לאחרונה נראה שלבחורות צעירות ודתיות עם נטייה קלה לסטיילינג ואהבה לשופינג יש ייעוד אחד: לייסד מותג עם קולקציות חורף וקיץ ומכירות פופ-אפ שוות. 

לא מעט מאותן צעירות מתחילות את קריירת האופנה שלהן בקניית מכונת תפירה ובום! הן פותחות ליין עצמי, מוסיפות לבגד תווית ומתחילות לשווק, כשבעצם הן נדרשות לקצת יותר משאבים כדי להפוך למותג אמיתי, "כאן כדי להישאר".

יצא לכן לראות באינסטגרם נערות שפתחו 'מותג אופנה' בבית? בטח אתן לגמרי בעד, אבל מה קורה כשאותן מעצבות צעירות מתרבות ובשם התחרות, האיכות יורדת? כן, כל אחת יכולה לפתוח 'חנות בגדים ביתית' - נדרש רק קורס קטן בתפירה (אם בכלל), בדים, מכונת תפירה ורצון.

אם פעם רק מותגים גדולים הצליחו להתקיים בזכות תקציבי פרסום וגב כלכלי חזק, היום יש מדיה חייתית שנותנת במה לכל אחת לפתוח כל עסק שתרצה. כאמור, עניין מבורך, אך כזה שגם עלול לפגוע באלה שנותנות מאה אחוזים מעצמן למותג שלהן.

"אנחנו רוצות לתת אמון בבגדים, באיכות שלהם ובעיצובים שהרשתות החברתיות מציעות" אומרת חנה, חובבת אופנה שמחפשת תמיד אחרי עיצובים חדשים ומעניינים, "אבל קורה לא מעט שעל הדגמים שהצעירות מוכרות בפייסבוק ובאינסטגרם ניכרת עבודה לא מקצועית, בחירה בסוגי בדים זולים וכך האמון יורד. הסכנה היא שבסוף האמון יכחד לגמרי והסיכוי שניתן לצעירות להתחיל בצורה כל כך ידידותית ירד מהאופציות".

לא חסרות מעצבות מוצלחות שפורצות את גדרי העוקבות באינסטגרם והפייסבוק וממלאות ארונות בגדים לבחורות ונשים רבות, הן הופכות למוערצות ואכן מצליחות להגיש את המקצועיות שלהן ברשת, אך מה עם אלו שלא? ומה אם לא חסר מהן? הן מתלהבות מכך שאפשר לפתוח עסק כאן ועכשיו, ולמעשה פחות משקיעות בו במקומות שבאמת צריך.

המדיה, שפעם לא הייתה כלי לעסקים פרטיים להעיף את עצמם גבוה, היא פלטפורמה נוחה לכל אחד. עסקים ענקיים ומצליחים קמו מדף קטן ומבודד שצבר תאוצה, והאיכות הוכיחה את עצמה.

מותג מצליח לא יכול להיות מבוסס רק על רצון

אך החיסרון ב"לראותם בלבד" הוא שהפופולריות הרבה שהמותג צובר היא על סמך ויזואליות בלבד, בלי ביקורת אמיתית על איכות הבגדים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בעוד מותגים כמו מנגו או זארה מאפשר קניה באינטרנט לצד חנות פיזית שתתן לנו להרגיש את האיכות, לסמוך עליה ובעקבות כך נעז להזמין מהאתר, בעסקים וירטואליים זה ההפך. אנחנו נדרשים לתת אמון במותג על סמך שיווק טוב, להזמין את המוצר ורק אז נגלה אם הוא איכותי. אם לא, כנראה שננסה מותג וירטואלי אחר שצד את עינינו, ובמידה שכבר רבים ודומים יהיו באיכות נמוכה, השיווק מאבד משמעות והאמון ברשת נעלם.

אנחנו רוצים לתת יד לכישרונות שרוצים לפרוץ, וכמובן מעודדים אותם לעשות זאת בצורה כל כך נוחה ומקדמת שבעבר הלא-רחוק היו נדרשים לדלי דבק, דפי A4, והרבה כוח לרוץ בין לוחות מודעות כל שבוע.

אך מה, מלבד רצון, נדרשת עבודה קשה. הניסיון בעצלנות שהרשת מציעה, 'תתפרי שתי כפתורים יפים ותעלי לאינסטגרם עם פילטר' הוא בור שצעירות יכולות להפיל את עצמן אליו. למרות שקל יותר למכור בטווח הקרוב, הסיכויים שהאמינות תרד לאורך זמן - גבוהים, מה שייפגע בכולן. המשקיעות ואלה שפחות. 

בבקשה, מעצבות צעירות יקרות ומוכשרות, עשו את זה הכי טוב שאפשר. כי כל עוד אין חמשת החושים מתרשמים מעבודה של בעל מקצוע - עליה להיות טובה יותר.