. כיום יש באילת מוסדות חינוך של חב"ד מגיל מעון ועד לכתה ח', לבנים ובנות, ובהם מתחנכים למעלה משלוש-מאות תלמידים כ"י. מדובר בהישג עצום.

במשך כמה שנים ארגן הרב הכט טקס של סיום רמב"ם במצרים, מקום מגוריו של הרמב"ם, יחד עם משלחת רבנים חב"דיים. כמו כן, הדפיס שם את ספר 'התניא', ספר היסוד של חסידות חב"ד, וגם לכך זכה להוראות ומענות רבים מהרבי.

3.

הפנים התורניות של חולון

הגאון הרב אליהו יוחנן גור-אריה

גיל: 65

עיר כהונה: חולון

תפקיד נוסף: חבר בית דין רבני חב"ד, ראש מכון 'אוהלי שם'

לפני 18 שנים, לאחר שנים של עיסוק בחיבור ספרים תורניים והפצת תורה, נבחר הגאון רבי אליהו יוחנן גור-אריה לרבה האשכנזי של חולון - אחת מחמש הערים הגדולות בישראל - לצד הגאון רבי אברהם יוסף, בנו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, רבה הספרדי של העיר שפרש לאחרונה. מלבד כהונתו כרבה הראשי של חולון, משמש הרב גוראריה, שנים רבות, כחבר בית-דין רבני חב"ד בארץ הקודש - כאמור, גוף העל לניהול ענייני חב"ד בארץ - ומחשובי רבני חב"ד.

הרב גור-אריה נולד בכ"ט בכסלו תשי"ב בתל אביב, להוריו הרב נתן גור אריה ומרת טעמא גור אריה. בילדותו היגרה המשפחה לניו יורק, שם למד בישיבות 'תומכי תמימים' בברוקלין, והיה ממצויני הישיבה. בהוראתו של הרבי מליובאוויטש סיים הרב גור אריה את לימודי ה'סמיכה' לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך לרבנות על ידי ראשי ישיבות תומכי תמימים, הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק.

מאוחר יותר השתלם בלימודי סמיכה לרבנות בהיקף רחב יותר, וקיבל 'סמיכה' מפוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ומהגאון רבי נחום טרבניק, רבו האגדי של כפר חב"ד.

בשנת תשל"ו נשלח הרב גור אריה על ידי הרבי מליובאוויטש לארץ ישראל, כחלק מקבוצת 'השלוחים לארץ הקודש'. בשנת תשל"ח התמנה למנהל בישיבת חסידי חב"ד בצפת. בשנת תשמ"ד התמנה לרבה של שכונת 'קריית שרת' בחולון. מאוחר יותר התמנה כחבר בית דין רבני חב"ד בארץ ישראל, ובשלהי תשרי תשנ"ט נבחר לתפקיד רבה של חולון.

יחיד ורבים

הרב גור אריה נודע בסגנונו התכליתי. תושבי חולון מספרים על רב שקט אך כריזמטי, שיודע להוציא לפועל את שאיפותיו ושוקד להעמיד את ענייני הדת בעיר על תילם תוך שיתוף פעולה פורה ואימון הדדי עם כלל הגורמים השונים. הרב גור אריה תיקן בעיר תקנות שונות וייסד שיעורי תורה, פעילות תורנית ומיזמי 'קירוב' שהוא עומד בראשם. הרב גור אריה שומר על קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים מכל הגוונים ומכל הזרמים, וזוכה להערכה רבה.

לפני מספר ימים, עם פרישתו של הגר"א יוסף מתפקידו, הפך הרב גור-אריה לרב הראשי היחיד בעיר. יחד עם זאת, תושבים בעיר מציינים כי "הרב גור-אריה שומר על קשרים הדוקים עם כלל הזרמים והקהילות בעיר. הרב מודע לרגישויות ומכיר את הניואנסים, ודואג לשמור על הכבוד של כולם", מספרים גורמים בעיר.

