אאא

אם נקרא נכון את מפת החדרים בבית, נבין שחדר האורחים משמש אותנו לכל מיני דברים שונים ומשונים ואין כאן המקום להאריך בדבר. אי לכך, נקצר.

חדר האורחים משמש כחדר אורחים אולי, במקרה הטוב, פעם בחודשיים וזאת במידה ואתם שוויג ושוויגער סבבה. כמו כן, בחדר הנידון אנו משקיעים את מיטב הפנטזיות שלא מימשנו בחדרים שכן שימושיים בבית. ליד הקיר יש שתי מיטות גדולות כיאה לחדר אורחים. בזה מסתכם הקשר בין החדר לטייטל המכובד שקיבל.

בצד השני של החדר אפשר למצוא סל כביסה עם כביסה נקייה שממתינה כמה ימים לקיפול. ליד סל הכביסה עומד הקורקינט של יוני שממתין ליוני וקרטון ספרים, מתנות מבר המצווה של שימי.

בצד השלישי של החדר, מתחת לחלון, עומד קרש גיהוץ שאותו סוגרים פעם בחודשיים כשהאורחים מגיעים.

בקיר ליד הדלת מוצב שולחן שהיה פעם במטבח ומעליו עציץ פלסטיק מאובק.

אם הייתי מייקאוברית, הייתי עושה לחדר הזה מייקאובר רציני. קודם כל הייתי מקפלת את שולחן הגיהוץ ואחר כך הייתי נחה כמה ימים וחושבת מה הלאה. ביום משעמם במיוחד הייתי נכנסת שוב ומרימה את קרטון הספרים של שימי לחדר של שימי. הקרטון יעמוד שם בערך שבע שנים עד ששימי יתחתן ויצא מהבית יחד עם קרטונו.

יכול להיות שאם הייתי ממש טובה במה שאני עושה, הייתי גם מוציאה אם השולחן הישן ושמה במקומו שולחן צד כזה ומעליו איזה אגרטל נחמד ונקי. וככל הנראה, ביום ממש חזק שלי, הייתי צובעת את החדר בצבע תפוח כדי לתת למקום הרגשה רגועה. לא סתם בבתי חולים הרופאים לובשים ירוק.

מצד שני, לתת תחושה רגועה בחדר אורחים זה דבר קצת טיפשי אם את לא מעוניינת שהאורחים יישארו יותר משבת אחת, לא כולל מוצ"ש. דילמה.

תוך כדי כתיבת שורות אלו, אני תוהה אם מצוות הכנסת אורחים היא גם על אורחים שמוציאים אותך מדעתך ולא מורידים מצעים כשהם עוזבים את מקום האירוח. ידוע לי שבדרך כלל הכלל הוא כזה: אדם מקבל יותר שכר אם המצווה קשה לו. אבל לא להוריד סדינים? זה הכי בייסיק!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

יש מצווה גדולה יותר מהכנסת אורחים רגילה והיא "תן לזר את דירתך לשבת בלי להתחרט". בעיקרון זו מצווה שאין הציבור יכול לעמוד בו, אלא אם כן יש לציבור חדר אורחים שמיועד לאורחים בלבד. או אז אין צורך לסדר את החדרים האחרים בבית ואין צורך לטאטא את כל המשחקים מתחת למיטות. פשוט נועלים את כולם חוץ מחדר האורחים המושקע.

על השולחן בחדר האורחים המהמם, נניח צלוחית עם עוגיות יבשות במידה מספקת, ארבע כוסות חד פעמי, טישו שומר שבת ושתי מגבות בצבע סגול שתואמות את הסדינים הפרחוניים שפעם הזכירו לך פריחה והיום עושות לך פריחה. את השלט של המזגן נחביא בחדר נעול. אין על אירוח מכל הלב.

יש מדף בחדר האורחים עם כל מיני מתנות שהתקבלו במשך השנים ולא נעים לזרוק. ממי לא נעים? לא ברור. מה שכן ברור, הוא שחלק גדול מהמתנות הללו הן מתנות שאנשים קיבלו מאורחים ששהו אצלם ומשום מה לא הצטרכו להן. למשל, מי לא צריך פמוטים מקרמיקה בצבעי אדמה? מי לא צריך תמונת נוף עזתית? מי לא תשתוקק למלחיה בצורת ים המלח? מי תרצה להחליף בסופר פארם סט קרמים ארומטיים לכף הרגליים בריח אצות ים? ואיזוהי גיבורה? זו שתשאיר אצלה מחזיק מפיונים בצורת צדפה בצבע קורל.

את כל הרשימה הזאת תמצאו מפוזרת בחדר האורחים שלכם. מה שלא לקחתם בחשבון הוא שהאורחים יביאו לכם מתנות בדיוק מהז'אנר הזה. הם לבטח חושבים שזהו טעמכם האישי, כי אם חושבים על זה לעומק הם צודקים, אחרת הייתם מעיפים הכל מהחלון ישר לצפרדע למטה.