אאא

אם חדר המשחקים שלכם מבולגן, אז כנראה שאתם עושים משהו נכון: חיים.

לאחרונה פיתחתי 'נערווים' לבלגן. זה קרה קצת אחרי שילדתי את התאומים - קושקוש ומושמוש. משהו בי השתנה ואני מתביישת לומר זאת בקול, אבל אני מוצאת את עצמי מסדרת בשעות לא שעות.

אמא שלי אומרת שכנראה חסר לי ברזל ואני אומרת שכנראה חסר לי עוזרת, אבל אמא לא מבינה רמזים.

כשחזרתי מבית החולים, אחותי סידרה יפה את החדרים ובחדר המשחקים היא שמה כל משחק בקופסת פלסטיק בצבע אחר. היא אמרה שהיא תבוא שוב לעזור אבל זה לא קרה, כי היא באמצע תקופת מבחנים. זה מוזר קצת, כי היא סיימה לימודים לפני שנתיים. אולי אני לא מבינה רמזים.

לפני שבוע התקשרתי אליה לברר איפה היא שמה את הפליימוביל והיא ענתה לי שזה בקופסא עם מכסה מתחת למיטה של הגדולה. הסתכלתי שם ושם זה היה. נתתי לבן שלי לשחק ואז הוא אמר בבכי, "אמא, איפה כל התמונות? אני לא יכול לבנות בלי התמונות!" והוא כעס עלי ואני התקשרתי שוב אל אחותי והפעם היא לא ענתה, אולי היא באמצע מבחן. ואז קלטתי את הטעות שכששמים פליימוביל בקופסת פלסטיק יפה, מאבדים את התמונות שעל האריזות. אז הנה לכם טיפון קטן: גזרו את התמונות ושימו אותן בקופסא היוקרתית.

אני כל כך שמחה שזה קרה לי ולו על מנת שניתנה לי האפשרות לעזור לזולת, שזה אתם ולטייפ אתכם בטיפ של החיים.

אחרי הסיפור עם הפליימוביל שמתי לב שאפשר להעתק הדבק את אותה סיטואציה עם לגו. גם במשחק ההרכבה לגו כדאי לשמור תמונות של אריזות ואו את החוברות הקטנות האלו עם כל הדגמים שלגו מייצרת ובכך גורמת להורים רבים לפשוט רגל, לאחר שילדיהם סוחטים מהם הבטחות לרכישות מגוונות בעתיד הקרוב מאד (פסח בפתח) וההורים נעתרים לבקשות אלו ולו מהסיבה הפשוטה, שאין להם כוח לניג'וזים. די כבר!

רגע לפני שאתם זזים, יש לי עוד טיפ פצצה!!!

נכון שיש לכם מלא משחקי רביעיות וקלפים וטאקי ופלאפי ושרלוק ודאבלו וטריוויה וחתלתול ולוגי ואונו ועוד ועוד? ונכון שהם תמיד מתפזרים בכל מקום? אז ההצעה שלי היא: ג ו מ י ו ת! כל חפיסת קלפים מאגדים טוגזר בגומיה! טאדאם! המצאת המאה. תודו לי בתגובות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

את האמת שהייתי רוצה להיות טיפוס של פעם, שלא אכפת לו אם מסודר או לא, העיקר שיש חיים בבית. אך מכיוון שאני רואה שזה בלתי אפשרי, הגעתי למסקנה אחרת והיא שאני לא מסדרת את הבית ובפרט את חדר המשחקים, במשך היום, אלא בלילה. אחרי שכולם ישנים, אני מסדרת ואז זה טס לי ולפעמים אני מוצאת את עצמי יושבת על הרצפה ונהנית ממיון המשחקים.

ואל תגלו לאף אחד, אבל פזלים של 30 חלקים מאד מרגיעים. יש לנו פאזל אחד של שמלת השבת של חנה'לה שזה מרגיע ברמות (על אף שטיפה מפריע לי שיש לה כתם שחור על השמלה הלבנה. מה, לא יכלו לצייר משהו מחלק אחר של הסיפור?) ויש עוד פאזל של אותיות שגם עושה לי טוב לנפש ומחבר אותי למקורות.

לאחרונה ביצענו כמה שינויים בחדר המשחקים. יש שני קירות מלאים במדפים וארונות עבור כל המשחקים והספרים ויש קיר אחד הפתעה - קיר לבן שעליו יכולים הילדים לצייר ולקשקש מה שהם רוצים. אחת לחודש אנחנו צובעים אותו מחדש.

אני נוהגת לצלם את היצירות של הילדים כדי שיהיו לנו מזכרות יפות. כשנזקין, נהפוך את קיר הציורים לגלריית תמונות אורבניות (הייתי חייבת לרשום אורבניות, זה מקפיץ את רמת הטיפים וגם אין לי באמת תאומים, אבל זה יוצר אמפתיה.)