אאא

היום, ט"ז באדר, לפני 99 שנים (אדר א' תרפ"א), נוסדה 'הרבנות הראשית', ומונו הגראי"ה קוק לרב הראשי, והרב יעקב מאיר כראשון לציון. הרבנים שאפו לכך שמוסד הרבנות יהיה גוף המאחד ומאגד את כל אזרחי הארץ היהודים בכל תחומי החיים.

למרות שרוב הציבור התורני עמד מאחורי הגראי"ה ו'הרבנות הראשית', כגון ישיבת 'עץ חיים', הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל ועוד ישיבות. הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד והגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין התנגדו[1] להקמת 'הרבנות הראשית' ולמינויו של הגראי"ה קוק לרבה של ירושלים, והדבר הוביל לפילוג והקמת 'העדה החרדית'.

נשתברו הקולמוסין ונגדעו היערות להסביר מדוע הישוב הישן לא קיבל את הגראי"ה קוק, אשר היה מוכר כתלמיד חכם מופלג, למנהיג מוסכם. הגראי"ה היה חתנו של האדר"ת, ידידו של הגרי"ח זוננפלד, שבשנת 1914 ביחד נסעו לחזק את המושבות ברחבי הגליל, בהמשך החזון איש התייעץ עם הראי"ה קוק בדברי תורה, ואף כינהו 'מרן'. (לימים, תלמידיו המכונים 'חזונישניקים' יטענו שהוא לא הכיר את הגראי"ה בשעה שכתב את המכתב...).

שירת התקווה בטקס הכתרת הרב הראשי האשכנזי הגר''א אונטרמן, 1964 (מאת פריץ כהן - D526-097 - ויקיפדיה)
שירת התקווה בטקס הכתרת הרב הראשי האשכנזי הגר"א אונטרמן, 1964 (מאת פריץ כהן - D526-097 - ויקיפדיה)

המחלוקת קרעה את ליבות גאוני ירושלים שהיו בהתלבטות קשה האם לתמוך בגראי"ה, או ברבני העדה החרדית, ותדיר עסקני 'הרבנות' / 'העדה החרדית' שכנעו אותם שיתמכו בהם.

בן התקופה, רבי דב כהן (חמיו של הגאון רבי יהודה עדס) בספרו 'וילכו שניהם יחדיו' כותב שהרבנים נכנסו ויצאו, תמכו וחזרו בהם מהרבנות, ושוב חזרו לרבנות, כך הייתה התקופה.

בישיבת סלבודקא לא התערבו במחלוקת והיו בקשר הן עם  הגראי"ה קוק, והן עם הגרי"ח זוננפלד. ראש הישיבה הגרמ"מ אפשטיין נסע למסעות צדקה עם הגראי"ה קוק.

אחד מגדולי ירושלים שהמלחמה על ליבו הייתה קשה ביותר, כיון שהוא זה שהביא את הראי"ה קוק לירושלים, הוא הגאון רבי צבי פסח פְרַנְק זצ"ל, גאון עצום המפורסם בספריו 'הר צבי', עליו מסופר שבכל ליל שבת היה נוהג לסיים את כל מסכת שבת".

הגרי''ח זוננפלד (צילום: Zionist Archives, ויקיפדיה)
הגרי"ח זוננפלד (צילום: Zionist Archives, ויקיפדיה)
הגדלה

הגרצ"פ היה חסידו של הגראי"ה קוק ותמך בו כנגד דעתם של גדולי ירושלים, "לימים" צאצאיו יטענו שעשה זאת רק בכדי לקבל "משכורת" כיון שמצבו הכלכלי היה בכי רע. אגב, אחד מצאצאיו המפורסמים הוא הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

טענה זו מוכחשת מכתביו של ר' משה בלוי יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד בספרו "על חומותיך ירושלים פרקי חיי" שכותב שלמרות שהובטח לגרצ"פ משכורת מהעדה החרדית, הרי שהוא סירב ונשאר נאמן לגראי"ה קוק.

בית הדין הגדול לערעורים של הרבנות הראשית, שנת 1959, ירושלים (צילום: PRIDAN MOSHE, לע''מ)
בית הדין הגדול לערעורים של הרבנות הראשית, שנת 1959, ירושלים (צילום: PRIDAN MOSHE, לע"מ)

בפרק הבא: האם היה לרב קוק תלמיד שאיים בהתאבדות באם עסקני העדה החרדית ימנעו את כניסתו של הרב קוק לירושלים?!

[1] שתי התנגדויות היו, ב-1920 התנגדו למינוי הראי"ה לרבה של ירושלים, וב-1921 התנגדו להקמת הרבנות הראשית.

  • ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com