הרב אליהו יוחנן גור-אריה (באדיבות המצלם)

לצד זאת, הרב גור אריה אינו זונח את העיסוק התורני: במשך שנים רבות העשיר את עולם הספרות החב"דית ועולם הספרות התורני במספר יצירות תורניות. הוא עומד בראש מכון המחקר 'אהלי שם ליובאוויטש', ומוציא לאור ספרים רבים. בולט במיוחד ספרו 'רמ"ח' אותיות, שכולל 248 עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו. בשנים האחרונות החל לפרסם טורים הלכתיים בעיתון 'כפר חב"ד' שם הוא מביא לעומק את מנהגי החסידות בנושאים שונים לצד הסיבות לכל מנהג. המכון בראשותו הוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים. רבים מהם נכתבו ונערכו על ידו.

יודעי דבר מספרים, כי רבה של חולון אוצר את אחת הספריות הנדירות עם מגוון של ספרים תורניים, עתיקים וחדשים כאחד, המהווה השלמה לדמותו הספרותית רבת הפנים. בריאיון שהעניק בעבר, הגדיר את הרגע שבו התבשר כי נבחר לשמש כ'שליח' הרבי - כרגע השיא בחייו.

חתנו, הרב יהודה טייכטל, הוא שליח חב"ד בברלין. בנו, הרב אליעזר, הוא שליח חב"ד בקראקוב.

4.

אוהב את הבריות

הגאון הרב שמעון אליטוב

גיל: 80

עיר כהונה: מבשרת ציון

תפקיד נוסף: חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

הרב שמעון אליטוב הינו דמות יוצאת דופן בעולם הרבנות בישראל: הוא נצר לשושלת משפחתית מיוחסת ממרוקו, למד בישיבות נובהרדוק ופוניבז' הליטאיות והוא מוכר כאחד מחשובי חסידי חב"ד בירושלים. ראשי ישיבות ליטא העריכו אותו, הרבי מליובאוויטש זי"ע הועיד אותו לתפקידי רבנות, אצל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל הוא היה בן בית, והוא ממזג באישיותו עולמות רבים ומגוונים.

בשנים האחרונות, לצד תפקידו כרב היישוב 'מבשרת ציון', הרב אליטוב הוא אחד החברים הבולטים והמוערכים במועצת הרבנות הראשית לישראל. עמדותיו בישיבות המועצה של הפורום הרבני הבכיר בישראל, מספרים גורמים המעורים במועצת הרבנות, זוכים תמיד להערכה גבוהה בקרב חברי המועצה.

הרב אליטוב נולד בפורים תרצ"ז. "יש לנו פנים של פורים כל השנה", הוא נוהג לומר בחיוך ירושלמי צופן סוד. ואכן, הרב אליטוב מקרין סביבו שמחת חיים ותחושת נעימות שלאורך השנים – סייעו בקירובם של רבים לכור מחצבתם, בכהונתו הרבנית בארגנטינה, ובכהונותיו הרבניות בישראל.

אביו, רבי יוסף רחמים זצ"ל, היה יהודי שמכמני התורה היו חרוטים על לוח ליבו משל היה ספר מהלך, למרות היותו עיוור מגיל שבע-עשרה. הוא קרא ושנה על פה, והיה משמש שליח ציבור ביום הכיפורים בבית הכנסת "בית אל" של חכמי הנסתר, כאשר הוא מתפלל את תפילת המוסף ומקריא את כל סדר העבודה, בקול עבה וערב, מתוך זכרונו הפנומנאלי. כאשר בעל הקורא היה מחסיר טעם מטעמי המקרא, היה רבי יוסף רחמים מתקנו. את כלותיו היה בוחר לפי מבחן קפדני בחומש ורש"י על הלשון, כאשר כל סטייה כמלוא הנימה מלשונו של רש"י, נענתה בהערתו המיידית של החכם השלם.

אולם כל תיאור של גדלות לא ימצה את סיפורי ההוד המתהלכים בירושלים סביב דמותה של אמו. מספרים שהיא הייתה מצביאה. אשת מלחמה עתירת עזוז וגבורה. זקני ירושלים וגם לא מעטים מצעיריה, זוכרים את הרבנית שושנה ע"ה כדמות ההוד של ירושלים של מעלה. היא ניהלה את ישיבת פורת יוסף בקטמון, ועמדה לימין ראשי הישיבה ותלמידיה.

