אאא

וְנֵר אֱלֹקִים טֶרֶם יִכְבֶּה: "הנשירה", בציבור החרדי, איננה תופעה חדשה, אך היא כנראה התעצמה בזמן מגיפת הקורונה, לצורך כך, 'כיכר השבת', כינס, בפרק השני של פרויקט "שומרים על הנר", אנשי חינוך מובילים בתחום הנשירה כדי לשמוע - ברגישות המתבקשת, על הפתרונות והמענה הניתן למניעה וטיפול במצבים שונים של קושי והתמודדות - טרום הנשירה.

באולפן התארחו הרב משה יצחק רושגולד, מנכ"ל מרכז מצפן להכוונה למוסדות חינוך והרב אהרן איינהורן, עובד סוציאלי קליני בישיבות חסידיות.

הראיון המלא

במקרים רבים, יש את מחסום הבושה אשר מונע טיפול בזמן - איך מתגברים על זה?

הרב איינהורן: "בעניין הבושה, אכן בכלל הציבורים יש חשש מתיוג וסטיגמה אך בציבור שלנו עקב הקהילתיות המלוכדת יש לא מעט חששות בפנייה לעזרה מקצועית. החשש אכן מובן, אך בדיוק כפי שננהג במקרה של קושי בריאותי פיזי כך עלינו לנהוג בבריאות הרגשית והנפשית של ילדינו.

"לרוב כשמזהים את הקושי בזמן ומספקים מענה מקצועי הדברים יכולים להיות מטופלים בצורה טובה. אך כשהעזרה מתעכבת עוד ועוד המצב מחמיר ואז הכאב גדול יותר וכך גם הבושה. חשוב להדגיש שהתמודדות רגשית נפשית נפוצה ואין היא אומרת שום דבר על יכולתו של הנער להצליח באם הוא מקבל את המענה המתאים בזמן".

לא כל המקרים שווים וכל מקרה דורש מענה ייחודי איך מתאמים בין הסיפור המיוחד למענה הספציפי הדרוש?

הרב רושגולד: "כאשר מדובר בזיהוי מוקדם בשלב הישיבה קטנה, המטרה היא לעזור לבחור להישאר במסגרת הנוכחית. במקרים בהם הנער זקוק למסגרת יותר משלבת, חשוב להכיר את המסגרות השונות לעמוק ולפנות לאנשי מקצוע על מנת להיות מעודכנים כי גם אופיים של המסגרות החינוכיות משתנה מעת לעת. יש הרבה מאוד מסגרות עם מאפיינים שונים".

איך משלבים מענה מקצועי בתוך ישיבות "רגילות"?

הרב איינהורן: "כאיש מקצוע שעובד בעולם הישיבות החסידי אתייחס לסוגיית הזיהוי והטיפול בקשיים רגשיים בגיל הבחרות הן ברמת ההורים והן ברמת צוות הישיבה.

"חשוב לציין, שגיל הנערות סוער מאוד. זהו השלב שבו הבחור מגבש את עצמאותו וזהותו האישית והחברתית. לכן, זה אך טבעי שגיל זה יתאפיין בסערת רגשות ובשלבים של בלבול. יחד עם זאת, במקרים רבים בחורים חווים מצבים רגשיים וחברתיים שדורשים התייחסות מיוחדת והתערבות טיפולית של איש מקצוע.

"יודגש שהיכולת הטבעית והאינטואיטיבית של ההורים וצוות הישיבה הינה החלק החשוב ביותר בשלב זיהוי הקושי. לרוב הורים וצוות הישיבה יכולים לשים לב שפני הנער אינם כתמול שלשום אם בתחום הרגשי, ההתנהגותי או החברתי". 

בסקרים שערכו ב'כיכר השבת' רואים מצוקה הרוחנית בקרב הבחורים, תוכל לפרט על סוגי המסגרות השונות?

הרב רושגולד: "חשוב להגיד שלא כל נער שנשר ממסגרת מוגדר בסיכון, בגיל 16 ומעלה יש נערים שבוחרים במסגרות משלבות, או לעבודה. הם לא מוגדרים בסיכון.

להצבעה בסקר 'כיכר השבת' - לחצו כאן

"המטרה הראשונה שלנו היא להשאיר את הנער בתוך הקהילה גם אחרי שהוא מסיים עם המסגרת המשלבת. בסופו של דברי החוויות והצרכים של הילד הם המכוונים אותנו להתאמה למוסד מסוים, מוסדות משלבים דוגמת "כפר זיתים" "נחלת יעקב" "כפר סיטרין" כולם באיזור הצפון, בהם לומדים במסגרת משולבת של קודש וחול. הנערים שם לא שינו את שמם ולבושם או לשונם הם צריכים ערך מוסף.

"יש לנו את ישיבת אורייתא בנוקדים שהמטרה המרכזית שלה היא לשמר את האופי הישיבתי והאווירה. זה החלום שלי, שבכל הישיבות המשלבות חול וקודש ישמרו על האווירה הישיבתית את החמימות, בשתי סדרים לפחות, זה מחזיק אותנו לכל החיים".

יש לכם מקרה מיוחד אותו אתם רוצים לציין?

הרב איינהורן: "באחד המקרים נער הופנה אליי ע"י איש צוות כשהתלונה היא שהתלמיד מתנהג בצורה משונה ושהוא היה רוצה שאשוחח איתו אודות מצבו. מתברר שהנער נטל טיפול תרופתי מסוים ועלה ספק שמא זה משפיע לרעה על מצבו הנפשי. בהתייעצות עם רופא הוא הפסיק ליטול את הטיפול הלא מותאם ומצבו השתפר. חשוב להדגיש שמדובר לרוב בתלמידים מן המניין.

"אדגיש שבהפנייה לאיש טיפול יש להורים אחריות לבחון ולבדוק מהי הכשרתו המקצועית של המטפל וכן להיות שותף להדרכה הורית מידי פעם. לעולם אל תתביישו לשאול אודות הכשרתו, ניסיונו ומקצועיותו של מטפל. מדובר בילדים שלכם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרב רושגולד: "הסיטואציה שנער שטיפלת בו שהיה במקום ירוד מבחינה רוחנית, אתה פוגש בו אחרי זמן מה ואתה רואה את ההתקדמות, אחרי זמן מסויים הוא כבר לא מזהה אותך הוא כבר במקום שהוא לא צריך אותך יותר זאת ההרגשה הכי טובה, זה שווה את כל המאמץ".

איזה מסר תרצו להעביר להורים ולנערים מתמודדים?

הרב איינהורן: "המסר שלי להורים: לא כל קושי מחייב פנייה לאיש מקצוע כפי שצוין, משום שהתמודדות רגשית וחברתית מאוד מאפיינים את גיל ההתבגרות ויחד עם זאת אני נוקט בכלל "כשיש ספק אין ספק" ולכן אם ההורה/מחנך רואה שמצבו ההתנהגותי, רגשי, חברתי של הנער משתנה קריטי שיתייעץ עם איש מקצוע בכדי לבחון האם נדרש טיפול מקצועי.

"באחד הכנסים שהשתתפתי בהם הרצה ראש ישיבה חשוב ואמר ש-משגיח טוב הוא כמו עובד סוציאלי. שאלתי בעדינות האם למשגיח יש כלים לבחון מצבים של חרדה חברתית או סימפטומים רגשיים ונפשיים ? הוא השיב 'לכן, יש אנשי מקצוע'"

הרב רושגולד: "ילד חייב להיות מחובר למשהו יותר גדול ממנו, להרגיש שייך. כמו כל מבוגר אחר. זו האחריות שלנו".