אאא

מאות ראשי ישיבות, ר"מים, מרביצי תורה ומחנכים התכנסו אמש (שלישי) בירושלים לוועידה השנתית של ארגון "לב שומע", בראשות גדולי ישראל ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין ונשיא המועצת ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן.

על סדר היום של "ועידת לב שומע" הוצבו "הדרך והחינוך להצלחה". את המעמד הנחה מנהל 'לב שומע', הרב אליאב מילר ודברי פתיחה נשא הגרי"מ דרוק.

(צילום: דוד דביר)
(צילום: דוד דביר)

לאחר מכן נערך מעמד מרנן ורבנן בו הושמעו דבריהם של ראשי הישיבות וחברי המועצת הגרב"ד פוברסקי, הגר"ד כהן, הגרב"מ אזרחי. הגרי"מ דרוק הקריא את מכתבו של מרן הגר"ח קנייבסקי למעמד. לאחר מכן נשאו דברים ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין ואת המעמד חתם נאומו של נשיא המועצת ראש הישיבה הגר"ש כהן.

במושב הבא נערך שו"ת מיוחד עם המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל, כשהרב אליאב מילר מפנה את השאלות שעסקו בנושא הנחלת יראת שמים לתלמידים.

 הוועידה השנתית של 'לב שומע' (צילום: דוד דביר)

לאחר מכן נשא ראש ישיבת תפרח, הגאון רבי אביעזר פילץ, משא מיוחד על ההשפעה של המחנכים ולאחר מכן נערך שיח מיוחד בהשתתפות ראשי ישיבות ולאחריו פפאנל מקצועי של רבני ורכזי "לב שומע".

בשיאו של המעמד, הוקרן לציבור שו"ת מיוחד ונדיר - המתפרסם לראשונה ב"כיכר השבת" - שנערך במעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי, בו השיב בארוכה לשאלות החינוכיות שהציגו בפניו רבני 'לב שומע'.

"כיכר השבת" מגיש את השו"ת המלא

- יש כאן את ארגון 'לב שומע' שמסייע לבחורי הישיבות ולבנות הסמינרים שיש להם שאלות וקשיים. נמצאים כאן המחנכים שעונים להם תשובות. הם עושים כנס גדול אחרי פסח לכל ראשי הישיבות והמחנכים ורוצים לשאול את הרבה כמה שאלות...

מרן הגר"ח: "אפשר שיבא משיח בפסח".

- יש בחורים שהם קצת מחוצפים וצריך להעניש אותם וצריך לשלוח את הבחור מהישיבה לכמה ימים. השאלה היא, לפעמים הראש ישיבה או המגיד שיעור רואים שהבחור כבר קיבל עונש, אבל בשביל שיהיה למען ישמעו צריך שיהיה עונש יותר גדול לעוד כמה ימים. האם מותר להשאיר את הבחור עוד כמה ימים בחוץ למען ישמעו ויראו?

מרן הגר"ח: "לא, מה הוא אשם?!".

"מה הוא אשם" אין כזה חשבון.

- יש בחורים שלומדים את מה שלומדים בישיבה, אבל זה לא מספיק להם, הם רוצים ללמוד עוד מסכתות, הראשי ישיבות יכולים לאפשר להם ללמוד עוד מסכתות?

מרן הגר"ח: "כן".

- צריך להרשות להם אפילו על חשבון הסדרים?

מרן הגר"ח: "אני גם למדתי עם אבא שלי והרשו לי".

- הרב'ה למד לבד עוד מסכתות או עם אבא הרב למד?

מרן הגר"ח: "למדתי עם אבא שלי. למדתי לבד".

- יש אבות שרוצים ללמוד עם הבחורים בלילה אחרי הסדרים של הישיבה, אבל  הם מפחדים שאולי זה יותר מדי בשביל הבחור. יש טענה כזו שזה יותר מדי בשביל הבחור?

מרן הגר"ח: "תלוי איזה בחור זה".

- יש בחורים שאפשר לתת ויש בחורים שבאמת צריך להניח להם בלילה?

מרן הגר"ח: "כן".

- הרב'ה פעם אמר, מהי הנקודה שצריך להגיד לראשי ישיבות שעומדים בדור הזה על הבחורים?

מרן הגר"ח: "שיתפללו".

שיתפללו על הבחורים...

