אאא

אני זוכר את זה כאילו זה התרחש השנה. בקהילה החרדית של מרסיי נהגו רוב בני הקהילה לבנות את סוכתם בחצר הבית כנסת, באותו מתחם שכנו בית המדרש ובית הספר ובמורד הרחוב היו הסמינר ׳בית מדרש למורות׳ והישיבה קטנה ׳חכמי פרובנציה׳.

המשפחות היו מאוד מחוברות ומגובשות וזה הורגש בחג הסוכות במיוחד.

ביום טוב אחצ״ה שנת ה׳תשמ״ז ,כשסיימנו את הארוחה ניגשתי לסוכתם של משפחת בן חיון,כבר מבחוץ יכולתי לשמוע רב סעדיה מזמזם את הניגון ׳אברהם אבינו פדרה קרידו׳ בלאדינו. נקשתי על הדלת ונכנסתי, רב סעדיה ישב ולמד גמרא, פניו קרנו מאושר, היה ברור שהוא באמצע לעשות את מה שהכי אהב: ללמוד תורה, ובנוסף תוך כדי מצות ישיבה בסוכה עם האווירה של ׳בצל כנפיך׳...

׳לא,הוא לא נמצא כעת׳, ענה לשאלתי האם בנו משה בסביבה... (למדנו אז בכיתה ה׳ ביחד, משה חבר ילדות מאז שאני זוכר את עצמי. עם הזמן הוא גדל והספיק להתקרב להרה״צ ר׳ שלמה זלמן אוירבך זצוק״ל בשנות לימודיו בישיבת קול תורה וכן להרה״ג ר׳ משה שפירא זצוק״ל...).

״קבעתם?תכננתם משהו?״ התעניין...

״לא, סתם...לא משהו מיוחד,רציתי קצת לשחק איתו״

הרב בן חיון זצ''ל (באדיבות המשפחה)
הרב בן חיון זצ"ל (באדיבות המשפחה)
הגדלה

הוא סגר את הגמרא והזמין אותי בחביבות לשבת מולו, ותוך כדי שהוא שולף שתי ספרי משניות (מסכת סוכה...איך לא!) מערימת הספרים שהייתה לידו, אמר לי עם מבט מאוד רציני: ״אם כבר רצית לשחק, אז אגלה לך סוד,זה יהיה בשבילך טיפ לכל החיים: לפני כל משחק או כל עבודה לכשתהיה יותר גדול, תמיד תלמד תורה. אתה תראה שאחרי זה גם החול יהפוך לקודש וגם תהנה כפול מהמשחק או מהעבודה כי תשדרג ותהפוך את הכיף או את הדחף לסיפוק״. וככה למדנו חברותא ׳ביחד׳ עד תפילת מנחה.

כמובן שאי אפשר לתמצת יובל וחצי שנים של עבודה ודביקות בה׳ באנקדוטה אחת ואי אפשר לסכם חיי אדם שלמים בסיפור או במעשה שהיה, אבל בהחלט זה ממחיש חלק מהתכונות הבולטות שניחן בהם הנפטר: האכפתיות, הפשטות, הרכות בדיבור, הפער המדהים הזה בין גדולתו בתורה ובהלכה לבין הנגישות לכל יהודי גם לפשוטי העם. ללמוד על מנת ללמד ואוטומטית לשמור/לעשות/לקיים.

היה ניתן בקלות לזהות אצל רב סעדיה זצ״ל את האצילות של יהודי מרוקו הספרדית וכשמוסיפים לזה הכישרון שהיה לו ליצור מערכות יחסים כנות וחמות עם אנשים זה בטח לא פלא בעיניי שהצליח להעמיד תלמידים הרבה במהלך 4 עשורים של עשייה ציבורית עניפה.

הוא היה רגיל לדבר לתלמידיו בגובה העיניים,ללא שום פוזה וללא שיפוטיות כלל.

