אאא

איך תזהו רשלנות רפואית?

 בהגדרה המשפטית הבסיסית, רשלנות רפואית הינה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר הסטייה גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. במילים פשוטות, רשלנות הינה טיפול רפואי לקוי שהוא תוצאה של רמת זהירות נמוכה.

מנעד הפעולות בהגדרה זו רחב כמובן והוא יכול לכלול אפילו רישום תרופה שאינה תואמת את צרכי המטופל. רשלנות רפואית, נמצאת תחת דיני הנזיקין ומאפשרת פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע. זוהי הבחנה משמעותית בנוגע לתחום הרפואה כיוון שבאופן עקרוני מהות הרפואה היא כמובן לסייע ולא להזיק חלילה למטופל.

עם זאת, אם תימצא רשלנות, יינתן פיצוי גם בהיעדר כוונה לפגוע. למיטיבי עולם המשפט הישראלי, נציין כי הרשלנות הרפואית מבוססת על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות כפי שהיא מופיעה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.

רשלנות רפואית לא נולדה היום, היא מוזכרת במשפט העברי כבר במסכת בבא קמא (שנכתבה לפני כאלפיים שנים): "רופא אומן שריפא ברשות בית הדין והזיק, פטור. חבל בו יותר מן הראוי לו הרי זה חייב" .

אגב, מקרה התביעה הראשון בעולם בגין רשלנות רפואית, התרחש באנגליה בשנת 1347, במשפט מורטון (התביעה נדחתה על ידי מערכת המשפט) .

סוגי רשלנות רפואית

בישראל קיימים שלושה סוגי רשלנות רפואית. התרשלות בטיפול הרפואי עצמו, התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. נציין כבר כעת כי ישנם מקרים מועטים של זכות תביעה אוטומטית המקנה זכות פיצוי ללא הוכחת כל אשמה - מטופל שנפגע כתוצאה מחיסון, מעירוי דם או מטיפול במחלת הגזזת המוכרת בעיקר לעולי צפון אפריקה שעלו ארצה אי שם בשנות השישים.

עוולת הרשלנות כוללת שלושה יסודות, חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק. ואולם, במרכז ניצב יסוד ההתרשלות, שכן בנקודה זו בדיוק, נמצאת ליבת הפגיעה והיא למעשה הגורם לה.

אם נתמקד במקרי הרשלנות עצמם, הרשימה ארוכה מאוד, להלן חלק עיקרי מהמקרים הנכללים בה.

דיאגנוזה שגויה – כוללת מקרים בהם אבחנת הרופא את סוג המחלה הייתה שגויה או לחלופין, כלל לא הושגה אבחנה למרות שהמטופל סובל ממנה.

מינון שגוי של תרופה –מצב בו מינוני התרופה שנתנו למטופל, היו שגויים והחמירו את מצבו הגופני או הנפשי.

טיפול מיותר – טיפול שניתן שלא כצורך.

ביצוע טיפול ללא הסכמה מודעת של המטופל – למשל, מקרה בו המטופל הוחתם על טופס אישור לניתוח כאשר היה מטושטש מתרופות.

אבחנה מאוחרת – מדובר במקרה בו התגלתה מחלה בשלב מאוחר, למרות שניתן היה לגלותה מוקדם יותר. נזכיר כי גילוי מוקדם הנו קריטי לטיפול ולהצלחתו.

ניתוח רשלני – ניתוחים שבוצע באופן רשלני ולא מקצועי. בנוסף, נזקים שנגרמים ליולדת או ליילוד במהלך ההיריון או במהלך הלידה.

רשלנות רפואית – לזהות ביעילות

תלונות כלפי טיפול רפואי הן דבר שכיח. לא אחת, נצא מטיפול רפואי בתחושה שלא קיבלנו את הטוב ביותר, מה גם שלא כל טיפול רפואי בין אם הוא קל ופשוט ובין אם מדובר בטיפול מורכב, יצליח.

כיצד נדע להבחין באופן אובייקטיבי, מקצועי ונכון שמדובר ברשלנות ולא בתחושה של שירות רפואי ירוד? הדבר הראשון הוא לתת את הדעת כלפי מה שנכתב במאמר זה מוקדם יותר. הרעיון הוא לנתח את הטיפול הרפואי שעברתם בתוך התבניות שהוצגו במאמר זה.

כמובן שחומרת השלכות הטיפול הלקוי לכאורה, הנם גורם מזרז ומשפיע ביותר על הבדיקה ועל תוצאותיה. במקרי קיצון של מוות של מטופל בעקבות ניתוח שאמור היה להיות פשוט, התמונה תהיה בהירה מעט יותר.

