"אני לא מפחדת לומר: "אני רוצה להיות אמא"

אסתי וסרמן, מפיקת סרטים לציבור החרדי, פרסמה פוסט ולא תיארה לעצמה אילו גלים הוא יעורר. אחרי שבוע עם אלפי לייקים ושיתופים, אנחנו מביאים אותו גם כאן. "אל תתנו לילד שלכם ללכת לישון עצוב אלא שמח ומאושר כשהוא יודע שזכיתם בו והוא מתנה גדולה" (הורים)

אסתי וסרמן | כיכר השבת |
רק רוצה להיות אמא (צילום: Aditya Romansa on Unsplash)

"אני רוצה להיות אמא" מלמלתי לראשונה בחיי. הוא עמד נדהם, אחרי שעה של תחנונים להסביר למה אשתו יושבת ובוכה בבכי תמרורים.

השמש שקעה, חזרתי אל הבית. השקט היה כל כך חזק יותר מכל רעש אפשרי. הדלקתי מוזיקה ואז זה הכה בי חזק.

4 שנות נישואים מחר וכואב לי עמוק בפנים כבר תקופה. יש לי בעל מקסים, התקדמתי בחיים, הגשמתי חלומות - דמעה קטנה זלגה לי. יצאתי אל המרפסת והסתכלתי מסביב. ראיתי אורות נכבים בחדרים רבים בבניינים מסביבי, ואז שמעתי צעקה חזקה של שכנה לילד הקטן שלה. צעקה שאני מכירה מהבוקר עד הערב, לילד בן שנתיים. שמעתי אותו בוכה ורציתי לחבק אותו, כמו כל ערב ובוקר. בכיתי יותר.

חשבתי כמה הייתי רק רוצה עכשיו לכסות ילד קטן, בריח של אמבטיה, כשהבטן שלו מלאה מהאוכל שהכנתי לו. כמה הייתי רוצה לראות את האבא שלו אומר איתו 'שמע ישראל'.

רציתי לחבק את הילד של השכנה ולהרגיע אותו. אני חלילה לא דנה אותה, החיים כל כך לא פשוטים.

הלב שלי רוצה את האמת, הוא מחפש את הטבע, הוא לא מחפש אשת עסקים או קריירה מטורפת. הוא לא מבקש חשבון בנק מנופח. הוא רוצה ילד קטן, משפחה מאושרת.

כזו שלא בוכה בתוך הלב בחגים ושבתות, כזו שלא מסניפה אחיינים אהובים והלב נשרף בפנים. כזו שלא כמהה לאהבה פשוטה ואכולת ייסורי מצפון בהעדרה. כזו שמוכנה לקום באמצע הלילה, כזו שרוצה שילכלכו לה את הבית, כזו שמוכנה להתרוצץ בחנויות בגדים בערב החגים, כזו שלא רוצה להסתיר כמה זה צובט לתלות את הכביסה ובמרפסת לשמוע אמהות וילדים חוגגים למטה.

ואני יודעת שלא פשוט לגדל את הקטנים האלה, אבל קשה. כל כך קשה כשאין אותם.

מעולם לא דמיינתי שאשב ואכתוב שורות אלו קבל עם ועדה, אבל הלב מתפוצץ ואין אדם פה לידי שאני מסוגלת להניח את הראש ולהעביר את הכאב שלי אליו, כי לא אהיה מסוגלת לתת למישהו להרגיש ולא לרגע קט את התחושה הקשה והכואבת של הכמיהה לילד.

כמה הייתי מוכנה לשלם כדי להעניק מתנת נישואים בתור חבילה קטנה וורודה וצווחנית.

אין לי מילות חיזוק היום כמו בפעם הקודמת, רק בקשה קטנה, מכן אמהות יקרות ועייפות:

מחר אני אקום ואשתדל לחייך ולהכין הפתעת יום נישואים מיוחדת, כי מגיע לנו לשמוח על השנים האלו.

ואתן?

כשתשכיבו או תעירו את הילד שלכן, ספרו לו כמה הוא יקר לכם, תחבקו אותו ואל תתנו לו ללכת לישון עצוב או בוכה, אלא שמח ומאושר כשהוא יודע שזכיתן בו והוא מתנה גדולה.

אולי הילד הקטן שלי שמחכה שם למעלה יראה כמה ילדים שמחים וצוחקים יש פה וירצה לכבד אותנו בנוכחותו.

תודה שקראתם אותי ולראשונה גם בזכותכם אני לא מפחדת לומר או לכתוב: "אני רוצה להיות אמא". זו לא בושה!

השמות שלנו הם: אלטער ישראל בן אסתר צירל ואסתר בת חנה

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית