אאא

שיכור יקר! בחיים לא חשבתי לפנות אליך בצורה ישירה ודוגרית, אבל, פעם אחת – לא יזיק - פורים! ונהפוך הוא!

למה אתה משתכר? אענה במקומך: מצוות עשה מדאורייתא "חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אתה צודק! אבל, למה אתה כל כך אוהב את זה?

אתה רוצה להיות ב'חוסר שליטה', לא להבין, לא לחשוב, לשכוח מהכל: מהמשגיח, הבוס, האשה והקורונה... ואיך אומרים? 'אין שכל אין דאגות'...

אתה יודע איך אתה נראה? שותה, שר, בוכה צוחק, צועק, רוקד, מכניס לפה ומוציא... ראית פעם? ואתה מסביר שזאת המצווה... הכי חשובה בפורים?!

המחזה בהחלט מצחיק ומבדר, הנשים אוהבות להסתכל ולתת עוד 'כוס משקה' או 'קורונה', אתה מוציא את כל הסודות שלא גילית בשנה האחרונה, ואגב, יש סודות שאתה מסתיר - גם מעצמך!

פתאום אתה הופך לזמר, רקדן, ברמן... ומה לא... וכשאתה מתחיל לדבר, אתה לא מפסיק...

השנה, תבקש שיקליטו אותך, כדי לא תגיד אח"כ: "אני אמרתי כך? לא יכול להיות!"

הקלטתי אותך שנה שעברה אספר לך מה אמרת: בהתחלה היה נחמד ומשעשע, ואז, התחלתם לאבד את הראש ואת השכל, אבל – לגמרי!

ממש ממש – לגמרי!

דיברת לא ברור בכית וצעקת: "טאטע טאטע, ה' אני אוהב אותך, באמת באמת..." והתחלת לשיר: "קה אכסוף", מה בדיוק עבר עליך? כל שבת אני מתחננת שתשיר "קה אכסוף", ועכשיו, בלי שאני אבקש - אתה שר?

"קה אכסוף נועם הנשמות...והשביעי עונג הרוחות ועדן הנפשות..."

שמת לב, כמה פעמים חזרת על המילה "נשמה"? בכזאת 'ערגה וכיסופין'?

מאיפה זה צף לך פתאום? מה נסגר איתך?

הורדת את כל המחיצות והמסכים? ממי? ממני וממך? נשמתך?

אני לא מכירה אותך ככה...

האמת, גם אתה לא מכיר ככה את עצמך, הסתלקה לך הדעת, אבד לך השכל.

השכל, שמחזיק אותך אדיש כל השנה, המעכב ומפריע לך לעשות את מה שאתה באמת רוצה לעשות.

רק כשאתה שיכור, אתה מצליח לבטא את רצונותיך האמיתיים, אתה עכשיו כמו תינוק, לא מבין כלום! בתלות וביטול מוחלט ל'טאטע', הנשמה שלך יצאה מהמחבוא צועקת ובוכה את האמת שלה, וזאת - הארה אמיתית.

כל שנה הקב"ה מחכה לך ולחברך – שתשתו ותשתכרו, כי ככה ה' אוהב אותך.

דווקא - ככה!!!

היין שורף לך את הגרון כמו אש! ומדליק לך את נשמתך הכבויה, הגחלים לוחשות, אבל על אש נמוכה. כל השנה, אתה מפחד להסתכל על נשמתך - ולהדליק אותה.

עכשיו, שלהבת הנשמה עולה ודולקת מאליה, ואתה לא יכול לעצור אותה – ולא רוצה! כי אתה רוצה רק את אבא שבשמים.

אתה חושף את האמת 'נקודת היהודי' שבך, את האור הפנימי הגדול שלא יכבה לעולם, המקשר את נשמתך למקורה העליון ל'צור מחצבתה'.

לצעקת "טאטע" שלך, אבא – מחכה הרבה זמן! ועכשיו הוא - מקשיב שומע – ומתענג!

