אאא

לקראת חג שמחת תורה, "החג של עולם הישיבות", שיחול בשבת הקרובה - בצל מגפת הקורונה המשתוללת והתקנות לשעת חירום שהותקנו והטילו סגר על ישראל, שורר בלבול רב בעולם הישיבות.

בעוד התקנות אוסרות על התקהלויות בבתי כנסת ועריכת תפילות מותר רק במרחב הפתוח בקבוצות של 20 מתפללים, חג 'שמחת תורה' בא לידי ביטוי בעיקר בחגיגות המוניות בתוך היכלי התורה, ומבדיקת 'כיכר השבת' עולה כי ישנו בלבול גדול בקרב ראשי ומנהלי הישיבות, לקראת החג.

הקפות שניות בהיכל 'עטרת ישראל', בשנה שעברה (צילום: באדיבות המצלם)
הקפות שניות בהיכל 'עטרת ישראל', בשנה שעברה (צילום: באדיבות המצלם)

ל'כיכר השבת' נודע כי לפחות כעשר ישיבות מתכננות שלא לוותר על שמחת תורה בישיבה, למרות ההדבקה ההמונית במגזר החרדי, כך שמדובר באחת הסוגיות המורכבות והרגישות העומדות לפתחו של ועד הישיבות שמתמודד בסוגיה יחד עם פיקוד העורף, משרד הבריאות ורשויות האכיפה.

במהלך הימים הקרובים צפויים להשתחרר אלפי בחורי ישיבות ממלוניות הקורונה, אליהן הם הועברו לפני ואחרי יום הכיפורים, וזאת לאחר שהחלימו מהנגיף.

ראשי הישיבות שתומכים בקיום שמחת תורה בישיבה, למרות המצב, טוענים כי במידה והבחורים המחלימים הללו ישוחררו לביתם, הרי שהם מסכנים את המבוגרים ובני משפחותיהם, ובשל כך עדיף כי יגיעו אל הישיבה, שם יש רק צעירים. אלא שגורמי המקצוע טענו מנגד כי בחור משתחרר מהמלונית רק לאחר שנגמל מהתסמינים והוא אינו מדבק אחרים.

 מעמד נעילת החג בישיבת פוניבז' (צילום: באדיבות המצלם)

מתוך כ-30,000 תלמידי ישיבות, ישנם אלפים רבים שהחלימו מהנגיף, כך שכנראה לא מעט ישיבות צפויות לקיים את אירועי שמחת תורה, תוך הדגשה שרק חולים ומחלימים יוכלו להשתתף.

במרכז השליטה מודאגים מאוד מהחג הקרוב, ופועלים במגוון דרכים על מנת למנוע את הגעתם של תלמידים לישיבות. לדבריהם, "להחזיר בחורים לישיבה זו פצצה מתקתקת".

באשר לראשי הישיבות שמעוניינים כי בישיבה יחגגו יחד, חולים ומחלימים, אומרים גורמים במשל"ט כי זו סכנת נפשות, שכן במצב כזה יהיה "היעדר שליטה וחוסר הקפדה על הבאים והיוצאים בשערי הישיבות".

הישיבות שיחריגו את עצמם מהנהלים ויקיימו אירועים ייאלצו להתמודד עם תלאות הדרך של התלמידים שינסו להגיע אל הישיבה באופן עצמאי או באמצעות תחבורה במימון הישיבות, זאת בשל הסגר והשבתת רוב התחבורה הציבורית, מה שעלול לעלות לישיבה ולתלמידים שייתפסו מפרים את ההוראות בקנסות כבדים.

הקפות שניות במאה שערים, בשנה שעברה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
הקפות שניות במאה שערים, בשנה שעברה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

כך, לידי המערכת הגיע מידע כי בישיבת תפרח הודיעו כי אירועי שמחת תורה יתקיימו כבכל שנה בישיבה. לעומת זאת, ישיבות אחרות ביטלו לחלוטין את אירועי שמחת תורה - כמו ישיבות פוניבז', מאור התלמוד, מיר ברכפלד, עטרת שלמה, גרודנא בבאר יעקב, סלבודקה, עטרת ישראל, אור ישראל ועוד.

בישיבת אורחות תורה שם יש מחלימים רבים לצד כמה עשרות חולים, לא יקיימו את אירועי שמחת תורה והישיבה תקיים מניין קטן לחולים אשר שוהים בימים אלו בישיבה.

ישיבות נוספות שבודקות אפשרות לעשות באופן מבוקר את אירועי שמחת תורה הן ישיבות תורה בתפארתה, קפלן, בית מתתיהו, שערי שמועות וכנסת יחזקאל-אטינגר. בישיבות אלו רוב רובם של התלמידים חלו והחלימו.

 אלפי החסידים צעקו לאדמו"ר מגור: "חורף בריא" • צפו (צילום: באדיבות המצלם)

כאמור, בוועד הישיבות רואים בחומרה ניסיונות לקיים אירועים "מבוקרים" לחולים ולמחלימים. גורמי המקצוע חוששים מאיבוד שליטה וכניסתם של בריאים למתחם ופתיחת מוקדים נוספים של הדבקה המונית.

