אאא

יראתי בפצותי שיח מול כבוד התורה של אחד מגדוליה ומאוריה, מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, מול תורתו וגדולתו ומול בת היוצר שלו, ישיבת עטרת ישראל.

לכל אחד מאיתנו "מרן הרב אזרחי" הפרטי שלו. בשבילי זהו עמוד האש ודמות לה אני חב חוב רוחני עצום. מי שהבעיר בנו בי ובאחי הגאון רבי יהודה שליט"א את אש התורה, את שאיפתה ואת רוממותה כתורת חיים ואת היייעוד העליון של כל אחד בהיותנו ממלכת כהנים וגוי קדוש.
לא אוכל לשכוח את חדוות התורה שנטע בנו, בכלל בני הישיבות מאז ועד היום, בישיבת חברון כמו בתלמידי פורת יוסף או אור ברוך. בכולנו הוא נטע את האמונה וגאוות היחידה להיות בני תורה, חיי עולם שנטע בנו בדור הזה, כולו.
זכיתי לראות את האהבה הגדולה והחיבה המופגנת שרחש לו רבנו הגדול מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שהפליג בביטויי חביבות ואהבה על תורתו ועל גדלותו באופן נדיר ומיוחד.
"עטרת ישראל" איננה שם של ישיבה אלא פרי עמל חיים של מי שקידש את החיים למען תורת החיים.
רבינו הגדול, מגיע לך מאיתנו שומרי התורה את כל הטוב שבעולם. תנאיה הפיזיים הקשים של הישיבה ומסירות נפשך על קיומה היא תביעה כאובה עבורנו "אוי לנו שראינוך בכך", למרות שמן הסתם לו נשאלת, היית משיב כי "אלמלא ראיתם בי כך לא מצאתם בי כך".
כולנו חייבים היום הזה.
חוב של דורות. חוב קיומי שאין למעלה ממנו. היום הזה ננסה להשיב לך במעט, להשיב אהבה ולהעניק לך כח בס"ד, להנחיל חיי עולם.

כולנו נרתמים למענך היום הזה!

מְשִׁיבִים אַהֲבָה!

תְּנוּ עֹז לָאֱלֹקִים וסייעו
לתרומות כנסו>>