את שולי רנד יצא לי לפגוש לא מעט פעמים. כמו כולם - קראתי, שמעתי, ויותר מכל: הזדעזעתי. הזדעזעתי לשמוע את ההתנהגות שלו כלפי אשתו וילדיו.
מצד שני, ראיתי למולי אדם שאני אישית הייתי רוצה לקחת כמודל לחיקוי. זה מתחיל בענווה ובפשטות שבו, (מה שלא כ''כ מקובל אצל אדם מכובד ומפורסם במעמדו...) ממשיך באיש עדין נפש, מלא בהשראה.
כל מי שמכיר את שולי, יודע בבירור, מדובר באדם אמיתי, כנה. תמיד מדבר פתוח, בלי להסתיר שום דבר.
אני זוכר סיטואציה מלפני שנתיים, ישבו עם שולי כמה אמנים ואנשי הפקה, בחדר האמנים של בנייני האומה - שם התקיימו אירועי 'צמאה', בין לבין שאל אותו הזמר הידוע אלי מרקוס: "למה אתה לא מגיע להופיע בארה"ב? הרי זה חלום של כל אמן מצליח להופיע שם. שלא לדבר על הרווח הכלכלי...".
ענה לו שולי בפשטות מדהימה: "ראשית, יש לי צו איסור יציאה מהארץ" (אני בטוח שאדם במעמד כמו שלו, לא היה מספר דבר כזה - ובטח ליד לא מעט אנשים ידוענים ששומעים אותו).
"דבר שני", המשיך שולי, "לא בשבילי כל המשחק הזה. למה לי כל החיוכים המזויפים שצריך לחלק לאנשים?".
נפעמתי.
שולי הוא מסוג האמנים שכל יצירה שיוצאת מהם היא אמת אחת גדולה, ללא שיקולים של כבוד וממון כלל (כפי שאפשר לראות בכתבה).
ניתן לכתוב רבות על איש כה ענק. את זה אשאיר לאנשים היותר קרובים לליבו.
כמובן, מגיע שאפו ענק לתחקירנית המוכשרת חן ליברמן (תוכנית המקור, ערוץ 13) על כתבה מקצועית ומחכימה, על הוצאת כל האמת לאור - ובעיקר, על הלקח שמפיק כל צופה...
ולא לשכוח: 'לשון הרע לא מדבר אלי'!
0 תגובות