- אני פעם שאלתי את הרב'ה מה צריך להעמיד בישיבה קטנה והרבה אמר לי "יראת שמים". שאלתי את הרב'ה, איך מלמדים יראת שמים? הרבה אמר לי "אם הראשי ישיבות הם יראי שמים, גם התלמידים יהיו".

מרן הגר"ח: "בדוק ומנוסה".

- יש בחורים שלא מתחברים לעיון, ללמוד עיון זה מאוד קשה להם. מותר להרשות להם שהם יוכלו ללמוד בקיאות או שצריך לחנך אותם ללמוד עיון? קשה להם לעיין, הם רוצים ללמוד, אבל חלק העיון שהולך היום עם כל הראשונים והאחרונים זה קשה להם.

מרן הגר"ח: "אחוז בזה וגם בזה אל תנח ידך. קצת בשביל לחנך אותם".

- האם המגיד שיעור צריך לעמוד על הבחור שיכתוב את השיעורים?

מרן הגר"ח: "לא מחויב, הוא לא מחויב והבחור לא מחויב".

- הרב'ה היה כותב כשהוא היה צעיר?

מרן הגר"ח: "כן, אבל לא כל הימים. הכל לפי העניין. יש ימים שצריך לכתוב ויש ימים שצריך ללמוד".

- מוציאים היום חוברות בשביל לעודד בחורים לכתוב. בחור שלא כתב כ"כ טוב, האם בשביל לעודד אותו, מותר להשאיר את זה, או שצריך להגיד לו שזה לא טוב, או שאפשר להדפיס את זה, שזה יתן לו חשק להמשיך לכתוב ולחדש?

מרן הגר"ח: "אפילו שזה לא טוב, אפשר".

כן, אפשר אפילו להדפיס את זה.

- בחור שמאחר תמיד לתפילה, מה עדיף, שיתפלל בישיבה אפילו שהוא בא מאוחר, או שילך להתפלל בחוץ במניין לא בישיבה?

מרן הגר"ח: "בישיבה".

- מה יהיה אם הוא איחר לגמרי, אפילו תפילת יחיד עדיף בישיבה ממנין בחוץ?

מרן הגר"ח: "לא, בישיבה".

- בישיבה, אפילו שזה תפילת יחיד? לא ללכת לתפילת רבים בחוץ?

מרן הגר"ח: "כן".

- בישיבה מתפללים בשבע בבוקר ובחור נפשו חשקה להתפלל בותיקין, יכול לא להתפלל בישיבה?

מרן הגר"ח: "כשהוא רוצה, הוא יכול".

- המשגיח צריך להרשות לו?

מרן הגר"ח: "כן".

שו"ת עם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

- כיוון שלדאבונו הגדול יש לבחורים ניסיונות ופיתויים ברחובה של עיר, האם נכון שצוות הישיבה יארגן בזמנים המועדים לפורענות כמו מוצאי שבת וכדו' סעודת מרעים של מלווה דמלכה, ובהתכנסויות האלו ידברו עם הבחורים בשפה ברורה ונעימה, על כל דבר שיושב על ליבם, דברים שבזמנים הרגילים אין הזדמנות לדבר בהם?

מרן הגראי"ל זצ"ל: "זה טוב שיעשו מזמן לזמן, אבל לא כל שבוע, בשעת הצורך".

- לבינוניים זה כסדר שעת הצורך

מרן הגראי"ל זצ"ל: "אין הכי נמי. למה אתה קורה להם בינוניים, הם עילויים. רבינו יונה בתחילת אבות מביא ירושלמי שרבן יוחנן בן זכאי הוא היה מהקטנים. קטן שבכולם. הלל שאל האם  כל התלמידים נמצאים?  אחד אמר, כן, אבל קטן שבכולם לא נמצא. אז הוא (הלל) אמר להם, יבא שעתיד הדור להתנהג על ידו. הביאו לו את רבן יוחנן בן זכאי. הקטן הזה ינהיג את הדור".

- בחורים רבים מסיימים את הישיבה קטנה בחשק ובהצלחה אבל לקראת שיעור ב' והלאה בישיבה גדולה הם נעצרים ואפשר לומר שהם  לא מצליחים בלימוד. מהיכן נובעת העצירה הזו שלהם? ומה אפשר לעשות כדי לצמצם  התופעה הזו?

