אאא

פעם חשבתי, שהציבור הכללי יודע ומבין קצת יותר את קוד ההתנהגות של שומרי התורה והמצוות, אלו הקרויים בשפת העם "החרדים". בכל זאת כבר עברו כמה עשרות שנים, שאנחנו חיים באותה ארץ ובאותה מדינה.

יש גם המון נקודות מפגש במקומות שונים, אם זה במקומות עבודה, בבתי חולים, בים של ארגוני החסד וההצלה שפעילים בכל שדרות הציבור, ובשנים האחרונות גם באקדמיה, בכלי התקשורת השונים, ובעוד אין ספור מפגשים והכרויות אישיות וציבוריות.

מסתבר שלא. ההיכרות היא שיטחית ורדודה מאוד. אין היכרות לעומק, לדעות, לאמונות, לסולם הערכים, לסדרי העדיפויות. כל עוד לא תהיה היכרות והבנה בסיסית, הדרך תהיה קצרה ואוטומטית לדעות קדומות, להשפעות חיצוניות, להתייחסות מכלילה של סרטונים להתנהגות שולית ומטורפת, כפי שקיים בכל מגזר.

ולא רק. במקרים רבים זה גם נובע מפוזיציה כלשהי. פוליטית. חברתית ועוד. וכן, לא מעט שיקולי רייטינג מביאים אותנו אל מחוזות השקרים, הבדותות, האבסורד, ההזיה והטירוף. ואם נתמצת, למחוזות הפייק-ניוז. פשוט ניתוק מוחלט בין המציאות לעובדות, תוך הסטה מכוונת ואף שיטתית מהנכון והאמת, לעבר הבדותות והכזבים.

בחודש האחרון, ובעיקר בשבועיים האחרונים, זה בא לידי ביטוי בדצבילים הגבוהים והעוצמתיים ביותר שרק אפשר להעלות על הדעת. האחוזים הגבוהים של הנדבקים בקורונה בבני ברק ובריכוזים חרדים נוספים, שנובעים בעיקר מהצפיפות הגדולה, מהמשפחות הגדולות וברוכות הילדים, מחיי קהילה שהם לחם חוקם של החרדים בכל אתר ואתר, בישראל ובתפוצות, מהיעדר מכוון, עקרוני ואידיאולוגי, של חשיפה לערוצי התקשורת ולרשתות החברתיות ומעוד כמה סיבות אויבייקטיביות.

אבל כמה קל לטעון, שהמנהיגות הרבנית החרדית, לא מיהרה לומר "כן" לכל החלטה שלטונית, למרות שכולנו כבר יודעים היטב, עד כמה הכל היה מבולבל, כל יום השתנו ההוראות, ואם לא די בכך, גם חלק נכבד מההחלטות סתרו אחת את השניה, וניתנו בקצב שגם הציבור הרחב טרם הספיק להפנים. די גם אם נביט אל מדינות מערביות מפותחות, שקיבלו החלטות שהתבררו בדיעבד כמוטעות.

אבל למה ללכת רחוק. די אם נזכור איך זה התחיל עם איסור התקהלות מעל 5000 איש, ובכל יומיים שלושה המספר הלך וירד, למרות ששום נתון בשטח עדיין לא השתנה. כמה הזהירו אותנו אותם מומחים שמפיהם אנו חיים בכל נושא הקורונה, שלא לחבוש מסכות, והיום הם כבר מחייבים אותנו לחבוש.

די אם נזכר, איך יום אחד הודיע שר החינוך יחד עם צמרת משרדו, שאין כל סיבה וצורך לסגור את בתי הספר, אך לא חלפה פחות מיממה, והחליטו לסגור את בתי הספר, אבל בתוספת אבסורדית והזויה, שלא לסגור את גני הילדים והמעונות. הם נסגרו בסוף, לא בגלל שמישהו החליט שזה באמת לא הגיוני, אלא בגלל שבמקומות שונים החליטו הגננות לא להגיע לעבודה. ככה פשוט.

