אאא

נוירולוג בקופת חולים מאוחדת רשם ליולדת תרופה לטיפול במחלת האפילפסיה ממנה סבלה ובעקבות כך נולדה תינוקת שסובלת ממום קשה בעמוד השדרה. כך עולה מתביעה שהגישה התינוקת, היום בת 17 והוריה, כנגד קופת חולים מאוחדת באמצעות עורכי הדין ארן אמיר וענת גוטמן לבית משפט המחוזי בירושלים.

האישה אובחנה כחולת אפילפסיה כ-4 שנים לפני לידת התינוקת וטופלה עד ללידה עצמה בדפלפט - חומצה ולפרואית, תרופה נגד אפילפסיה. לאחר הלידה בחודש ינואר 2001 התברר כי התינוקת סובלת ממום פתוח בתעלה העצבית הגורמת לשיתוק של הגפיים התחתונות, אי שליטה על סוגרים, קושי בניקוז נוזלים עודפים מהמוח ומחוט השדרה וממוגבלות שכלית התפתחותית וכיום היא נכה 100 אחוז.

פרופ' טלי שגיא נוירולוגית ילדים, המתמחה בנוסף בנוירולוגיה של העובר, קבעה בחוות דעת מטעם התביעה, כי הדפלפט גורם למומים מסוג זה, כי היא גורמת למחסור בחומצה פולית החיונית לבניית מערכת העצבים של העובר בתחילת ההיריון. המומחה ציינה, כי על פי מחקרים רבים, נשים הנוטלות תרופות אנטי-אפילפטיות כדפלפט, מרוקנות את מאגרי החומצה הפולית בגוף מה שמציב אותן בסיכון מוגבר למומים מולדים. לפיכך נשים אלה חייבות להקפיד על מינון מינימאלי של תרופות אלה (במקום המינון המקסימאלי שקיבלה) ובנוסף לקבל מינון מוגבר של חומצה פולית לפני ובתחילת ההיריון.

חמור מכך, המומחית קובעת בחוות דעתה, כי ישנה תרופה חלופית לטיפול באפילפסיה, למיקטל, שאינה גורמת למומים בלידה גם אם לוקחים אותה במהלך ההיריון ולפיכך החלטת הרופא שלא להחליף את הטיפול בדפלט לתרופה אנטי אפילפטית בטוחה יותר לעובר, היא רשלנית גם כן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

עורכי הדין אמיר ארן וענת גוטמן ממשרד גוטמן-אמיר, טוענים בתביעה, כי רופאי הקופה התרשלנו בין היתר בכך שלא הסבירו לתובעת על השלכות הטיפול בתרופה, כי קיים סיכון מוגבר לפיגור שכלי ולמומים מולדים אצל עוברים שאמהותיהם נוטלות דפלפט, לא רשמו לה ליטול חומצה פולית במינון מוגבר טרם ההתעברות ובחודשים הראשונים להריון וכן התרשלו בכך שלא החליפו ולא יידעו את האם על האפשרות להחליף הטיפול מדפלפט ללמיקטל.

לטענתם, בעקבות הרשלנות נגזר על הנערה לחיות חיי מצוקה וסבל, כשהיא תהיה תלויה גם בעתיד בהשגחת אחרים ובעזרתם בביצוע כל פעולותיה, וזאת למשך כל ימי חייה. במהלך חייה היא תזדקק לצנתורים תכופים, תזדקק לכיסא גלגלים, לא תהיה מסוגלת לבצע פעולות יומיומיות כגון הלבשה, רחצה, הפשטה והנעלה, לא יהיה ביכולתה לנהל משק בית באופן עצמאי. כמו כן, אפשרויות התעסוקה לצורך מחייתה מצומצמות מאוד בשל מגבלותיה וספק רב אם תהיה לה האפשרות להשתכר באופן ריאלי שיספק את מלוא צרכיה. בשל מצבה הקשה נגרמים להוריה סבל רב והוצאות כספיות משמעותיות.

התביעה היא לקבלת פיצוי בגין הפסד השתכרות, תנאים סוציאליים ופנסיה, עזרת צד ג', טיפולים ומימון תרופות, כאב וסבל ואובדן הנאות החיים, אובדן סיכוי להינשא ודיור מותאם.