מצוקי ארץ, כ"ק ה'באבא סאלי' ובנו הגדול כ"ק רבי מאיר זי"ע, העריצו עד לאחת את צדקנותה, את פעלתנותה ואת יראת השמים שלה, שהוד קדומים נסוך היה עליהם תדיר. הם היו מבקרים בביתה, ועורכים שם סעודות מצווה שאליהן נקראו דמויות פלא מירושלים של מעלה. האדמו"ר רבי מאיר זי"ע, היה שולח את בניו, כ"ק האדמו"רים רבי דוד ורבי אלעזר, שילונו בביתה בעת לומדם בישיבה. הוא ביקש כי ישהו באותו בית של תורה וחסד.

בבחרותו נשלח ללמוד בישיבת נובהרדוק, שבה למד במשך מספר שנים. בהמשך עבר לפוניבז', שבה התחבב על ראשי הישיבה. התפנית אירעה באחת משבתות החופשה שהיו לו בשנות לימודיו בפוניבז'. על כך סיפר בריאיון שהעניק בעבר: "נסעתי לעשות את השבת בבית הגאון רבי אלימלך בר שאול (שאולזון), רבה של רחובות. במהלך השבת למד איתי הרב ונראה היה שמטרתו לתהות על קנקני. ביום ראשון בבוקר צייד אותי בכל טוב וליווה אותי לרכבת. עם פרידתנו, פנה אלי הרב בר שאול בהתרגשות: 'פריילאכער נשמה (נשמה שמחה) כמוך, מקומך בישיבה חסידית!' החרשתי".

"הרכבת התקרבה ובאה. 'אני מבקש ממך', אמר לי, 'בדרך לבני ברק, תקפוץ לישיבת תומכי תמימים בלוד. יש שם יהודי בשם הרב אפרים וולף. תגיד לו שאני שלחתי אותך'. הבטחתי לו לנסוע לראות את הישיבה. בתחנת לוד ירדתי מהרכבת. פגשתי אברך צעיר נוסע על אופניים, ציציותיו מתבדרות באוויר. האברך הניח את אופניו בצד ומיהר לרוץ לעברי. היה זה הרב אפרים וולף ע"ה, שמאותו רגע ועד חתונתי שנערכה בפרדס הישיבה, ליווה אותי".

כל השאר היסטוריה. הרבי מליובאוויטש חיבב את תלמיד הישיבה שמעון אליטוב והתעניין אישית במסלול צמיחתו. לאחר שנישא והקים את ביתו, פנה בברכת הרבי למשרות חינוך בקהילות מזרח אירופה, ולאחר מכן כיהן כרב קהילה בבואנוס איירס, ארגנטינה. לפני כארבעים שנה שב ארצה, והחל לכהן במשרות רבניות בארץ – תחילה כרב יישובי מטה בנימין, ובשנים האחרונות כרב היישוב מבשרת ציון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

כאמור, במוצאו הוא נמנה עם שושלת משפחתית מעדת מרוקו, אך כאשר הוא יושב בחברת זקני חסידי חב"ד בירושלים בהתוועדות לילית של י"ט בכסלו הנמשכת עד הבוקר, היידיש הרוסית האוקספורדית תתגלגל מפיו ותרתק אליו את יוצאי רוסיה, ואז יהיו כולם בטוחים כי בעל הפה המפיק את המרגליות אינו אלא רב ממוצא ספק ליטאי ספק רוסי. במוסיוף הוא ידרוש בעברית נוטפת מור המתובלת בניבים בערבית, ובמפגשים לעולי דרום אמריקה הוא ידבר בספרדית רהוטה.

חדי עין יזהו בו שרידים בולטים של מרירות נובהרדקאית, זכר לחמש השנים שבהן ספג אל תוכו את מושגי השפלות העצמית וערכי המוסר הנוקבים מבית מדרשו של הסבא רבי יוזל מנובהרדוק. דמות רבגונית, הנטועה היטב במקומותיה שלה, אך יודעת להתאים את עצמה לכל שפה, אוכלוסייה, מוצא והשקפה.

בצעירותו, כאשר שוטט ברחבי אירופה כשוחט מטעם הרבנות הראשית, נהג לחלק את יומו לעשיית מלאכת השחיטה, ואת לילותיו בכדי לבקר ברחבי אירופה המזרחית, על מנת להתחקות אחר ערש לידתה של החסידות לענפיה. עד היום הוא שולט במרחביה של אירופה המזרחית, ומכירה כפי שנהירים לו שבילי רחוב חב"ד בעיר העתיקה.

