אאא

 

מה קורה לאדם בזמן ניסיון? הבעל שם טוב הקדוש אומר שה'דעת' של האדם מסתלקת, ועל זה כתוב: "והאלוקים ניסה את אברהם" – שאם היה לאדם דעת, לא היה לו כלל ניסיון!

הניסיון תקף רק - כשאין 'דעת'.

המהרח"ו אומר שהקב"ה הביא את אברהם אבינו ל'קטנות מוחין', ורק אז 'ניסה את אברהם', כי רק אז, הניסיון הוא - מבחן אמת, שיכול לרומם את האדם לגבהים רוחניים חדשים (עץ חיים).

בזמן ניסיון, יצר הרע רודף את האדם "עד שלא נותן להם רגע של ישוב הדעת, ומגודל הצער והעצבות, גוברות עליהם תאוות עולם הזה..." עד שלא ניתן להבין כיצד יתכן שהאדם נכשל, וזהו: "אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן, נכנס בו רוח שטות"  (נתיב מצוותיך נתיב האמונה, שביל ו).

למען ענותך – ולהיטיבך באחריתך

ה'שם משמואל' אומר שבזמן ניסיון, הקב"ה לוקח לאדם את 'מדרגות' היראה והדבקות שהגיע אליהם עד היום, במטרה שע"י העמידה בניסיון תתגלה ותתעצם דבקותו והאמונה שבליבו – וירבה שכרו.

הקב"ה מעמיד כל אדם בעשרה ניסיונות - "למען ענותך - ולמען נסותך"!

שכר העמידה בניסיון - "להיטיבך באחריתך"! (דברים ח, טז).

היכן טמון הקושי לעמוד בניסיון? בזמן הניסיון האדם מרגיש שהקב"ה לא נמצא איתו 'הסתר פנים', כאילו הקב"ה מתעלם או ח"ו שכח ממנו, אבל – ממש לא!

הניסיון מאלץ את האדם 'בל כורחו' וכן בטובתו, לעלות ב'מדרגות' לקומה רוחנית גבוהה יותר ממה שהיה עד היום.

כל עלית 'מדרגה' מחייבת מבחן, זה קשה – וזה הניסיון!

זהו ה'שביל' העליה בעבודת ה', לאהבה וליראה את ה' יתברך – בלב שלם ונפש חפצה.

הגלות היא - ה'כלי' לגאולה

ה'כלי' שמכיל את 'אור' הגאולה – נבנה דווקא מתוך ה'גלות'!

כשהאדם שמכניס את הקב"ה - 'אלופו' של עולם, בתוך ה'גלות' שמרגיש בחייו – הניסיון והקושי, הוא יוצא – מגלות לגאולה!

אומר הבעל שם טוב הקדוש, שתפקיד האדם לגבור ולשבור את המחיצה - החומה החוצצת בינו לבין הקב"ה, ולצעוק בזמן הניסיון: "איכה"? "איה מקום כבודו".

וכך האדם מגלה בתוך ערפל חייו ש"אלוקים נגלה למשה מתוך הערפל - כי שם האלוקים".

והתוצאה? קשרי האהבה בין האדם לקונו מתעצמים, האדם מכיר יותר בגדלות ורוממות ה' יתברך, וזוכה לראות ניסים וישועות אף - מעל הטבע.      

הקושי - מעלה ומרומם

אומר 'בעל התניא': "עיקר בריאת האדם בעולם הזה הוא, בשביל לנסותו בניסיונות אלו, ולדעת את אשר בלבבו, אם יפנה לבבו אחרי אלוהים אחרים, שהם תאוות הגוף... או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתיים, המשתלשלים מאלוקים חיים" (אגרת הקודש).

עיקר בריאת האדם להתמודד בזמן ניסיון ולהוציא מתוכו אוצרות חבויים, שלא ידע שמצויים בו, והם שמחזקים את אמונתו בזמן 'מבחן'.

 כך נראה ממסלול החיים של - כל אדם נורמלי!

אברהם אבינו – הוא הדוגמא, אין לאן לברוח...

הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו, ו'אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו', רק למען – לנסותך ולהיטיבך!

מטרת הניסיון – להתקרב ליעוד חיינו

מטרת הניסיונות שנשלחים לאדם, לרוממו בטיפוס בסולם ש'ראשו מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה', והוא כמלאך אלוקים שכוסף להתקרב ולדבק יותר ויותר בה' יתברך, ולממש את יעוד ותכלית חייו.

וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם, להאמין 'דלית אתר פנוי מיניה', ו"באור פני מלך חיים", וע"כ עוז וחדווה במקומו.

הואיל, והוא רק טוב כל היום, ובכל עמידה בניסיון, האדם שובר עוד חומה שמצויים בינו לבין בורא עולם, זוכה לישועה: "רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם".

כל ניסיון שהאדם עומד בו, הוא ניצחון האור על החושך, והוא יקר מאוד ואהוב לה' יתברך, ואף, אם האדם לא עמד בו בצורה מושלמת, כי אצל הקב"ה המאמץ והרצון שווים יותר מההצלחה.

הניסיון והכח – שלובים יחדו

האמונה בה' יתברך מושרשת עמוק בלב האדם, וביחד עם האמונה של האדם בעצמו וביכולתיו, הוא מתמודד מול אתגרי החיים יותר בקלות, ואף מרגיש פחות את עוצמת הניסיון, והאדם מצליח להתמודד את ה'אתגר' שהקב"ה הציב בפניו.

האדם צריך כל הזמן להתחזק באמונה, כדי שבשעת ניסיון יוכל להמציא מתוכו את הכלים והכוחות הנדרשים לעמוד בניסיון, ע"י שיזכור שהקב"ה 'עשה עושה ויעשה לכל המעשים,  הוא היחיד שיוכל לפתור את קשייו, וחוץ ממנו – אין גואל ומושיע!

וכך האדם יוכל 'לנטרל' ממחשבתו וליבו, את המחשבות והרגשות כלפי הסיבות והגורמים הגשמיים שקשורים לניסיון, ולזכור שהם רק שליחים של - בורא עולם.

כיצד האדם יעמוד בניסיון?

אומר בעל התניא: "שה'אין' - היא חכמתו יתברך! הוא מקור החיים והטוב והעונג, והוא העדן שלמעלה מהעולם הבא, רק מפני שאינו מושג, לכן, נדמה לו רע או יסורין, אבל, באמת, אין רע יורד מלמעלה – והכל טובו, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו" וכשהאדם מפנים זאת – הניסיון נעלם.

כשהאדם נמצא ב'מוחין דגדלות', הוא יודע ומרגיש שה'אין' - הניסיונות נשלחו מדויק עבורו, וזוכה למה שנאמר לאברהם אבינו: "ועתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה".

המילים הללו מיועדות לאוזני כל אחד ואחד מעם ישראל לאורך - כל הדורות!

אף כשהאדם לא מבין את כל ה'נסתר' שמצוי ב'הסתר' – הוא יכול להשאר רגוע ושמח, כי:

הגלות היא - ה'כלי' לגאולה!

כשהאדם שובר את החומות המבדילות בינו לבין ה' יתברך, האדם עולה 'קומה' – ובדילוגים - הישועה מגיעה!

ניצחוני בני - הקב"ה אומר לאדם כביכול - ניצחת! עמדת בניסיון, הצלחת למצוא אותי על אף ההסתרות והפתרונות החילופיים, עלית 'מדרגה' ב'יחוד ה'', אתה מאמין - ש'הכל אלוקות ואלוקות זה הכל' – שימחת אותי ועשית לי הרבה נחת רוח.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

יתרון ה'אור' מתעצם - מימי החשכה

חיי האדם מורכבים מ'ימי גדלות' ו'ימי קטנות', במהלך החיים האדם עולה ויורד בדרגות האמונה והיראה, כי לא ניתן רק לעלות או לדרוך במקום, שידוע,  שתענוג תמידי - לא יכול להיחשב תענוג.

דווקא הירידה מעצימה את ה'אור האלוקי' בנשמת האדם - בדרך לעליה.

מסביר הבעל שם טוב הקדוש, שהעמידה בניסיון ב'ימי הקטנות' - ימי ה'חושך' הופכים את 'ימי הגדלות' - לאור נפלא, בבחינת ש'נמשך יתרון האור מכוח - זמן החושך' והאדם הופך לשמח ומאושר באמת, באושר אמיתי שאין לו שום תחליף אחר בעולם (קדושת לוי פר' שמות).

האבות הקדושים סללו את הדרך לעמוד בניסיונות, הדרך העולה אל 'שער השמים' והקב"ה מעיד על האדם ואומר לו "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה".

כל אחד מאיתנו הוא - מזרע אברהם אבינו, ולכן, גם לנו הקדוש ברוך הוא אומר:

בני אהובי – אותך ראיתי נאמן לפני...

התהלך לפני... והכנס בשערי הישועה...

שנזכה אמן...