אאא

אתם יושבים על הספה, נחים מהיום הארוך שעבר עליכם, כשאתם נזכרים במשהו חשוב שדורש בירור עם אחיכם. אתם תוחבים את ידכם בין כריות המושבים - הוא לא שם. על שולחן הקפה? גם לא וגם לא בתיק שלכם. אולי בסמיכות למטען השוכן במגירה הראשונה במטבח? לא. הטלפון שלכם אבד. לפתע, אתם נזכרים ששמטתם אותו בקערית המפתחות בכניסה לבית, כי הידיים שלכם היו מלאות במצרכים ופחדתם להפיל אותו  לרצפה. הקלה גדולה מציפה אתכם.

אם התסריט הזה מרגיש לכם מוכר מדי, יש לכם נומופוביה.

אז מהי נומובוביה?

פחד להיות ללא גישה לטלפון נייד שעובד. נומופוביה לא מסתכמת רק בחרדה שאתם מרגישים כשהשארתם בטעות את הטלפון בבית או לא מוצאים אותו בשום מקום, אלא כוללת גם חרדות אם הסוללה נמוכה מדי, אם אתם במקום ללא קליטה או עושים באופן פעיל משהו שימנע ממכם להסתכל על הטלפון (כמו נהיגה).

ומניין בא השם להפרעה?

המילה "נומופוביה" היא קיצור של הביטוי "no mobile phone phobia" - תרגום: "פוביית ללא טלפון סלולרי" שבא לידי שימוש לראשונה, על ידי סניף דואר בבריטניה, בשנת 2008, כדי לתאר את התוצאות של מחקר על חרדות שנגרמו בעקבות שימוש בטלפון הנייד.

למי יש סיכוי ללקות בנומופוביה?

לשישים ושישה אחוזים מהמבוגרים בארה"ב יש נומופוביה. חבר'ה צעירים וכאלה שהתחילו להשתמש בטלפון סלולרי בגיל צעיר, נוטים להיות תלויים יותר במכשירים שלהם ולכן סביר יותר שמתקשים לתפקד בלעדיו. אבל בגדול, לכל מי שחווה מצוקה כאשר הוא מופרד מטלפון פעיל (בין אם זה רק מטרד ובין אם זה משהו שגורם להתקף פאניקה במלוא מובן המילה) כנראה יש נומופוביה.

האם יש אבחון רשמי להפרעה?

תשובה קצרה, לא. עדיין לא מדובר בתופעה פורמלית. עם זאת, במחקר שנערך באוניברסיטת איווה, החוקרים פיתחו סדרה של 20 שאלות שנועדו ליצור דרך מספרית שתקבע אם לאדם יש נומופוביה ואם כן, כמה זה יכול להיות חמור.

אז אם אתם באמת מודאגים לגבי רמת ההתקשרות שלכם לטלפון ומרגישים שהיא מפריעה לתפקוד הרגיל שלכם, דברו עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. חבל שתסבלו.