מרן הגראי"ל זצ"ל: "האמת היא שאני לא יודע. אבל אם היה ממשיך בדרך שהוא היה בישיבה קטנה היה אחרת. יש גם יצר הרע, הוא מתחיל בגיל שלוש עשרה, או ארבע עשרה, והוא לא נותן לעלות".

שו"ת אצל מרן שר התורה

- יש אברכים שלומדים בכוללים, לומדים טוב, אבל הם גם יודעים לעזור לבחורים. לפעמים הם יכולים להמשיך ללמוד בכולל בערב. מה עדיף, שישבו ללמוד הזמן הזה או ללכת להציל בחור ולעזור לו?

מרן הגר"ח: "תביא תנ"ך, בחור (לעזור לבחור)".

שו"ת אצל הגאון רבי ברוך דב פוברסקי

- היינו אצל מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, ושאלנו מה עדיף, להציל בחור או ללמוד דף גמרא בלילה, הוא עשה גורל ואמר שלהציל בחור.

הגרב"ד: "כן, בוודאי".

- מה הסברא בזה?

הגרב"ד: "יש גמרא, שאומרת שמרדכי היה ראש הסנהדרין, תמיד הוא היה מופיע ראשון. לאחר מכן הוא נהיה משנה למלך, הורידו אותו להיות רביעי. איך הדין? תלמוד תורה והצלת נפשות, מה קודם? הצלת נפשות".

שו"ת אצל מרן שר התורה

- לפעמים יש בחור שההורים שלו לא יודעי כ"כ לטפל בו, הם אפילו קצת מזיקים. הבחור מספר לאברך ואומר שההורים אמרו לו משהו והאברך מבין שזה לא טוב. האם מותר לו לומר את זה לבחור?

מרן הגר"ח: "שימצאו איזה תירוץ לומר לו".

שו"ת אצל ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין

- האם אפשר לומר לבחור שההורים טועים?

הגר"ג: "יש כיבוד אב. וגם להגיד זכות. להגיד שההורים רוצים  בטובתך, ויכול להיות שהם טועים, שידע הבחור הזה שההורה אוהב אותו, שכל מה שהוא עושה, לטובתו. שלא יחשוב שיש משהו שהוא עושה לא לטובתו". 

שו"ת אצל מרן שר התורה

- הרב אלישיב והרב שטיינמן הקימו את לב שומע.

מרן הגר"ח: "נכון".

- תמיד לב לאחים התעסקו עם קירוב רחוקים והם (מרן הגרי"ש ומרן הגראי"ל) אמרו שזה יותר חשוב.

מרן הגר"ח: "נכון".

- יותר חשוב להציל בנים של חרדים מאשר להציל חילונים?

מרן הגר"ח: "נכון".

- למה זה עדיף?

מרן הגר"ח: "זה מצווה שבגופו".

- למה יותר מצווה להציל בחור חרדי שיורד מהדרך מאשר להחזיר חילוני בתשובה?

מרן הגר"ח: "כי הם ראויים יותר".

- ר"מים בישיבות, רואים בחור שיש לו יותר קשים, האם הרב מחויב לקרב אותו יותר מאשר בחורים מצוינים?

מרן הגר"ח: "כן, חייו קודמים".

- אברכים עוזבים את הבית בלילה, הם משאירים בבית אשה וילדים, והולכים לעזור לבחורים. הם רוצים לדעת האם זה לא יכול לעשות נזק לילדים שלהם?

מרן הגר"ח: "אם מכוונים לשם מצווה, זה לא יזיק".

- מה בעיקר אבא צריך לעשות בשולחן שבת עם הילדים?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מרן הגר"ח: "יגיד זמירות". 

שו"ת אצל הגאון רבי ברוך דב פוברסקי

- בשולחן שבת מה צריך לעשות עם הילדים?

הגרב"ד: "דברי תורה. לשיר זמירות, אבל לשיר קצת בדבקות. זה משפיע".

- ילד שבא עם מבחנים לא טובים מהחיידר?

הגרב"ד: "צריך לעזור לו. לשאול מה הוא לא הבין ולהסביר לו".

- ילד שהוא חלש, האבא צריך לו הרגשה שהוא יכול ללחוץ עליו?

הגרב"ד: "חלש? שייתן לו סוכריה".

- יש את הנדבנים של לב שומע, הם רוצים לשמוע ברכה.

הגרב"ד: "שיהיה להם לב שומע".

צפו בגלריה מהוועידה השנתית (צילום: דוד דביר):