פתיחה
בפרשת השבוע מצווה הקב''ה את בני ישראל, להביא תרומות לבניית המשכן והכלים. המשכן כידוע היה מבנה זמני, שאותו אמור להחליף המקדש, וכפי שכתב הרמב''ם (בית הבחירה א, א) דבר זה מהפסוק נלמד מהפסוק בפרשתנו 'ועשו לי מקדש'. מלבד החובה לבנות את בית המקדש יש גם חובה להכין את כלי המקדש, נחלקו הרמב''ם והרמב''ן האם מדובר במצווה אחת או שתיים:
א. הרמב''ם טען (מצוות עשה כ, שרש יב), שבניית המקדש והכלים נחשבים מצווה אחת. בטעם הדבר ביאר, שבית המקדש מושלם רק כאשר קיימים הכלים בתוכו. ממילא אי אפשר לומר שבניין המקדש הוא מצווה נפרדת, שהרי היא תלויה בכלים. כמו כן אי אפשר לומר שיש מצווה רק בעשיית הכלים, כיוון שאין משמעות לכלים ללא בניין, ובלשונו:
''הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו (ריש שורש יב) שזה הכלל הוא כולל חלקים ושהמנורה והשלחן והמזבח וזולתם כולם הם מחלקי המקדש והכל ייקרא מקדש, וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק.''
ב. הרמב''ן (השגות עשה לג) חלק על הרמב''ם וטען, שאמנם המנורה, המזבח והשולחן אכן כלולים במצוות בניין המקדש, אבל בניית הארון נחשבת מצווה בפני עצמה. בטעם הדבר נימק, שבניגוד לשאר הכלים שמשמשים לעבודת בית המקדש, הארון משמש לנשיאת לוחות הברית, לכן הוא אינו כלול במצוות בניין המקדש (ועיין ברס''ג עשין המסורים לציבור נ''א – נ''ו לשיטה נוספת).
בעקבות בניית המשכן בפרשה, נעסוק בשאלות: א. האם בית המקדש ירד מהשמיים. ב. האם נשים חייבות בבניין בית המקדש.
1. כיצד ייבנה בית המקדש
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך (480 שנה אחרי צאת בני ישראל ממצרים), ועמד על בניינו ארבע מאות ועשר שנה. בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל (70 שנה אחרי חורבן בית ראשון), והתקיים במשך כארבע מאות עשרים שנה. האם בית המקדש השלישי יכול להיחרב? נראה ששאלה זו תלויה במחלוקת הראשונים כיצד ייבנה בית המקדש השלישי:
א. רש''י (סוכה מא ע''א) ותוספות (שבועות טו ע''ב) סברו שבית המקדש השלישי ירד מהשמיים, וכן מופיע במדרש תנחומא (כי תשא, יג). גם הזוהר (למשל בראשית כח) צעד בדרך זו, וכך הסביר את ההבדל בין המקדש הראשון והשני שנחרבו, לבית המקדש השלישי שלא ייחרב. בניגוד אליהם הוא ייבנה בידי הקב''ה - ומה שנבנה בידו קיים לנצח, ובלשונו:
''ובגין דא בטורא דא אתבני בי מקדשא על ידא דקודשא בריך הוא יהא קיימא לדרי דרין (= על כן בהר הזה שייבנה בית המקדש על ידי הקב''ה הוא יתקיים לעולם). ועליו איתמר (חגי ב, ט) 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', דקדמאה אתבני על ידא דבר נש והאי על ידא דקודשא בריך הוא (= בתי המקדש הראשונים נבנו בידי אדם, והשלישי ייבנה בידי הקב''ה לכן הוא גדול מהם).''
הסיבה שרש''י ותוספות פירשו כך היא, קושיה על גמרא במסכת סוכה (מא ע''א). הגמרא בסוכה אומרת, שכאשר בית המקדש היה קיים, כדי שיאכלו לאכול את התבואה של השנה החדשה (תבואה שגדלה אחרי ט''ו בניסן של השנה שעברה), צריך לחכות שבבית המקדש יוקרב קרבן העומר בט''ז בניסן, דבר בגלל זריזות הכהנים התבצע עוד לפני חצות היום.
כאשר נחרב בית המקדש ולא הקריבו את קרבן העומר, מעיקר הדין, כבר בבוקר ט''ז בניסן היה מותר לאכול מהתבואה החדשה, כיוון שלא צריך לחכות שהקרבן יוקרב, אלא שחכמים גזרו שכל היום לא יאכלו מהתבואה החדשה, ויחכו עד סוף יום ט''ז בניסן.
הסיבה שגזרו גזירה זו היא, שאם ייבנה בית המקדש בליל ט''ז בניסן, בבוקר ט''ז בניסן מסתמא לא כולם יידעו שבית המקדש נבנה, והם יחשבו, שכמו שבשנה שעברה היה מותר לאכול את התבואה החדשה כבר בבוקר ט''ז בניסן - כך השנה מותר לאכול את התבואה החדשה כבר בבוקר, והם לא ידעו שנבנה בית המקדש ושצריך לחכות עד שיוקרב קרבן העומר.
