כתבה ראשונה בסדרה

ההתמודדות עם השעמום אצל ילדים בחופש

סדרת כתבות על השעמום של הילדים בחופש, והפעם על תפקיד השעמום • "השעמום מודיע לנו שאנחנו לא עושים מה שאנחנו אמורים ויכולים לעשות", מסביר חיים דיין, יו"ר מכון הקשב (חינוך)

חיים דיין | כיכר השבת |
אילוסטרציה, למצולם אין קשר לכתבה (צילום: Miriam Alster/Flash90)

הכל התחיל ברגע שבו הצענו לילדים שהגיעו לטיפול קבוצתי בהפרעת קשב, לפגוש למשך חצי דקה את השעמום. הילדים הביעו התנגדות מיידית ובמהלך כמו מתואם שלפו יחד את המפתחות שלהם וקשקשו בהם כברעשנים. שעמום זה כואב, מרגיז, מתסכל ומשעמם, הם הסבירו. לא רוצים אותו.

נעשיתי סקרן. השעמום נעשה מעניין בעיניי. בכלל, עכשיו השעמום והאבטיחים נמצאים בשיא העונה שלהם. בחופש הגדול המונח "שעמום" נעשה שגור יותר ויותר בפיהם של ילדים ונוער. בזמן הלימודים ישנה מערכת מסודרת שממלאת את מרבית זמנם, אך בחופש ההורים פוגשים את השעמום של ילדיהם במלא הדרו. הורים רבים מספרים שילדיהם משתעממים מהר מידי, מאבדים עניין במשחקים ובצעצועים, לא חשים סיפוק ולא מרוצים, רוצים תמיד עוד ועוד, ממזערים את החשיבות של מה שנותנים להם, לא מצליחים להעסיק את עצמם ולהיות שבעי-רצון, דורשים אטרקציות גדולות ולא נהנים מדברים קטנים, וכיוצא.

לפעמים הביטויים של השעמום הם עקיפים, כמו חוסר שקט ועצבנות, הצקות ומריבות, חיפוש תעסוקות לא מתאימות ואף מסוכנות, אכילה רגשית ועוד. קיימים ביטויים של מריחת זמן וחוסר מעש, פאסיביות ושקיעה בסמארטפונים ובמחשבים, וחוסר יכולת למצא עניין במשחקים ותעסוקות "רגילות".

השעמום עלול לפגוע גם בהורים אשר חשים מצוקה אל מול גילויי השעמום של ילדיהם. הם מרגישים שאינם מצליחים בתפקידם כהורים לספק לילדיהם ילדות חווייתית ומלאת עניין. הם דואגים מההשלכות של השעמום על התפקוד של הילד. לפעמים הם חושבים שילדיהם "כפויי טובה" שלא מכירים ומוקירים את המאמצים שהם השקיעו בהעסקה ובידור שלהם בחופש.

כאשר מדובר בילדים עם הפרעת קשב (ADHD), האתגר מתעצם שבעתיים. נראה שהם חווים את השעמום וההשלכות שלו בצורה חזקה יותר, והם מתקשים יותר מאחרים להתמודד עם השעמום ולווסת את רגשותיהם.

אני מאמין שמרבית ההורים יודעים למצוא בעצמם את הפתרונות הטובים, הם צריכים רק מישהו שיעזור להם לראות את התמונה הרחבה, שיעזור להם "לנקות את עדשות המשקפיים שלהם". מטרת ארבעת הטורים שלפניכם להעמיק את ההבנה שלכם אודות חווית השעמום של ילדים בכלל ואלה שעם הפרעת קשב בפרט, למצוא משמעות ברגש זה, ולעזור לכם לנהל טוב יותר סיטואציות אלו. בפרק הנוכחי נסקור בקצרה את תפקיד השעמום, בפרק השני נציג מצבים שמעצימים את חוויה השעמום, בשלישי נתמקד בהשלכות של הפרעת קשב ובפרק האחרון נציע כלים מעשיים להתמודדות מיטבית עם השעמום.