סערת האפיפיור

לפני מספר שנים, בעת ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בארץ, הודיע הרב אליטוב כי כחבר מועצת הרבנות הראשית – הוא מסרב לפגוש את האפיפיור. הסירוב של הרב אליטוב גרם לסערה של ממש ולאיומים של גורמים שונים, כי היעדרותו תפגע בתפקידו כאחראי על קהילות ישראל בתפוצות מטעם הרבנות הראשית. שגריר הותיקן בישראל טען כי בביקורם של הרבנים הראשים לישראל בותיקן, קיבלו את פניהם כל מועצת הקרדינלים ולא יתכן שחברים במועצת הרבנות יחרימו את הביקור. "זה יגרום לבעיות לקהילות בעולם"; "הנזק יהיה בלתי-הפיך"; "צעד לא-אחראי", ועוד אמירות שונות, השמיעו באוזניו אותם גורמים.

אבל הרב אליטוב לא נרתע. "יהודי בל"ג בעומר צריך להיות בציונו של רבי שמעון בר-יוחאי ולא ליד אבי-אבות הטומאה בדורנו", אמר בכל ראיון שהעניק לכלי-התקשורת. הוא ביטא בעוז את הגאווה החב"דית, כשהשמיע בקול-רם וברור את דעתו החריפה של הרבי על הביקור הקודם של האפיפיור בישראל ועל האי-נחת שהייתה לרבי מההתלהבות היתירה של הרבנים מאותו נושא-צלב.

רק אז, גילו אנשי הרבנות הראשית בכלל וחסידי חב"ד בפרט, כי עובדת היותו של הרב אליטוב חסיד חב"ד, היא לא רק בתואר, אלא בעיקר במעשים.

הרב שמעון אליטוב (באדיבות המצלם)

שמונה שנים חלפו מאז נבחר הרב אליטוב לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הגוף העליון של רבני ישראל בארץ, כשהוא עושה היסטוריה כרב החב"די הראשון שנבחר לרבנות. הרב אליטוב נבחר למקום הראשון עם 117 קולות, נתון שהצליח להדהים את חוגי הרבנות בארץ. עד היום, אף-אחד מהרבנים לא חצה את רף מאה הקולות.

בעשרות השנים האחרונות, ניסו רבנים חב"דים שונים להתמודד על המשרה הרמה. היו אלה הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל רב העיר צפת ויבדלחט"א הרב מרדכי-שמואל אשכנזי רבו של כפר-חב"ד והרב יוחנן גוראריה רב העיר חולון. מסיבות כאלה ואחרות הדבר לא יצא אל הפועל. הרב החב"די הראשון ששמו נכרך עם מועצת הרבנות הראשית, היה זה הרב שלמה-יוסף זווין זצ"ל, מינוי שדובר עליו רבות בשנות השישים אך לבסוף לא יצא אל הפועל.

חודשיים קודם היבחרו של הרב אליטוב לחבר מועצת הרבנות, הוא ערך סיורים בעשרות ערים, יישובים ושכונות ברחבי הארץ. מטרתו הייתה אחת: לשבת בפרטיות עם הרבנים ומורי ההוראה המקומיים ולהתרשם מהאתגרים עמם הם מתמודדים בשגרת היומיום. הרב אליטוב עשה שיעורי-בית: לכל מקום הוא הגיע עם דפדפת, עליה העלה את רשמיו. בתום החודשיים, הוא סיכם שורה של משימות ותפקידים אותם יטול על עצמו כאשר יכנס לרבנות הראשית במטרה לייצג נכוחה את ציבור הרבנים בישראל.

לרדת אל העם

העיסוק המרכזי של הרב אליטוב במועצת הרבנות, הוא הקשר בין הרבנות הראשית לקהילות ישראל בתפוצות.

