הילדים אוספים קרשים לל"ג בעומר ועוד רגע ותפרוץ האש. אני אוהבת את האש ויכולה לשבת שעות ולבהות בלהבות, איך הן רוקדות ומרצדות.

פעם, לפני כמה שנים כשישבנו סביב המדורה, הציעה לי חברה שנשרוף כמה דברים רעים מתוך הנשמה שלנו. ישבנו בלילה ההוא וכל אחת סיפרה על דבר שהיא רוצה להשיל מעליה. האש האירה את פנינו וכל אחת מאיתנו שרפה את מה שהעיק עליה.

מאז, בכל ל"ג בעומר כשהשכונות מתמלאות במדורות, אני נזכרת ברגעים האלו ובעודי בוהה במדורה אני חושבת על הדברים שאני רוצה להשליך לאש השנה. יש דברים שבכל שנה חוזרים על עצמם ויש כאלו שהצלחתי כבר להיפטר מהם.

אז גם השנה אני רוצה לשרוף כמה דברים אישיים וגם דברים שלכולנו מוטב בלעדיהם:

האשמה - היא לא בונה, היא רק הורסת, מזינה את עצמה ומכבה כל חלקה טובה. כמה כבר אפשר להצטער על דברים שאמרתי ,שעשיתי או לא עשיתי? מהיום אני רק אשתדל להיות טובה יותר.

הפחד - שתמיד הכל יהיה בסדר, שכולם יהיו שמחים ובריאים. כל היום שומעים כל כך הרבה מקרים. אני מתפללת ומפסיקה לפחד (משתדלת), מחליפה את הפחד באמונה בה'.

האגרסיביות - דיבור לא יפה אחד לשני ויותר גרוע, אל אלו שנותנים לנו שירות - קופאיות, מלצריות ומוכרות בחנויות. מספר השקלים ששילמנו לא מקנים לנו את הזכות להעליב או לדרוש שירות בגסות (כמו הגברת לידי בחנות בגדים שהעליבה את המוכרת עד שהיא פשוט בכתה).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

האגו - שככל שחולף לו הזמן אני מבינה שעדיף לי בלעדיו. אם פגעתי, אני אבוא ואתנצל, יותר טוב לכולם וגם לי על הלב.

הכישלון - להפסיק להתבוסס בו ולהבין שבזכותו אני מי שאני היום. הכישלון הקנה לי כמה שיעורי חיים טובים, אבל אותו אשליך לאש.

את "המגיע לי" - כל מה שיש לי וכל מה שיהיה לי, לא מגיע לי, הכל בחסד וברחמים מאת היושב במרומים - אין מובן מאליו.

אז במדורה השנה נוסיף עוד קיסם קטן ונאחל לעצמנו שהאש תשרוף ותעלה את כל מה שמעיק עלינו כל השנה, הרבה יותר מעשן המדורה.