מובא במשנה ברורה -הלכות הנהגת אדם ס״ב ס״ג- ׳ואם לא נזהר והפך (את חלוקו) אם תלמיד חכם הוא צריך לפושטו ולחזור ללבשו כדרכו שלא יהיה בכלל משניאי ח״ו׳

ובהמשך מוזכרים דברי הרמב״ם ׳מלבוש תלמיד חכם יהיה מלבוש נאה ונקי וכו׳

זה כל כך מזכיר את רב סעדיה זצ״ל יפה התואר וגבה הקומה בלבוש ומראה מוקפד, ממגנט את הסובבים אותו ומקרב אותם לאביהם שבשמיים... קידוש ה׳ מהלך!

אף פעם לא עלה בדעתו ׳לשדרג׳ את מלתחתו לפראק והמבורג, הוא אפילו התנה את מינויו לראשות הישיבה בזה שייקראו לו ׳מנהל׳ ולא ׳ראש ישיבה׳, זה לא רק נבע מענוותו האגדית בלבד, הוא פשוט היה מפוקס ומרוכז במשימה ובפרויקטים הרבה יותר גדולים: לשרת את קונו ברמ״ח אבריו ושס״ה גידיו, וכל מי שנחשף לזריזותו לכל דבר שבקדושה מבין בדיוק למה אני מתכוון.

הוא באמת הצליח לשלב בהרמוניה מושלמת את עבודת ה׳ מיראה לעבודת ה׳ מאהבה ולענ״ד זה ההסבר של ה״חצי חיוך״ התמידי שהיה על שפתיו: פנים מאירות ששידרו אהבה ושמחה בסימביוזה עם יראה ורצינות, ״חצי חיוך״ של סיפוק וכובד ראש וחלילה לא של קלות רוח או ליצנות.

אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ...סָעוּ הֵמָּה לִִמְנוּחֹת.עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת

אחרי פטירתו נפער תהום בקהילת ה׳כולל׳ של מרסיי, אבל רב סעדיה זצ״ל השאיר אחריו דוגמא למופת ולפנינו דרך סלולה עבורינו ועבור רעייתו שתבלחטו״א ג׳ורג׳ט היקרה, המסורה והמיוחדת (ולא רק בזכות החמין היותר טעים בכל מרסיי) כל מי שמכיר אותה קיבל מימד חדש לאימרה ׳בזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל׳.

הרבנית הורידה מכתפיו של בעלה את עול הבית,עבדה קשה ימים כלילות וזה אף פעם לא מנע ממנה להיות תמיד חייכנית ושמחה, לקבל את כל אדם בסבר פנים יפות, לעזור לכל מי שיפנה אליה לכל דבר ועניין ובכל דרך. לשדך בנים ובנות ולהשקיע הון אנרגיות וזמן בחינוך ילדיה, ואכן ׳הזורעים בדמעה ברינה יקצורו׳ הרב ותבלחטו״א הרבנית זכו, מעבר לאלפי תלמידות ותלמידים, להקים דור ישרים מבורך לתפארת, ממובילי מרביצי ומפיצי התורה בארץ ובצרפת:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ר׳ אליהו (אלי) בן חיון ,ר״ם וממשיך דרכו בישיבת חכמי פרובנציה

ר׳ משה בן חיון,ראש בית מדרש ישמח לב בבית וגן ור״ם בישיבת ישועות יוסף ברמות

החתן החשוב ר׳ אריה מרציאנו ,נכדו של הדיין הקדוש ׳זקן רבני יהדות מרוקו׳ הרה״צ ר׳ יהושע מאמאן זצוק״ל-מנכ״ל קרן וולפסון באירופה ונ״ב רותי

החתן העו״ד ר׳ מיכאל נקאש,מקורבו של הרה״ג ר׳ חיים וולקין שליט״א משגיח ישיבת עטרת ישראל ונ״ב מימי (מרים)

וכ״כ נכדות ונכדים ונינה,כולם ייר״ש העוסקים בתורה ובמצוות במיטב המוסדות

תנצב״ה

יום השלושים יחול בשב״ק פר׳ בהר-בחוקותי.