במסגרת חלוקת תחומי אחראיות בין חברי המועצה השונים, מונה הרב אליטוב לתפקיד האחראי על ועדת התפוצות ברבנות, ועדה שמופקדת על גיבוש תוכניות למבחנים שונים במסלולים המתאימים לרבני קהילות בעולם בחודשים האחרונים, השלים הרב אליטוב מתווה של מבחנים בשני מסלולים שמיועד לשלוחי חב"ד ורבני קהילות שרוצים להיות באיצטלה רשמית של רב קהילה בחו"ל, עם תעודה של הרבנות הראשית לישראל.

"הדמות של הרב החב"די", אמר בעבר בריאיון לעיתונאי מנחם כהן, עורך 'כפר חב"ד', "היא הדמות ההולמת ביותר את הרב בישראל. מי שלא יושב בביתו, ומחכה שיבואו להציג בפניו שאלה, אלא יוצא החוצה ומביא את דבר השם בכל מקום ומקום.

"בביקור שעשיתי בהרבה קהילות בארץ לפני שנבחרתי, ראיתי מצב של אבסורד: יש ערים גדולות מאוד, אבל הרב בעיר מגיע לפחות מחצי אחוז מתושביה, מכיוון שהוא מתפקד יותר כפקיד של שירותי דת, מאשר של דמות של רב שעבודתו ברישום נישואין ובעריכת חופות והספדים בבתי-עלמין - זה המוטו המרכזי, במקום שיהיה שולי, זה הופך לדבר המרכזי".

לדעתו של הרב אליטוב, היא הקיבעון שקיים בחלק מהמקומות. "זו טרגדיה", הוא אומר. "רב בישראל לא יכול לוותר על ביקור לפחות פעמיים בשנה, בכל אחד מהתיכונים ובתי הספר בעיר. הוא לא יכול לוותר על אף מגזר, על אף חוג בעיר. כפי שרבותינו נשיאנו אמרו, שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו האם הוא עשה מספיק כדי לזרוע יהדות במקומות שהוא היה אחראי להם וכי לא יוכל להימלט בבוא היום מהאחראיות הגדולה שהייתה מוטלת עליו לגלות את הניצוץ היהודי בכל אחד מבני קהילתו ולא עשה דיו.

"יש רבנים שמקדשים את הישיבה בבית-כנסת ואינם מבינים ששיחה בתוכנית רדיו מקומית או בהליכה לכינוסים אזוריים לאו דווקא דתיים ומביאים לשם את דבר השם, בכוחם לחולל מהפך אמיתית, מבחינת מעט אור דוחה הרבה מן החושך. אז נכון שמאז ששינוי נכנסה לממשלת שרון, המוני רבנים עסוקים במלחמת הישרדות אישית על המשכורת ועל הפנסיה, אבל עדיין, העסקנים חייבים לפעול בכל הכוח שימונו יותר רבנים חב"דיים בתוך המערכות, כדי שהמודל האמיתי של רב בישראל יישאר ולא נוותר על דורות של נוער שגדל סביב קריאתו המהדהדת של הרבי 'מיליון יהודים אינם יודעים שמע ישראל'".

5.

הבנש"ק החב"דניק מהקריות

הגאון הרב שלמה חיים דיסקין

גיל: 57

עיר כהונה: קרית אתא

תפקיד נוסף: שליח חב"ד בעיר, יו"ר ועד הבוגרים של ישיבת 'תומכי תמימים'

הרב חיים שלמה דיסקין (יליד שנת תש"כ) הוא בוגר ישיבות 'תומכי תמימים' חב"ד ורב העיר קריית אתא. את דרכו החל כשליח חב"ד בעיר הצפונית, עד שנבחר לתפקיד רבה הראשי של העיר.

הרב דיסקין בבני ברק, בשנת תש"כ. אביו הוא הרב שמעון משה דיסקין. אמו היא חנה הינדא לבית טייטלבוים. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד, ובישיבה של הרבי בברוקלין. בשנת תשל"ט נשלח במסגרת הקבוצה הראשונה ששלח הרבי לייסד את ישיבת תומכי תמימים במגדל העמק.