כמעט שכחתי, איך אחד המקומות עם ההתפרצות הכי נרחבת בעולם, שבה נשיא המעצמה הודיע שכל הקורונה זה קשקוש אחד גדול, אך שערי ישראל לבאים מאותה מדינה לא נסגרו כבר בשלב הראשון, בגלל יחסים מיוחדים שבין ראשי המדינות.

אז מה בעצם קרה לנו כאן? מדוע האצבע הופנתה דווקא אל הציבור החרדי? הרי כל בר דעת מבין שהכל יצא מפרופורציה. שחלק מרכזי בטיעונים נובעים מטעמים פוליטיים ומפוזיציה. כמעט שכחנו, שדווקא שר הבריאות החרדי, הוא זה שקרא ראשון לעשות סגר על בני ברק.

עד כאן ברמה העובדתית, אבל ההיבט החשוב והעקרוני יותר, זה ברמת סדרי העדיפויות.

כל מי שקצת מכיר את הציבור החרדי, ואת ההשקעה הבלתי נתפסת שלו בנושא בריאות, אם זה בהשקעת סכומי כסף גדולים לצרכי רפואה פרטית, לקבלת חוות-דעת נוספת מרופא בכיר יותר, מהטסת חולים לכל בית חולים בעולם, שם יש רופא או מנתח מנוסה וותיק יותר, ועד לטיפול והארכת חיים גם לחולים שהרופאים כבר "הרימו ידיים".

אחת המצוות החשובות ביותר, זה "ונשמרתם מ-א-ו-ד לנפשותיכם". לא פלא הדבר, שמותר ואף חובה לחלל את השבת, לאכול ביום הכיפורים, גם על ספק פיקוח נפש, למרות שמדובר בשני ימים מקודשים ביותר לשומרי מצוות, ובפעולות שהם ההיפך הגמור ממה שהתורה מחייבת בימים אלו.

את הביטוי "חמירא סכנתא מאיסורא" (חובה להזהר ולהחמיר במקום סכנה יותר מפעולה שאסורה עפ"י התורה) מכיר כל ילד. זה הבסיס היסודי ביותר של היהדות. ולציבור שחי לפי אמונתו וציווי זה, באים להטיף שהוא מזלזל בהחלטות והוראות הקשורות לבריאות.

נשמעו דברי הבל הזויים, כאילו להיות מאמין או לא מאמין במדינה, ציוני או לא ציוני, קשור איכשהו לשמירה על הבריאות. רק מוח מעוות ומטופש לחלוטין, מסוגל לקשור בין הדברים. לומר על החרדים שהוראות רפואיות זרות להם, וכי החלטות המנהיגות הרבנית גוברת על הוראות המדינה והרופאים בנושאים מעין אלו, יכולים לצוץ רק משכל עקום ומפוזיציה.

ובכל זאת, הגיע הזמן להבין ולהפנים: בלא מעט מקרים, יש התנגשות מובנית, בין הרפואה להלכה. אחת הדוגמאות הבולטות, זה למשל בהפסקת הריון. ברור מאליו, שאם עמדת הרופאים תהיה נחרצת, שמדובר בפיקוח נפש, שום רב לא יבוא ויפסוק בניגוד לעמדת הרופאים. אם רופא יבוא ויקבע, שאדם חייב לאכול ביום הכיפורים, שום רב לא יאמר אחרת.

השאלה הגדולה שמתעוררת, היא במקרים שהדברים לא ברורים ונחרצים. שיש צדדים לכאן ולכאן, שרופא אומר א' והשני אומר ב'. יש גם מקרים, שלא מדובר בפיקוח נפש. תארו לעצמכם, שרופא עור יאמר לפציינט חרדי; מהיום אסור לך להניח תפילין, כי מגע בין העור שלך לתפילין, עלול לגרום להתייבשות העור או משהו כזה. לא פיקוח נפש. אתם יכולים להבין לבד, מה יעשה אותו אדם. הוא ירוץ מיד וללא כל דיחוי לרב ופוסק הלכה נכבד, כדי שיכריע עבורו כיצד לנהוג. הוא יפרוס בפניו את כל המידע שהרופא אמר לו. ואז תתקבל ההכרעה. ייתכן מאוד שהרב יפסוק בהתאם להמלצת הרופא, אבל בהחלט גם ייתכן אחרת.

