אאא

מדי בוקר חורפי, המוני אמהות (או אבות) ברחבי העולם, נאלצים לשדל את ילדיהם להתעטף במעיל ולהגן על גופם מפני הקור. אם נשאל את אותם ילדים מדוע הם מסרבים בתוקף ללבוש את מעילם, אפילו כשמוצעים להם צ'ופרים בתמורה ומנגד, עונשים, התשובה שנקבל תהיה: "כל כך חם בחוץ!" או "חם לי!". הם עשויים גם לנסות להאשים את המעיל עצמו בכך שהוא "כבד", "חונק", "מגרד" או פוגע בהם בדרך אחרת.

ואנו, ההורים, מתקשים להבין איך זה יתכן, שהרי אנו מסתובבים עם מעיל עלינו גם בתוככי המשרד הממוזג של מקום העבודה. אז כאשר השכל הישר אינו מספק תשובות, עלינו לפנות למדע - מוחות חדים יותר משלנו מציעים הסברים לתופעה המסתורית הזו:

זו דרך לקבוע עצמאות. בראיון למגזין "אטלנטיק", אמר ד"ר מת'יו סאיה, רופא ילדים: "אצל ילדים, טמפרטורת הגוף הממוצעת נעה בין 36.6-37.2 מעלות צלזיוס. כך, בעוד שיש ילדים שיש להם טמפרטורת גוף ממוצעת גבוהה יותר במהלך היום מאשר אחרים, מעלה אחת זו לא משנה את ההגנה שיש להם בפני ההשפעות של חשיפה משמעותית לקור". אוקיי, רשמנו לפנינו.

באותו מאמר ציין המטפל ויועץ בית הספר, פיליס פגל, שלילדים - ובמיוחד בנים - יש רצון עז להיתפס כקשוחים ו"לא להיראות כמו תינוקות" ואולי שום דבר לא נראה יותר תינוקי מאשר להיות אסוף במעיל פוך רך שאמא בחרה בשבילך. במילים אחרות, מרד בריא מיושן וטוב ואוטונומיה גופנית עשויים להוות את שורש מרד המעילים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

זה עניין חושי. חלק מהילדים באמת רגישים יותר לתחושת הבד הכבד על עורם, לתפרי בגדים, תגים או כפתורים, או לשכבות הדוקות ומכווצות. חששות אלה הם לגיטימיים. "מעילי חורף יכולים להיות כמו חוטי ברזל לילדים עם בעיות חושיות", כותבת פטולה דבוראק ב"וושינגטון פוסט". "כולנו הרגשנו קשורים יתר על המידה בילדותנו וזה יכול לתת תחושה נוראה לילד שכבר נאבק בשליטה של ​​העולם החיצון".

יתכן שתוכלו למצוא פשרה על ידי מתן אפשרות לילדיכם לבחור בין כמה מעילי חורף חמים מספיק ולהזמין אותם לבחור באפשרות שהכי נוחה להם. מומחים מציעים לחפש בדים רכים יותר ומשוחררים יותר כמו צמר ולחתוך את התגיות מחולצות. לקניית מגפיים גדולים יותר בחצי מידה יש את היתרון הכפול של מתן מקום לרגליים קטנות לנשום ובאופן פוטנציאלי, להחזיק עונה נוספת כשהילד גדל לתוכם.

הם באמת לא מרגישים קור. כל עוד לא באמת קר באופן קיצוני, "ילדים לא שמים לב שקר להם כי הם מתרוצצים ופעילים כל הזמן. בדיוק כמו שמבוגר שעושה ריצה במזג אוויר קר אינו צריך שכבות רבות כמו מישהו שרק עומד. במילים אחרות: כמו הורים בגן שעשועים, לא  כך?