אאא

חוקרת החברה זיינפ טופקצ'י, פרופסור לסוציולוגיה, מסבירה במאמר שפרסמה כיצד ניתן, באמצעות שינוי בחקירת הנשאים, להתגבר על התפשטות נגיף הקורונה.

מחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם, מגלים כי רוב מוחלט של נשאי הקורונה אינם מדביקים אנשים אחרים, וכי מיעוט הנשאים אחראים למרבית ההדבקות.

גם בישראל אגב, הביא פרופ' רן בליצר, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות את הנתון הבא: 20% מהנדבקים מייצרים 80% מההדבקות.

זו הסיבה מדוע חשוב כל כך להימנע מהתקהלויות בימים אלו. במקרה ויש מפיץ על בשטח סגור, מרבית השוהים באותו מרחב לצידו, יידבקו בנגיף.

בכך, ניתן להסביר מדוע ישנם מדינות בהם הקורונה התפשטה מאוחר יותר ובצורה קלה יותר, שכן היו באותה מדינה פחות נשאים מדביקים.

העובדה שעשרים אחוז מהנדבקים מדביקים, אינה מחייבת כי מתוך כל מאה חולי קורונה, יש עשרים שידביקו. ייתכן שישנם מקומות בהם אין מדביקים כלל, ומקומות בהם כל הנשאים מדביקים.

עוד היא טוענת במאמר, כי הסיפורים על חולי קורונה שהיו עם מסכות ולא הדביקו אחרים, אינם מוכיחים כי עם מסכה ניתן לאפשר לחולים להסתובב, אלא כי אותם חולים ספציפית משתייכים למרבית הנשאים, שאינם מפיצים את הנגיף הלאה.

כדי לגבור על הנגיף, מציעה טופקצ'י לאמץ את המודל שכה הצליח ביפן. שם אמר לה חבר בכוח המשימה הלאומי כי במדינות המערב, מרוב עצים, לא רואים את האשכולות.

ביפן, כדי לנצח את התפשטות הנגיף, לא הטילו כלל סגר, המסעדות נותרו פתוחות, אבל את החקירות האפידמיולוגיות ערכו בצורה שונה. במקום לבדוק ולזהות נדבקים, התמקדו במדינה בבדיקת האירוע בו נדבק הנשא. כלומר: במקום לבדוק קדימה, בדקו אחורנית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפי החוקרת, אין צורך לנסות לבדוק עם מי נפגש הנשא מאז נדבק, אלא לבדוק באיזה אירוע הוא נדבק - וכך לזהות מי הדביק ומי היה באותו אירוע ועליו להיכנס לבידוד, שכן אותו נשא, בין כה ככל הנראה לא ימשיך את שרשרת ההדבקה.

במילים אחרות: אם נדבקתי בקורונה, מרבית הסיכויים הם כי לא אדביק את אף אחד, אך באירוע בו נדבקתי - נדבקו נוספים. לכן, חשוב למקד את המאמץ בכיוון הזה.

בנוסף היא מציעה לעבור לבדיקות קורונה מהירות יותר, על מנת להגיע במהירות האפשרית לאירוע ההדבקה, ולהצליח לעצור את השרשרת בזמן.

לכן היא ממליצה כמובן לא להתקהל, וודאי שלא במקומות סגורים; לערוך בדיקות מהירות, ולשנות את כיוון החקירות האפידמיולוגיות - וכך, לחזור מהר יותר ככל הניתן לשגרת החיים.