לאחר שנישא בשנת תשמ"ג עם בת הרב שלמה קופצ'יק, למד ב'כולל' בקרית שמואל, ומשך תקופה מסוימת אף למד בכולל אברכים של חסידות מאקווא בקרית אתא, שם הכיר את כ"ק האדמו"ר ממאקווא, המעריך אותו במיוחד. לאחר שנה קיבל הצעה מהרב יגאל פיזם לקחת על עצמו את ניהול בתי חב"ד בקריות והוא שאל את דעתו של הרבי מליובאוויטש זי"ע. הרבי ענה "ימשיך לימודיו בכולל". הרב דיסקין דחה את ההצעה והמשיך את לימודיו כאשר במשך הזמן התמנה למגיד שיעור בכולל וסיים את תואר הסכמה לרבנות מטעם 'היכל שלמה' של הרבנות הראשית.

תמיכה מגאב"ד מאקווא

בשנת תשמ"ד עבר הרב דיסקין לקריית אתא, לסייע לרב קופצ'יק בפעילות בעיר. בשנת תש"נ, לאחר פטירתו של הרב קופצ'יק, מילא הרב דיסקין את מקומו. ביום ט"ו בשבט תשע"א נבחר הרב דיסקין לרבה האשכנזי של קריית אתא.

הרב שלמה חיים דיסקין (באדיבות המצלם)

הרב דיסקין מייצג תופעה נדירה: קשה למצוא עוד עיר שבה תושביה מכל החוגים והמגזרים יהיו כל-כך שמחים ומרוצים מהרב הראשי שנבחר לכהן בעירם כמו שהיה עם בחירתו של הרה"ג הרה"ח הרב חיים שלמה דיסקין לפני שש שנים. האוכלוסייה בקריית-אתא נותנת את אימונה ברב דיסקין ורבים משחרים לפתחו לשאלות בהלכה ובהנהגה.

מי שיזם את המהלך לבחירת הרב דיסקין היה כ"ק האדמו"ר ממאקווא, שחסידיו מספרים כי רצה בכל מאודו לראות את הרב דיסקין יושב על כסא הרבנות של קריית-אתא, הן מצד מעלותיו האישיות, הן מהיותו חסיד חב"ד ושליח הרבי מליובאוויטש, והן בשל עובדת היותו מצאצאי כ"ק הגה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זצוק"ל.

הרב דיסקין נוהג לספר כי הרבי מליובאוויטש חזה את בחירתו לפני שנים רבות. בריאיון שפורסם עמו אמר: "במבט לאחור זה נראה בפשטות כאילו הרבי אמר לי דברים מאוד ברורים. לפני הרבה שנים קיבלתי הוראה מהרבי להישאר לגור בקריית-אתא, ללמוד למעלה מחמש שנים בכולל ולגשת לבחינות בהיכל שלמה. בשעתו חשבתי שהרבי רוצה שאיבחן בהיכל שלמה כדי לקדם את מעמדי במשרד החינוך כרב בית ספר – היום אין לי כבר שום ספק למה התכוון הרבי"...

6.

ממאה שערים לנצרת עילית

הגאון הרב ישעיהו הרצל

עיר כהונה: נצרת עילית

גיל: 72

תפקיד נוסף: רב 'כפר תבור' לשעבר

הרב ישעיהו הרצל הינו רב העיר נצרת עילית וממייסדי שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי. בעבר, כיהן כשליח הרבי וכרבו של כפר תבור. היה מייסדי שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.

הרב הרצל נולד וגדל בשכונת מאה שערים בירושלים לאביו ה'משפיע' החב"די הגה"ח רבי פנחס לייבוש הרצל, ומרת שטערנא פרידא למשפחת חנון. אביו שימש כאחד ה'משפיעים' בבית כנסת חב"ד בשכונת מאה שערים.

בילדותו היה מבקר מידי שבת את דודו המשפיע הגה"ח רבי משה ובר, זקן ה'משפיעים' בחב"ד, ולמד בתלמוד תורה תורת אמת. לאחר מכן נשלח לישיבה לצעירים של החסידות בלוד, ומשבגר הלך ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, שם למד אצל המשפיע הגה"ח רבי שלמה חיים קסלמן. בחודש אלול תשכ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי בברוקלין שבניו יורק.