מקשים רש''י ותוספות, מדוע הגמרא אומרת שיש חשש שבית המקדש ייבנה בלילה, ומשום כך יש לגזור?! והרי הגמרא במסכת שבועות (טו ע''ב) פוסקת שכלל לא בונים את בית המקדש בלילה! הם תירצו, שמכיוון שבית המקדש השלישי לא ייבנה בידי אדם אלא בידי שמים, קיים החשש שירד מהשמיים בלילה.
ב. הרמב''ם (מלכים, יא, א – ב) חלק וסבר, שבית המקדש השלישי כמו השניים הקודמים ייבנה בידי אדם, וכן סברו גם המאירי (סוכה מא ע''א) והסמ''ג (עשה קסג). הראיה המרכזית שלהם היא ככל הנראה מהירושלמי במסכת מגילה (א, יא), שם מבואר, שכאשר יתעורר עם ישראל מהגלות, יבואו וייבנו את בית המקדש, וכן עולה מעוד מספר מדרשים, בלשון הרמב''ם:
''המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה, וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.''
כיצד הרמב''ם יישב את הוכחתם של רש''י ותוספות? המאירי (סוכה מא ע''א, ר''ה ל ע''א) תירץ, שהגמרא דנה במצב שבו בגלל הרצון הגדול לבנות את בית המקדש, בית דין יטעו ויורו לבנות אותו בלילה, אך לא משום שכך צריך להיות מעיקר הדין. תירוץ נוסף, אכן יש דעה הסוברת שאפשר לבנות את בית המקדש בלילה, אלא שמדובר בדעת יחיד שלא נפסקה להלכה.
יישוב בין המקורות
אם כן כפי שראינו, יש מחלוקת בין רש''י לרמב''ם האם בית המקדש ייבנה בידי אדם או בידי שמים. אמנם, יש מספר אחרונים שניסו ליישב בין המקור בירושלמי ממנו עולה שצריך לבנות את בית המקדש השלישי, לבין התנחומא ממנו עולה שבית המקדש ירד מהשמיים, והם שילבו בין השיטות:
א. הערוך לנר כתב (סוכה מא ד''ה ברש''י) ליישב, שיש שני מהלכים בבניין בית המקדש. יש בית מקדש 'גשמי' שייבנה בידי אדם ועליו דיבר הירושלמי, ויש בית מקדש 'רוחני' (כמו נשמה בתוך הגוף) שירד מהשמיים לתוך בית המקדש הגשמי ועליו דיבר התנחומא, כך שאין סתירה בין המקורות.
דוגמא למקרה דומה, הביא הערוך לנר מהצתת האש על גבי המערכה בבית המקדש. גם שם, מצד אחד יש חובה על הכהנים לעשות את המוטל עליהם ולהצית אש במערכה וכפי שפסק הרמב''ם (מצווה כט), ומצד שני כפי שהעיר הרמב''ם, ישנה אש שיורדת מהשמיים ומסייעת (בעיקר מבחינה רוחנית) לאש הקיימת ומלבה אותה.
ב. המהר''ם שיק (יו''ד סי' ריג) תירץ, שאין סתירה בין הירושלמי לתנחומא, וכל מקור מדבר על אפשרות שונה לגאולה, כאשר למעשה קיימות שתי אפשרויות: א. אפשרות של 'בעיתה' (= בזמנה), ב. אפשרות של 'אחישנה' (= במהירות).
כפי שכותבת הגמרא בסהנדרין (צח ע''א) גאולה של 'בעיתה' היא שהקב''ה קבע זמן, שגם אם מצבו של עם ישראל מבחינה רוחנית יהיה ירוד, בכל זאת ייגאל. באופן זה, שהגאולה פחות טובה (שהרי עם ישראל לא חזר בתשובה) בית המקדש ייבנה בידי אדם. לעומת זאת, אם עם ישראל יעשה תשובה ויהיה ברמה רוחנית גבוהה, הקב''ה יזרז את הגאולה ובית המקדש ירד מהשמיים (ועיין הערה[1]).
ג. בהערות לערוך לנר (הערה 362) הביא תירוץ נוסף בשם המהרי''ל דיסקין. לשיטתו, רוב בית המקדש אכן יירד מהשמיים ועל כך דיבר המדרש תנחומא, אך הדלתות של בית המקדש ייבנו בידי אדם, ועל כך דיבר הירושלמי, וכן כתב ליישב גם הרבי מלובאויטש (אור לחושך עמ' 82).
2. נשים בבניין בית המשכן
כפי שראינו לעיל, הגמרא במסכת שבועות (טו ע''ב) כותבת, שבית המקדש (וכן המשכן) לא נבנה בלילה. לכאורה בעקבות כך, נשים אמורות להיות פטורות מלבנות את בית המקדש, כיוון שמדובר 'במצוות עשה שהזמן גרמא' (כלומר מצווה שבחלק מהזמן לא נוהגת כמו תפילין, ציצית וכו'), אך הרמב''ם בכל זאת כתב (בית הבחירה א, יב), שנשים חייבות בבניין בית המקדש:
''אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימים לא בלילה, ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבניין בית המקדש.''