בכל מקרה, בדיקה מקצועית יש לעשות מול גורם מוסמך, קרי עורך דין מומחה לרשלנות רפואית, מי שעוסק בשגרת יומו בניהול תביעות מסוג זה. חשוב להדגיש כי מדובר בתביעות מורכבות ורגישות והן חייבות להיות מושתתות על קשר נסיבתי בין הטיפול לבין הנזק שנגרם למטופל.

עורך דין המתמחה בתחום זה, יידע להקשיב לכם בקשב רב, להכיל את הכאב ולזהות בתוך זמן קצר האם מדובר במקרה שיש בו חשד לרשלנות רפואית או אם לאו. כמו כן, עורך דין מקצועי להגיע למסקנה הטובה ביותר עבורכם, לאחר ששקלל באופן מקצועי ויסודי את כל הפרטים שהעברתם לו, כמו גם לשאול אתכם את השאלות הנכונות. שלב הזיהוי, הנו שלב ראשון אך חשוב וקריטי להמשך הטיפול במקרה.

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, משמעותה התמודדות סבוכה מול חברות ענק ביניהן קופות חולים, בתי חולים וכמובן חברות הביטוח, כולן מגובות ביועצים משפטיים מנוסים, שלא לומר ציניים. לא אחת, עלולה הביורוקרטיה המאסיבית, להדיר את ידי הנפגע מהתביעה ולמושכה.

לא משנה עד כמה זועק המקרה שעברתם (אם באופן אישי ואם בפגיעה בבן משפחה), אין מדובר בשדה קל. תביעת רשלנות רפואית, לא נכנסת לקטגוריה של תביעות קטנות והמוסד הרפואי, יגן על עצמו בכל הכוח העומד לרשותו והוא אכן רב.

לפני כשנתיים, הוצגו לראשונה בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, הנתונים החשובים הבאים: בין השנים 2013-2017,  פסקו בתי המשפט בישראל לטובת התובעים במחצית מהמקרים (48%).

הנתון כולל גם תביעות כלפי רופאים ואנשי רפואה פרטיים, אולם אם נבחן את פסקי הדין נגד גופים ציבוריים בלבד (משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים ממשלתיים), הרי שבתי המשפט הטילו אחריות ב-54% מהמקרים על אותם גופים ופסקו לטובת החולים.

טיפול רפואי שבוצע ברשלנות וטעות באבחון, הן הטענות המרכזיות שזכו להגיע לפסיקה. 49% מכלל התיקים טענו לביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית, 31% מהתיקים טענו להתרשלות באבחון, 16% טענו להתרשלות בבחירת הטיפול, 7.5% טענו להתרשלות במעקב אחרי מצבו המטופל במחלקה ו 5.5% טענו להתרשלות בטיפול לאחר ניתוח.

המחקר מצא כי, תיקי הלידה והגניקולוגיה מהווים יותר מ-46% מכלל התיקים שמגיעים להכרעה בבית-המשפט. סכום דמי הפיצוי הממוצע בנקבע על ידי בתי המשפט במקרים אלה, עומד על למעלה ממאתיים ושלושים אלף ₪ למקרה.

רשלנות רפואית אינה עוולה שיכולה להסתכם בתחושה בתוך מסדרונות בתי החולים, גם כאשר מדובר במקרים קשים הכוללים אובדן של היקר לכם מכל, אין זה ודאי שמדובר במקרה של רשלנות רפואית. עליכם להיוועץ בעורכי דין מומחים המכירים את התחום מקרוב והנם בעלי ניסיון מוכח בייצוג תובעים, נפגעי רשלנות רפואית.

טיפול משפטי יעיל ברשלנות רפואית לא רק שיתקן במעט את העוולה שחוויתם, אלא מדובר בחלק חשוב ממערכת הביקורת על עולם הרפואה. ביכולתו של חלק זה לשפר באופן משמעותי את המערכת עצמה ולהביא מזור לחולים רבים בעתיד.

סקירה זאת נכתבה בשיתוף עם עורך הדין עופר סולר, שותף בכיר במשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, משרד עורכי דין מוביל המתמחה בבלעדיות בייצוג נפגעים [בלבד] בתביעות פיצויים בשל מקרי רשלנות רפואית.

ניתן לשוחח עם עורך הדין עופר סולר וקבל ייעוץ אישי מלא בטלפון: 072-334-0001