לאחר חתונתו בתמוז תשכ"ו עם שרה רחל בת הרב יעקב פרידמן, למד בכולל אברכים בשכונת קראון הייטס, בקיץ תשכ"ז חזר לישראל, בשנת תשכ"ט עבר בהוראת הרבי מליובאוויטש לנחלת הר חב"ד שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם נסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל על ידי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

בשנת תשל"ב עבר לכולל של 'התנועה להפצת התורה' בנצרת עילית. בתשל"ח התמנה הרב הרצל לרב בכפר תבור. לאחר פטירתו של הרב פנחס מילר בשנת תשנ"ב, רבה הראשי הקודם של העיר, הרב הרצל התמודד בבחירות לרבנות בנצרת עילית ונבחר בי"ג באב תשנ"ו לרב העיר.

בריאיון שהעניק בעבר ובו גולל את ההיסטוריה שלו כרב ראשי, אמר הרב הרצל: "למעשה, מעולם לא חשבתי להתעניין בנושא רבנות. מי שכיוון אותי לנושא זה היה הרבי, תוך השגחה פרטית מדהימה. היה זה בשנת תשכ"ט, כאשר הייתי מבין חמש המשפחות הראשונות שייסדו והקימו את שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי. בהמשך לכך, כשעברתי להתגורר במקום, כתבתי לרבי על כמה הצעות שנראו לי, אולם במפתיע הרבי הורה לי "להתעניין ברבנות באה"ק ת"ו", דבר שלא הזכרתי כלל במכתבי.

"עם קבלת ההוראה התחלתי מיד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של יישובים קטנים באזור נחלת הר חב"ד. התמקדתי אפוא בהצעות רבנות ביישובים שונים. בין שלל ההצעות שקיבלתי אז, היה לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת תורת החסידות.

"כתבנו אז לרבי מליובאוויטש תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לי "להתעניין בכולל בנצרת עלית". ואכן, הגשמנו את רצונו של הרבי ועברנו להתגורר בנצרת עלית. הייתי אמור לכהן כרב שכונה בעיר, אך מסיבות שונות הדברים לא יצאו אל הפועל. תקופה ממושכת לאחר מכן, כיהנתי כרבה של כפר תבור והגליל התחתון.

"כאשר שבתי לנצרת עלית לפני עשרים שנה, ראיתי בכך סגירת מעגל והגשמת נבואתו וחזונו של הרבי להתעניין ברבנות בארץ הקודש תוך סימון העיר נצרת עילית.

לימין התושבים החרדים

לפני 11 שנים, כאשר נצרת עילית, לצד שאר יישובי הגליל, סבלה ממטחי הקטיושות מלבנון במהלך מלחמת לבנון השניה, הרב הרצל היה זה שסובב בין השכונות והיישובים ועודד את רוחם של התושבים.

הרב ישעיהו הרצל (באדיבות המצלם)

"בכל פעם שנשמעו אזעקות, היה פחד", סיפר הרב. "הבית שלי הפך למשרד ולמוקד לכל מאות הפניות באותם ימים. המצב הביא לאחדות נפלאה ביותר ולהתעוררות חסרת תקדים בקרב התושבים. בעקבות המצב הוצאתי 'קול קורא' לתושבי העיר במה צריכים להתחזק בימים אלו, והדברים אכן גרמו להתעוררות רבה שלא זכורה לי כמותה שנים רבות.

"אני משתדל לנצל כל דרך אפשרית כדי להגיע למקסימום אנשים", סיפר הרב. "יש אצלנו חברת מוניות אליה אני מגיע מידי יום שישי, ודרך המשרד אני מוסר שיעור לכל הנהגים באמצעות מכשיר הקשר. כך, במשך שנים, אני מחדיר בהם נושאים רבים ביהדות. מובן שגם הנוסעים שומעים את השיעור, ולא פעם אני מקבל ד"שים מנוסעים בירושלים או במקומות שונים ששמעו אותי".

הרב הרצל זוכה לאימונה של ההנהגה העירונית, ופועל עימה בשיתוף פעולה. בשנים האחרונות, עם התבססותה של הקהילה החרדית בנצרת עילית ומעברם של מאות זוגות חרדים לשכונת 'הר יונה' – בני הקהילה החרדית מקבלים את מרותו של הרב הרצל, שמצידו עושה הכל לסייע בהתאקלמותם של בני הקהילה ודואג לכל הצרכים הגשמיים והרוחניים.