נמשיך הלאה להחלטה שאינה מופנית ליחיד, אלא לציבור כולו. ממשלה ומערכת בריאות במדינה כלשהי בעולם, תקבל ביום מן הימים החלטה, שעפ"י מידע שברשותה, עור רצועות התפילין מהווה סכנה לעור האדם. שוב, לא פיקוח נפש. ראש הממשלה יכנס את כל ערוצי התקשורת ללשכתו, ויודיע על שורת החלטות הנוגעות לקיום מצוות תפילין.

מישהו מעלה על דעתו, שמניחי התפילין ישמעו להוראות אלו בטרם תתקבל החלטה הלכתית מהדרג הבכיר ביותר של ההנהגה הרבנית-הלכתית? ואם הם יחליטו אחרת, זה אומר ששומרי המצוות הם נגד המדינה? הם לא שומרי חוק? רק אוויל וטיפש יוציא מפיו הבלים כאלו.

ואם כך הדבר, על אחת כמה וכמה בערך הבסיסי, הקיומי, שגם מצוות התפילין באה ממנה ומכוחה. התורה! והתורה זה לא רק ספר הוראות והנהגות. קודם ולפני הכל, זהו ספר לימוד. "והגית בו יומם ולילה". כיהודים מאמינים בני מאמינים, אנו יודעים, שכל קיום העולם, האנושות והבריאה כולה, ובוודאי העם היהודי, חי וקיים בזכות לימוד התורה.

אמנם כל אחד שגם עסוק לפרנסתו ולכלכלת ביתו חייב ללמוד תורה, אבל אין דומה עולם הישיבות ותלמודי התורה, שתורתם אומנותם, לכל האחרים. הם אלו שמחזיקים ומחיים את כולנו. תרצו תבינו. לא תרצו לא נורא. אבל זו אמונתינו מאז היותינו לעם, החשובה והנעלה מכל. כל ילד שלמד ספר בראשית עם דברי הרש"י הראשון, יודע על מה אני מדבר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

והנה הגענו לסוף. כולנו שמענו וראינו עמדות שונות ומנוגדות בנושא הקורונה. אם לא די בכך, גם ההחלטות שהתקבלו, כפי שכתבתי קודם, נעשו בבלבול מוחלט, תוך שינוי כמעט על בסיס יום-יומי של ההוראות. כך כשבאה ממשלת ישראל והחליטה לסגור את בתי הספר, אך לא את מוסדות החינוך המיוחד, לא את גני הילדים והמעונות. הרי אם זה היה בגדר פיקוח נפש, כולם היו נסגרים במחי החלטה אחת. אך לא כן קרה.

באותו שלב, משמעות ההחלטה – גם אם לא באופן ברור ומפורט - שגם הישיבות ותלמודי התורה צריכים להסגר, אז בכל הכבוד להיותינו שומרי חוק וסדר, שאנחנו מקפידים הקפדה יתירה על בריאותינו, הרי שהחלטה לנעול את הישיבות ותלמודי התורה, בדיוק כמו שלא להניח תפילין, צריכה להתקבל על-ידי מנהיגי ופוסקי הדור.

הם ואך ורק הם, יחליטו ויקבעו לנו מה ואיך לעשות, בכל מה שקשור ללימוד תורה ולשמירתה במצבים סבוכים ולא ברורים מעין אלו..

אגב, מי שקצת בקיא בנתונים ובעובדות בשטח, הישיבות ותלמודי התורה לא היוו כלל את הסיבות להתפשטות הנגיף בבני ברק. כבר מניתי אותם לעיל, כך שכל ההתגוללות בנקודה הזו, אין לה ידיים ורגליים, בוודאי לא כאשר מדובר היה בסגירת הישיבות, תלמודי התורה ובתי הכנסת. ברגע שהמצב החמיר, והיה כבר ברור שמדובר בסכנת פיקוח נפש, גדולי הדור החרדים, החמירו אף יותר מהנחיות משרד הבריאות והממשלה.