אאא

לפני שנים ספורות, משלוח מנות מושקע היה מורכב מעוגיות ובייגלך, במבה וביסלי, וופלים ובקבוק יין מהסופר, גזירי נייר וסלסלאות קש, צלופנים ופתקים מנייר. זהו זה.

שנים קודם לכן, ההשקעה היתה ביתית יותר, לחמים ועוגות מעשה ידיה של אם המשפחה, דגים ותבשילים ושאר תפנוקים, נארזו ונשלחו במהלך חג הפורים לשכנים ולמכרים.

אך לא עוד, בשנים האחרונות משלוחי המנות קיבלו תפנית ונראים כל דבר - חוץ ממשלוח מנות. החל מעיצובי פירות, ומארזי יין ועד לחבילות סבונים וזרי פרחים. השתגענו.

לא הכרת הטוב יש בזה ולא פרגון הדדי, לא "זה קלי ואנוהו" ולא הידור במצוות, כי אם התחנפות איומה ודוחה, שאין בינה לבין מצוות משלוח מנות ולא כלום.

והראיה לכך - מתנות לאביונים רובנו נותנים דרך גבאי הצדקה או קופות החסד השונים, כך שהאביונים האומללים לא יודעים מי בעל היד הרחבה שפתח את ארנקו והעניק להם מכספו, מה שאין כן במשלוחי מנות, שטעמה הוא להרבות אהבה ואחוה בין בני אדם, צריכים הנותן והמקבל לדעת זה על זה.

זו הסיבה שהביאה את בני דורנו להרבות בפוזות ובהשקעה ממיטב כספם במשלוחי מנות ראוותניים, שאינם מרבים אהבה ואחוה כי אם קנאה ותחרות וסופן שיביאו לידי שנאה ומריבה, שכן פלוני ישמע שאלמוני השקיע רק בחבירו ולא בו עצמו, ואז, אויה לה למלחמה שתפרוץ שם.

וכבר כתב הרמב"ם, בפרק שני מהלכות מגילה: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

אז אנא מכם חברים וידידים, אל תתחנפו אלי, אל תשקיעו בי, אל תשלחו לי משלוח מנות מפוצץ ומושקע, זה לא מעניין אותי וזה לא יעזור לכם. תשקיעו את הכסף הזה במתנות לאביונים או בתשורה למלמד של הילדים שלכם, זה שווה הרבה יותר.