ישיבת פוניבז' מפלג 'המחבלים' בראשות הגר"ש מרקוביץ מורדים בהנחיות הבריאותיות, והודיעו כי אירועי שמחת תורה יתקיימו כבכל שנה ושנה כאשר הישיבה תממן הסעות פרטיות לתלמידים. כך גם ישיבת גרודנא באשדוד הנמנית על קבוצת 'הפלג הירושלמי', שצפויה לקיים את אירועי שמחת תורה בישיבה עם מאות תלמידים.

גורמים המעורים בנעשה בעולם הישיבות לקראת החג מציגים, בשיחה עם 'כיכר השבת', שורת טענות נגד פתיחת הישיבות בחג, למרות הטענות של ראשי הישיבות לקיים את החג כרגיל עבור החולים והמחלימים.

'הקפות שניות' אצל הגר''ש אלתר (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
'הקפות שניות' אצל הגר"ש אלתר (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

לטענתם, יש בכך מגוון סיכונים. "זה עלול להוביל להדבקה המונית בקהילה, שכן ברגע שיהיו כמה ישיבות שיפתחו, זה יגרור ישיבות נוספות לפתוח ואחריהם בתי כנסת שיערכו הקפות כרגיל וכן הלאה".

בנוסף, הם מזכירים כי "שמחת תורה בישיבות הוא חג בודד - באמצע ימי בין הזמנים, הבחורים מתלקטים אל הישיבה, איש איש ממקומו, ושבים לביתם במוצאי החג, מה שעלול גם כן לגרום להדבקה המונית בקהילה".

 הראשון לציון בהקפות שניות (צילום: באדיבות המצלם)

"שמחת תורה זה החג עם הנפיצות הכי גדולה במגזר", הם מסבירים, "עקב שילוב של תפילה, אוכל וריקודים, כך שפוטנציאל ההדבקה הוא גבוה במיוחד, בשירה ובמגע, בספרי התורה ובאוכל, וגם בחזרה אל הבתים".

בנוסף, הם מציגים את ההשלכות האפשריות שעלולות להיגרם במידה ויחגגו את החג, כרגיל. "הראשון, הארכת הסגר הכללי על מדינת ישראל והרחבת העימות מול הציבור הכללי וההסתה כלפי הציבור החרדי. עלול להיגרם כאן חילול השם גדול, כשידברו על החרדים שחוגגים בישיבות".

 ההקפות השניות ב"הר המור" (צילום: ענבל וייס)

"במקרה הפחות גרוע, יוטל סגר רק על הערים החרדיות, לפי מתווה הרמזור", הם מזהירים ומציינים כי "החג יכול להשפיע על אי פתיחת זמן חורף בישיבות ומניעת החזרת הפעילות במוסדות החינוך, על כל המשתמע מכך".

בנוסף, הם אומרים כי "כיום אין הוכחה שהחלמה מייצרת נוגדנים לזמן ארוך וממילא לא ברור לגמרי שהידבקות היא חסינות, זאת לצד הפגיעה הכרונית האפשרית במערכות הגוף ופגיעה נוספת שעלולה להיגרם לבחורים צעירים להמשך חייהם".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"ומי יפצה את אותם בחורים שלא נדבקו ויישארו בבית בחג הזה בעוד חבריהם יחגגו בישיבה? איך הם בדיוק ירצו להתחיל את זמן חורף? מאיפה יהיה להם מוטיבציה לזה?", הם תוהים בכאב.

כפי שדווח מוקדם יותר, שר בכיר שנכח בדיונים בקבינט הקורונה מתריע בשיחה עם 'כיכר השבת', כי אם חג שמחת תורה הקרוב ייחגג כרגיל - הראשונים שיינזקו מכך הם החרדים.

 ריקוד ה'שורות' בקהילת המתמידים בהקפות שניות (צילום: יצחק ושמוליק קלצקין)

"אם אירועי שמחת תורה יתקיימו כבכל שנה, עם ההקפות והכל, כך שלא נצליח להוריד את מספרי התחלואה, הציבור החרדי יתייצב בפני תקופה לא פשוטה", אומר השר הבכיר. לדבריו, "ערים שיישארו אדומות, ייכנסו לסגר מוחלט כמו בני ברק בערב פסח - ונכון להיום כל הערים החרדיות אדומות; בכל הארץ אחוזי ההדבקה יורדים, בעוד אצל החרדים האחוזים עולים".

"לא נוכל לפתוח את הישיבות ומוסדות החינוך, ייגרם סבל גדול לעסקים ולכל התנהלות התושבים בערים החרדיות - ואז תקום זעקה גדולה. כדאי שנתעורר ונתנהג בהתאם! המסר הזה חייב לחלחל!", הוא מתחנן.