הרב הרצל מקורב לכ"ק האדמו"ר מבעלזא, אשר חסידיו מתגוררים בעיר. לאחרונה, כאשר הוציא לאור את ספרו התורני – 'שו"ת פרדס ישעיהו' – התפרסמו עשרות מודעות ברכה בעיתונות החרדית הארצית והמקומית מטעמן של כלל הקהילות החרדיות בנצרת עילית.

7.

רב ללא מורא

הגאון הרב דוד מאיר דרוקמן

גיל: 71

עיר כהונה: קרית מוצקין

תפקיד נוסף: רב קהילת חב"ד בקריות

רבה הראשי של קרית מוצקין, הרב דוד מאיר דרוקמן, נולד בשבת שופטים ז' אלול תש"ז לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' בירושלים. אביו היה בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ ישראל בשנות ת"ש. בילדותו עברה משפחתו להתגורר בקרית מוצקין ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת תשי"ז הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את חסידות חב"ד והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה צבי נריה, שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770, בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת תורת אמת ירושלים.

בסיום לימודיו בירושלים נשא את רעייתו סטרנה (לבית הרב שניאור זלמן ברונשטיין, מחשובי חסידי חב"ד. לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל להוראה בראשות הרב אברהם צבי כהן והוסמך לרבנות. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר בית רבקה כפר חב"ד.

הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל הרבנים הראשיים דאז; הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל והגאון רבי אברהם שפירא זצ"ל. בנוסף עשה 'שימוש' אצל הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, חבר בד"ץ העדה החרדית. בשנת תשמ"ד מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של הרבי מליובאוויטש, לרבה של קהילת חב"ד בקריות. לאחר מכן מונה לרב שכונה במקום. בשנת תשמ"ז, בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

הרב דרוקמן הוא חסיד חב"ד שנחשב קנאי לכבוד החסידות, למעמד היהדות החרדית ולענייני ארץ ישראל השלמה. הוא ידוע כרב תקיף, שעומד על דעתו בגאון וללא חת ואינו חושש להשמיע את עמדותיו אף בנושאים שנחשבים 'פוליטיקלי קורקט' ורבנים אינם נוהגים להתערב בהם.

לצד זאת, הוא שומר על קשרים עם כלל הגורמים בקריות וזוכה להערכתם של ציבורים נרחבים. כך למשל, בשנת תשע"ג קיבל מתנועת בני עקיבא תעודת הוקרה על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו על ידי החניכים, שחלקם אף מתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

ההתבטאויות והסערות

כאמור, הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלמה. הוא חבר ב'ועד רבני פיקוח נפש' וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. טוריו מתפרסמים בין היתר ב'כיכר השבת'. כאשר נטען כנגדו כיצד ייתכן שרב שמכהן בתפקיד ממלכתי יתערב בעניינים פוליטיים - תשובתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ההלכה. כמו כן, הוא מדגיש שיש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז, יוסי שריד, אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת.

הרב דוד מאיר דרוקמן (באדיבות המצלם)

בשנת, תשס"ה בטרם גירוש יהודי גוש קטיף מביתם במסגרת תוכנית ההתנתקות, פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועו וקרא לחיילים ושוטרים, שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ. לימינו צוטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, בהצהרה לפיה הצעדים נגד הרב דרוקמן מצביעים על מגמה מסוכנת של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת תשע"א בטקס יום השואה בקרית מוצקין נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו סערה תקשורתית. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד הרב שמעון רוזנברג, שאמור להדליק משואה, שימנע מכך. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים.

ביום ט"ו בחשוון שנת תשע"ב נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית בשל התבטאויותיו. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך".

בשנים האחרונות נוצרו חיכוכים בין הרב לבין ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי, שפועל רבות כדי להצר את צעדיו. המחלוקת הזו יוצרת מפעם לפעם כותרות מתסיסות, אולם הרב נהנה מתמיכתם של ציבורים נרחבים בקרית מוצקין, המצדדים בעמדתו ורואים ביחסו של ראש העיר כלפיו רדיפה שמקורה בחוסר יכולת להכיל את פעילותו חסרת הפחד של הרב הדומיננטי.

בפרק הבא - פרופיל מיוחד על רבה של בני ברק הגרמי"ל לנדא.