***

קוראים יקרים, אם הנכם הורים לילדים, נוער וצעירים בגילאי 23-7, נשמח שתכנסו ללינק המצורף ותקדישו כשתי דקות להשיב על השאלון. דעתכם חשובה לנו כדי להעמיק את ההבנה של השעמום והקשר שלו עם מצבים רגשיים והתנהגותיים. לחצו כאן

***

למערך התחושות והרגשות שלנו יש תפקיד "לסמן" לנו שמשהו לא תקין קורה לנו, ולדחוף אותנו לפעולה. למשל, תחושת כאב מסמנת לנו שמשהו לא טוב קרה לגוף, למשל שנגענו במשהו חם, והיא דוחפת אותנו להתרחק ממנו. לו היינו נטולי תחושת כאב, סביר להניח שהיינו נפצעים שוב ושוב.

תחושות ורגשות הן כמו שליח שמעביר לנו מסר, שיכול לעזור לנו, אבל יכול לפעמים גם להפריע לנו. למשל, רגש הפחד מסייע לנו לזהות ולהימנע ממצבים מסוכנים, אבל אם הוא פועל במקומות שאין בהם סכנה אמיתית, או שהוא מגיע בעוצמות גבוהות, פעולתו מזיקה במקום לעזור. כמו אזעקה בלילה כשאין פורץ.

לפעמים אנחנו בוחרים להקשיב למסר של השליח, ולפעמים אנחנו מעדיפים להסיח דעת ממנו. טבע האדם לסלוד מכאב, ככל ש"המסר" עוצמתי וכואב יותר, כך אנחנו עלולים לרצות להימנע ממנו. וזה מה שקורה לנו עם השעמום. פעמים רבות אנחנו עושים הכל כדי להימנע מלהתוודע אליו ולחוות אותו.

השליח "שעמום" מחזיק בידו מסר חשוב מאין כמותו, הוא ממריץ לעשייה ולחשיבה על ידי כך שהוא מודיע לנו שאנחנו עדיין לא עושים את מה שאנחנו אמורים ויכולים לעשות. הפילוסוף אנדראס אלפידורו מסביר שבפעילויות שחוזרות על עצמן אנחנו משתעממים כי אנחנו רוצים גיוון גדול יותר, או כי אנחנו משתוקקים לחידוש. לפעמים אנחנו משתעממים כי אנחנו רוצים לעשות את מה שאנחנו "רוצים" ולא רק מה ש"צריך". לולא השעמום היינו קופאים על שמרינו, לא חותרים לעשייה, להתחדשות ולחיפוש משמעות. תחושת השעמום דוחקת בנו לחשוב ולהיות פעילים ויצירתיים. שעמום מציק יכול לקדם אותנו לעשייה חיובית, אך גם לדחוק אותנו להתנהגות מזיקה, כפי שתיאבון יכול לגרום לנו להיות קשובים לצרכי התזונה שלנו, או לגרום לאכילה מופרזת ומזיקה.

לשעמום יש גוונים ותפקידים נוספים. למשל, מעט שעמום משדר לנו שאין סיבה להיות דרוכים ואפשר להרפות. היכולת להרפות ולאפשר למוח לשחק עם רעיונות באופן לא מודע ולא ממוקד, מאפשרת יצירתיות וחשיבה רעננה. ה"ריק" שבמצבי שעמום יוצר חלל פנוי בתוכו נוצרים רעיונות וכיוונים חדשים.

כמו כל דבר, העניין תלוי במינון ובשימוש שעושים בו. כאשר ישנה רגישות יתר לשעמום, או שהשעמום אינו מנותב לאפיקים בריאים, קיים סיכון מוגבר לכך שהוא יגרום לנו לסבל או להתנהגויות לא רצויות. בידינו הדבר.

בטור הבא נעסוק בילדים שרגישים יותר לשעמום ונסקור אילו דברים מגבירים את תחושת השעמום.

הכותב, חיים דיין, עו"ס קליני, רכז תכנית נוער במרכז י.נ.ר, דוקטורנט ויו"ר "מכון הקשב"

קוראים יקרים, אם הנכם הורים לילדים, נוער וצעירים בגילאי 23-7, נשמח שתכנסו ללינק המצורף ותקדישו כשתי דקות להשיב על השאלון. דעתכם חשובה לנו כדי להעמיק את ההבנה של השעמום והקשר שלו עם מצבים רגשיים והתנהגותיים. לחצו כאן

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר