התורה שייכת גם לנער נושר /הרב אבי אביטן

ננסה רגע לעצור ולחשוב מה מרגיש אותו נער המקוטלג אצלנו כ"נער נושר" בזמן שאנחנו רוקדים ושרים עם ספרי התורה מתוך דבקות והרגשת שייכות. סביר להניח שלו היינו שואלים אותו, היינו מוצאים נער המחפש את עצמו, מן הסתם נמצא אותו נסחף פה ושם למעגל הריקודים אך לא בהכרח מתוך הרגשת שייכות אלא מתוך רצון לא להוציא את עצמו מן הכלל. וייתכן שלפעמים הוא אף שואל את עצמו "מה אני באמת מחפש פה?"

ברגע הזה, נופלת לידינו הזדמנות חשובה שחובה לנצלה- לרקוד עם אותם נשמות מיוחדות המרגישות לא פעם כנשמות נושרות. חובה עלינו לקחת כל אחד ואחד ולומר לו: "דע לך שהשם חפץ בכל יהודי ויהודי, גם במי שזכה לשבת בעולה של תורה וגם מי שלא זכה ואין ספק שריקוד הכי קטן שלך, ולו בשביל להרגיש חלק מהכלל, עושה רעש בשמיים לא פחות מריקוד של תלמיד חכם גדול".

על ידי כך זה שנראה לאותו נער נושר שאנחנו מקרבים אותו ולא חלילה דוחים אותו, ונותנים לו מעמד של שווה בין שווים, יש סיכוי מאוד גדול שהנער עוד יזכה להתקרב יותר להשם יתברך. כל אחד מעם ישראל מרגיש שיש לו חלק בתורה הקדושה, ועל ידי החום והאהבה שניתן לו, ועל ידי ניצוץ השמחה, גם הנער המתמודד ירגיש שייכות עצומה להשם יתברך. וכך הוא יתקרב לקדוש ברוך הוא ולא חלילה יתרחק.

לפני מספר שנים התארח אצלי תלמיד המתמודד עם קשיים. בשמחת תורה ובמשך כל זמן הריקודים, ראיתי שהנער מסתכל על הרוקדים וניצוץ של אור היה בעיניו. אך הוא לא רצה לרקוד עם ספרי התורה, ואני כמובן לא הכרחתי אותו.

בהקפות של תפילת מנחה ניגש אלי הנער ושאל :"מותר לי לרקוד עם ספר התורה?"

עניתי לו: ברור שכן, למה אתה חושב שלא?

והוא אמר לי משפט שחקוק בזיכרוני עד היום, "אני הרי לא לומד כל השנה תורה ואפילו לא פתחתי פעם אחת ספר, אז איך אני יכול לרקוד עם ספרי התורה?"

אמרתי לו שהשם חפץ מאוד לראות אותו שמח עם התורה הקדושה ואז הוא אמר לי: "הרב אולי תלמד איתי משהו קטן ואז אני ארגיש יותר שייך לתורה הקדושה?" .

כמה חשוב להראות להם ולהסביר להם עד כמה השם אוהב את כולם ועד כמה התורה שייכת לכולם...

חג שמח