אאא

לפני כשמונה שנים יצאתי לדרך להקמת ישיבת "חכמי לב" ולפני כשנה פרשתי מראשות הישיבה, ואני סבור שכעת זהו זמן מתאים לסיכום קצר של התקופה הזו.

הנקודה המרכזית שאיתה ביקשתי להתמודד באמצעות הקמת הישיבה, היא העובדה שרבים וטובים מבני הנוער החרדים אינם מוצאים את דרכם בעולם הישיבות החרדי הקלאסי. דרשתי וחקרתי את הסוגיה מכל צדדיה, וביקשתי להציע לנערים היקרים הללו אלטרנטיבה שמשלבת תורה עם דרך ארץ, במתכונת של הישיבות התיכוניות החרדיות הותיקות (כדוגמת "הישוב", "מערבא", "נהורא" וכיו"ב), עם אי אלו התאמות נדרשות (בעיקר בהיבט הלימודי, התרבותי והכלכלי).

המהלך החדשני הזה, דרש מהלכים רבים ומגוונים, שינוי חשיבה אצל הנערים והוריהם, גיוס צוות חינוכי מתאים, בניית תכנית לימודים, איתור מבנה, גיוס משאבים, ועוד מגוון אתגרים חינוכיים, לימודיים, כלכליים וחברתיים. כל צעד ושעל קטן או גדול דרשו חשיבה רבה, ניסוי וטעיה. הישיבה נקראה על שם חכמי הלב שהקימו את המשכן במדבר סיני יחד עם בצלאל ואהליאב.

לשם כך כתבתי ופרסמתי את רעיונותיי ואת דבר קיומה של הישיבה באופנים שונים, וגם בבמה מכובדת זו. מטבע הדברים הצלחתי במהלך השנים הללו גם לעורר עלי את כעסם של אי אלו מתנגדים, שראו בי ובישיבה קריאת תיגר על הדרך הישיבתית הקלאסית.

במהלך השנים הללו התחנכו בישיבה למעלה ממאה תלמידים, ורובם הגדול הצליח להתעלות בתורה וביראת שמים, במידות טובות ובדרך ארץ, ובמגוון תחומי הדעת שנלמדו בישיבה. בוגרי הישיבה מצאו כל אחד את דרכו הייחודית בעולם המעשה, ורובם ככולם מהווים דוגמה ומופת לשילוב של תורה עם דרך ארץ. הצוות בישיבה התייחד בגישתו המקצועית והאנושית, והצליח למצוא מסילות לליבו של כל תלמיד, והם מהווים כתובת גם עבור רבים מבוגרי הישיבה.

למרות ההתנגדות הרבה לי ולישיבה, אני סבור שהרעיונות המרכזיים שדיברתי עליהם ושפעלתי על פיהם, חלחלו בקרב אוכלוסיה רחבה, וכיום כבר יש הרבה מחנכים, הורים ונערים שמאמצים את הגישה הזו באופן כזה או אחר.

בתחילת הדרך הלכתי להתייעץ עם הגאון ר' אשר ווייס שליט"א, הוא אמר לי: "היום אנשים חושבים שכל נער נועד להיות רבי עקיבא אייגר, ומי שיפעל כמוך להתאים מסלול לכל נער יזכה לעוה"ב. אני לא בטוח שהציבור החרדי כבר בשל למהלך הזה, אולי זה יקח עוד עשר שנים". אני חושב שהדברים הללו מדויקים, ונתקיים בו "חכם עדיף מנביא".

אני רואה את עצמי כיזם חברתי חרדי שתפקידו לפתח מסלולים חדשים, ואח"כ להעביר אותם לאנשים אחרים שימשיכו לשכלל אותם. כך פעלתי בעבר בתחום התעסוקה בציבור החרדי, הלימודים האקדמיים והשירות הצבאי, וכך עשיתי בשנים הללו גם בתחום החינוך, ואני מקווה שאצליח בעתיד לפתח דברים נוספים למען הציבור החרדי היקר לליבי.

אני מאמין שהתובנות הללו ימשיכו ויתרחבו בקרב ציבור רחב יותר, ושבמהלך השנים הקרובות יקומו עוד מוסדות שיצעדו בדרך זו.