דף יא
*הקדש עובר ואברי בהמה.
א. המקדיש עוּבר לבר פדא לא חל ולרבי יוחנן חל אף שלא נמצא בחוץ, והויא לשיטתו שהמקדיש חטאת מעוברת וילדה מתכפר בה או בולדה אף שלא הקדישה בפ''ע. והשמועות 1. מערימין על הבכור ע''י שמקדיש את העובר לעולה, ולבר פדא אמרינן דהויא קדושת דמים ואלימא להפקיע קדושת בכורה וכמו דפטרינן בהמת קדשים בע''מ שביכרה לפני שנפדתה. 2. המקדיש עובר לעולה אמה מותרת בגיזה ואסורה בעבודה כיון דמכחיש לעובר, ואמרינן בקדושת דמים דאלימא לאסור בעבודה כדאשכחן בבע''ח. 3. במשנתנו אין ממירין עוברין, מוקמינן בולדי קדשים שהם קדושים וכר''י דולד עושה תמורה, וקסבר דאיברים קדשי באבר שהנשמה תלויה בו. 4. מקדישין איברים ועוברים ולא ממירין, מוקמינן בולדי קדשים ובחוץ ממירין כר''י ובהקדשת איברים. 5. בשוחט חטאת ומצא בה עובר בן ד' חדשים חי תני חדא דנאכלת כחטאת ותניא אידך כחולין, פלוגתייהו להו''א האם קדושה חלה על איברים, ולמסקנא פליגי האם ולדות קדושין במעי אמן או ביציאתן, או המ''ד דלא קדוש איירי שהקדישה מעוברת. 6. כלאים טריפה יוצא דופן טומטום ואנדרוגינוס, לא נעשים תמורה ואם נתקדשו אינם מקדישים התמורה, ושייך שתחול קדושת הגוף ביוצא דופן רק אם הקדיש ולד ויצא דופן. ותרצינן דלכו''ע תם במעי תמימה קדוש, ופליגי בתם במעי בעלת מום כיון שאמר קדושה רק קדושת דמים.
ב. המקדיש רגל בהמה לעולה, לר''מ ור''י תימכר למחויב עולה ודמיה חולין מלבד דמי הרגל שנאמר ממנו לה' ולרבי יוסי ור''ש פשטה קדושה בכולה שנאמר יהיה קדש, ולכו"ע פשטה באבר שהנשמה תלויה בו וזהו מה שעושה אותה טריפה או נבילה או שמתה בו. והאיבעיות 1. בעוף שאינו בהמה אבל נקרא קרבן. 2. הקדיש אבר לדמיו האם אמרינן תרי מגו ותתקדש קדושת הגוף ותפשוט בכולה, וליכא ראיה מהקדיש זכר לדמיו דהתם הקדיש את כולו. 3. הקדיש אבר אחד האם נאסר בגיזה, ואין ראיה מבכור של שותפות עם הגוי דלא נחתה ליה קדושה כלל ואין בידו להקדישו. 4. הקדיש עורה האם נאסרת בעבודה, וליכא ראיה מהקדיש ולד שאסור בעבודה כיון דמכחיש. 5. הקדיש ואמר היא שלמים וולדה חולין ושחטה בפנים, למ''ד ולד ביציאתו קדוש האם נחשב ששחט חולין בעזרה, ופשט דשרי כיון שלא שייך בה קרא כי ירחק וזבחת. 6. היא חולין וולדה שלמים ושחטה בחוץ, פשט דפטורים דכעת א''א להביאו לה'.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' במקדיש עובר והשמועות (6)
ב. המח' במקדיש אבר ובנשמה תלויה בו והשמועות (6)