יישוב הקושיה
מדוע בכל זאת כתב הרמב''ם שנשים חייבות בבניין בית המקדש? נאמרו באחרונים מספר תירוצים לקושיה זו:
א. בספר החינוך (מצווה צה) בעקבות הרמב''ם בספר המצוות כתב, שהמצווה לבנות את בית המקדש לא מוטלת על כל אדם ואדם באופן פרטי, אלא היא מצווה שכלל הציבור מחוייב בה: ''וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן'', ורק תינוקות של בית רבן ממשיכים בלימודם ולא מצטרפים לבניין המקדש.
יש שהסבירו כך את הסיבה שנשים חייבות בבניין המקדש. מצוות עשה שהזמן גרמא, היא רק מצווה המוטלת על כל אדם ואדם במישור הפרטי, אך כאשר מדובר במצווה החלה על כלל הציבור כמו בניין בית המקדש - אין זו נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא, וממילא גם נשים יהיו חייבות בה. כך הסביר גם את הסיבה שנשים חייבות במצוות הקהל.
ב. אפשרות נוספת ליישב הביא ר' יצחק שמלקיש בבית יצחק (או''ח ג, ז), ודבריו מיוסדים על דברי הטורי אבן בחגיגה (טז ע''א).
כפי שראינו, כדי שמצווה תחשב כמצוות עשה שהזמן גרמא צריך שיהיה זמן שבו לא מקיימים את המצווה, כמו למשל מצוות נטילת לולב שחייבים בה רק בחג הסוכות, ותפילין שחייבים רק בימי חול. הטורי אבן טען, שכדי שמצווה תחשב מצוות עשה שהזמן גרמא, לא מספיק שיהיה זמן שלא מקיימים את המצווה, אלא שבפעם הבאה שיקיימו אותה היא תחשב כמצווה חדשה.
לדוגמא: כל יום שמניחים תפילין, מקיימים מצווה חדשה, ואין קשר בין המצווה שמקיימים ביום א', למצווה שמקיימים ביום ב'., לכן תפילין נחשבים מצוות עשה שהזמן גרמא. הוא הדין בלולב, אין קשר בין המצווה שמקיימים בכל יום.
לעומת זאת, כאשר בונים את בית המקדש אומר הבית יצחק, וממשיכים את הבנייה כל יום, לא מקיימים מצווה חדשה, אלא ממשיכים את מצוות הבניין שהתחילו אתמול (הלילה רק מפסיק את האפשרות לקיים את המצווה, ולא מבטל אותה), ממילא זה בכלל לא נחשב מצוות עשה שהזמן גרמא, וברור למה גם נשים יהיו חייבות בבניין בית המקדש, ובלשונו:
''ונראה לתרץ על פי מה שכתב בטורי אבן חגיגה דף ט"ז ע"ב, דהא דנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, היינו דווקא מצווה כגון ציצית ולולב ותפילין שבלילה פטורים, אבל מצוה שמחויב לעשות רק פעם אחת לא נחשב זאת מצווה עשה שהזמן גרמא. לפי זה קושייתנו מיושבת, דבניין בית המקדש אין מחויב לבנות רק פעם אחת, ואין זה מצוה תמידית כמו ציצית ותפילין ומשום הכי (= כך) נשים חייבות, אף דאין בונין בלילה וזה מה שרצינו לבאר.''
ג. כיוון שונה לחלוטין מופיע בפירוש הר המוריה על הרמב''ם (שם) ובקהילות יעקב (שבועות סי' ט). הם טענו, שבאמת נשים פטורות מבניין בית המקדש, כיוון שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא. כיצד הם מיישבים את לשון הרמב''ם ממנו עולה שהן חייבות? הם טענו שיש לחלק את ההלכה ברמב''ם לשתיים.
כאשר הרמב''ם כתב 'הכל חייבים' הוא מתייחס לכך שכולם חייבים לסעד את בית המקדש, כגון לתרום כסף, לטוות את הפרוכות וכדומה. דבר זה ניתן לעשות גם בלילה, ומשום כך גם נשים חייבות בכך. לעומת זאת כאשר הרמב''ם כותב שצריך לבנות את בית המקדש, הוא מתכוון רק לגברים, שחייבים במצוות עשה שהזמן גרמא (אמנם מלשון הרמב''ם לא נראה כך).
שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[2]...
[1] המהר''ם הניח, שבניין בית המקדש על ידי הקב''ה גבוה במעלתו מבית המקדש שנבנה על ידי אדם, ולכן במקרה של אחישנה הקב''ה יבנה את בית המקדש. יש שחלקו על דבריו ותירצו בדיוק להפך, אם יהיה מצב של אחישנה, עם ישראל יזכה ויבנה את בית המקדש. אך אם יהיה מצב של בעיתה, אז בית המקדש יירד מהשמיים.
[2]מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: tora2338@gmail.com