וברגעים אלו, מתגלה האור הגדול והנפלא שנקרא: 'יסוד אבא', אור עוצמתי של אהבת ה' לבניו, אהבה שאינה תלויה בדבר, בכל רגע ובכל מצב, וגם משאול תחתיות היא עולה עד כיסא הכבוד, ממש כמו שקרה בימי מרדכי ואסתר! דווקא כשאתה מרגיש הכי גרוע, 'הסתרה בתוך ההסתרה' האור העצמתי - מתגלה! ממש – ככה!

רק אם היית יודע כמה נחת רוח ושעשוע ותענוג אתה גורם לקב"ה ולמלאכי מעלה, היית לא מפסיק לשתות ולצעוק...
והצעקה - היא הארת חג הפורים שיכולה להאיר בך - לכל השנה.

האש כבר נדלקה – 'נקודת היהודי' התעוררה לתחיה, תמשיך לרקוד ולשיר "והבדילנו מן התועים..." לא נפריע לך... האור המצוי בתוך כל אחד, גם בתוכי, אור שמתבטא את 'יחוד ה'' בעולם, ומגלה את החבוי בעומק הלב והנשמה – אין שום מציאות בעולם - חוץ מה' יתברך 'אין עוד מלבדו'!

עכשיו אתה צועק את נשמתך בלי בושה: "הלא ה' הוא אלוקים" ו"לא יבושו ולא יכלמו לנצח – כל החוסים בך"!

"עד דלא ידע" - זה מצוות החג - "תכלית הידיעה שלא נדע" - לא צריך לדעת!

ה'דעת' - מעכבת וחוסמת אותך (ואותי).

ה'דעת '– עושה מחיצות בינך לבין אבא שבשמים.

ו'ככה' ה' אוהב אותך בפורים = שיכור!

למה אתה כל הזמן שואל מה זה 'ככה'? ככה!

"ככה" – כתר כל הכתרים: שיכור יקר! תקשיב לי טוב, אפילו אם אתה ליטאי ספרדי, פעם אחת מותר לך לשמוע מה הבעל שם טוב הקדוש אומר: בפורים מאיר אור נשגב שנקרא: "כ'תר כ'ל ה'כתרים"! שהוא ראשי תיבות "ככ"ה", הבנת עכשיו למה 'ככה'? הדבר נרמז בפסוק: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו", שאם תשאל למה הקב"ה אוהב אותי, שהרי התרחקתי ממנו ואני קצת...חוטא?

התשובה היא: "ככה"! אין שאלות! ככה! אין סיבה חיצונית! אין תנאים לאהבה, זה נובע ממקום פנימי מעצם הנשמה האלוקית שבך!

'ככה' – האור המתגלה בפורים: אור – עצם נקודת 'היהודי' בקרבנו.

ראית איך לפני חודש בכל הארץ הניחו תפילין? למה? ככה! 'נקודת היהודי'! היא מוסתרת – אך מצויה תמיד, ואצל כל יהודי.

"ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" – זה היה בימים ההם בזמן הזה, וזה תקף להיום: אבא אוהב אותך, למה?- ככה!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וזוהי מידת ודרגת "כ'תר כ'ל ה'כתרים", והוא סוד: "ככה"!

בפורים יורד "אור העליון": העוזר לאדם להגיע לדרגה זו. כדי לזכות לזה צריך לסלק את הדעת! לאבד את הדעת! לכן משתכרים! ואז, שום דבר לא יפריד בינך לבין אבא שבשמים.

ובן שירחק, אבא תמיד יחכה לו שישוב לזרועותיו הפתוחים, אבא יקבלו בשמחה עצומה, כדי לגלות לו את אהבתו הרבה אליו...

האור המתגלה בפורים משפיע על כל אחד המון סיעתא דשמיא, שתקדם אותו בצעדי ריקוד, בקצב שלו לאבא שבשמים...
אז שוב, שיכור יקר, אתה יכול לקבל בפורים המון הארה, רק תבקש!

אל תתבייש לדבר לבכות לצעוק להתחנן לאבא שבשמים ש"כל הפושט יד נותנים לו", רק לבקש – לקבל! מי טיפש שיוותר על המתנות המיוחדות של יום זה?

בוא תשתה עוד קצת, נשאר קצת יין... פורים שמח!