אאא

בימי החופש הגדול, וכל שכן בתקופת קורונה שערערה במידה מסוימת את הסדר והשגרה הרגילים, הילדים זקוקים לנו ההורים כדי שנספק להם מסגרת שבתוכה יוכלו לחיות בבטחה. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) זקוקים עוד יותר למסגרת ברורה, אבל בה בעת הם זקוקים יותר גם למרחב של בחירה חופשית. אנחנו נדרשים להתבונן בצרכים הייחודיים של הילד ולמצוא עבורו את נקודת האיזון בין מתן מרחב לבין הקניית והעמדת גבולות, בין חֵרוּת לבין חָרוּת. כמו שמחזיקים חפץ רטוב: החזקה רופפת מידי תגרום לו להישמט מהיד, אבל גם החזקה הדוקה מידי עלולה לגרום לאותה תוצאה. להלן כמה נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת בהתנהלות בהחופש הגדול עם ילדים שיש להם הפרעת קשב.

סדר יום – פעמים רבות ילדים עם הפרעת קשב מתקשים לבנות לעצמם סדר יום ולתחזק אותו, והם זקוקים לעזרתכם כדי לא לחוש שהם "הולכים לאיבוד". בתוך הים הסוער של הקיץ, אפשר לקבוע מספר "עוגנים" שיסייעו לילד לעמוד בדרישות החשובות ויסייעו לו לשמור על תחושת יציבות. העוגנים צריכים להיות ברורים, אך גם גמישים. הם יכולים להתייחס לטווח זמנים לתפילה, לימוד, אכילה, ופעילות קבועה כלשהי. חשוב שיישמר העיקרון של מספר פעילויות מרכזיות קבועות שכל אחת תתקיים בטווח זמנים מוגדר. מעבר לחשיבות הדבר כשלעצמו, המסגרת תאפשר לילדים ליהנות יותר מה"חופש". כשאנחנו מקנים לילד גבולות, איננו לוקחים ממנו חירות, אנו דווקא מעניקים לו אותה.

שעמום – ילדים עם הפרעת קשב נוטים להשתעמם בקלות, להתקשות להכיל את אי-הנוחות שברגש השעמום, למצוא בעצמם פתרונות כדי להעסיק את עצמם, ולהתהלך בתחושת רעב וחוסר שקט פנימי. שעמום הוא רגש מאוד לא נעים, והוא יכול להתבטא גם בצורה עקיפה כמו הצקות לילדים אחרים, חיפוש ריגושים וסכנות, יצירת תשומת לב שלילית, תלונות חוזרות וביטויים של חוסר שביעות רצון (שלפעמים הם נראים כחוסר הכרת הטוב כלפי המאמצים של ההורים להעסיק את הילד). כדאי לא לקחת את הדברים כפגיעה אישית, לראות את התגובות הללו לפחות גם כביטוי מצוקה של הילד שפונה אליכם לעזרה, אפילו אם הוא משתמש ב"בשפה" לא ראויה – שאותה כמובן יש לעצור. הסתכלות כזו עשויה לכוון אתכם לחשוב על פתרונות יצירתיים שונים, למשל הכנת "בנק תעסוקות" יחד עם הילד – רשימה של פעילויות בה יוכל להיעזר בזמן אמת כדי למצוא דרכים להעסיק את עצמו.

תרופות – ילדים רבים זקוקים להמשך טיפול תרופתי גם בתקופת החופש הגדול, וכאשר אנו לא נותנים להם את הטיפול לו הם זקוקים, נחלשת היכולת שלהם לתפקד בצורה בריאה. אם המלצת הרופא היא להמשך טיפול גם בתקופת החופש הגדול, נכון להתייחס לכך ברצינות. שימו על כף המאזניים את הסבל שנגרם לילד כאשר אינו מטופל לעומת המחיר שגובה הטיפול התרופתי, ותחליטו בהתאם.

הטרמה – חלק מהילדים עם הפרעת קשב נוטים להיות מופתעים מדברים שעבור אחרים נחשבים כצפויים לגמרי, הם חיים בבועה של הווה ולא מספיק חווים את העתיד. נטייה זו גורמת להם להגיב למצבים מתוך חוסר הכנה נפשית. למשל, כאשר יוצאים לפעילות מיוחדת, הילד יכול להגיב בהתרגשות רבה, וההתרגשות יכולה לגרום לו להתנהג בצורה לא מתאימה. ככל שהילד יידע מבעוד מועד על התגובה הצפויה שלו, כך הוא יוכל יותר להתמודד איתה בשעת מעשה. לשם כך הילד זקוק להטרמה – הכנת הילד לקראת מה שצפוי להתרחש, אם התרחשות רגשית או מעשית. הטרמה – כשהיא נאמרת בשפה עניינית ולא שיפוטית - יכולה לסייע להתכונן רגשית והתנהגותית לקראת דברים עתידיים, פשוט להזכיר לילד את האתגר שצפוי לו בעת טיול/אירוח וכדומה.

 

חיים דיין, עו"ס קליני ויו"ר מכון הקשב, לתגובות: hakshev.adhd@gmail.com