אאא

1:

בסוף פרשת שמות פונה משה בטענות לקב״ה על זה שלא רק ששליחותו לא עזרה אלא להפך, אף הזיקה לבני ישראל כי בגללה הגביר פרעה את הגזרות על עם ישראל.

על זה עונה לו הקב״ה בפסוק האחרון של פרשת שמות: ״אתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו״.
בפסוק זה לא מבואר האם שליחותו של משה הסתיימה ומעכשיו הקב״ה בעצמו ימשיך, או שמשה כן ימשיך את שליחותו.

בתחילת פרשה זו פונה הקב״ה למשה ומצווה עליו להמשיך שליחותו ולצורך זה אומר לו שלושה דברים חשובים אודות הגאולה הקרובה.

הדבר הראשון שמסביר הקב״ה למשה, אם עד עכשיו רגיל היה להתגלות לאבות בשם ״קל שד-י״ שהיא המידה היותר נמוכה בגילוי השכינה, בה הניסים שנעשים מוסתרים מעט ומולבשים בדרך הטבע, מעתה ואילך בכל מה שנוגע למהלכי הגאולה הבאים עתיד הקב״ה להתגלות לעם ישראל בשם היותר גבוה שם ״הויה״, שם ההנהגה הניסית היא גלויה ועל טבעית לגמרי.

אם כן מעתה ואילך הולך להתגלות ה׳ לעם ישראל ולעיני מצרים בכל כבוד מלכותו ויקר תפארתו, בשם ״הויה״.

הדבר השני שאומר הקב״ה למשה שהגאולה ממצרים מחויבת היא להתקיים כמו שהבטיח לאברהם יצחק ויעקב לתת לזרעם את ארץ כנען ולא תהא תלויה בגורמים אחרים דוגמת הסכמת פרעה, מידת טוב ליבו או קשי עורפו.

הדבר השלישי שאומר לו הקב״ה שאכן זמן הגאולה הגיע עתה, צעקתם של בני ישראל ושוועתם עלתה לרצון לפני הקב״ה והזכירה לו את הברית שעשה עם אברהם אבינו להעניש את הגוי אשר יענה אותם בעבודה קשה, כל זאת בזכות תפילתם של עם ישראל.

ואת כל זה אומר הקב״ה למשה שימסור לבני ישראל שלא יפלו ברוחם ולא יאבדו תקווה כי תהליך הגאולה כבר החל.

2:

״וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי״.

בעת כתיבת טור זה התקשר אלי אחייני היקר נתן קליין אשר לומד בישיבת ״באר יעקב״.

״עמירן, יש לי בשבילך וורט יפה ואקטואלי מאד״.

וכך הקשה לי נתן, מה פירוש ״וגם אני שמעתי״? מי עוד שמע?

ועוד, מה פירוש ״ואזכור את בריתי״? וכי הקב״ה חס ושלום יכול לשכוח ברית כל כך חשובה?

וכך הוא הסביר לי, למרות מצבם הקשה של בני ישראל בגלל העבודה הקשה, כל אחד ובעיותיו הקשות הוא, כל אחד והסבל של משפחתו, עדיין ידעו עם ישראל להקשיב לרעהו, לא להתעלם אחד מהשני, ולמרות בעיות אישיות של כל אחד ואחד עדיין השתדלו לשמוע את בעיותיו של האחר ואף ניסו לעזור אחד לשני.

ואם כן זה הפשט ״וגם אני שמעתי״, כך אומר הקב״ה למשה, בגלל שראיתי שכל אחד שומע לבעיית רעהו, בגלל זה גם אני שמעתי אותם, ובזכות מה ששמעתי הורדתי את שיעבודם מארבע מאות שנים למאתיים ועשר שנים.

״ואזכור את בריתי״ שהייתי אמור להצילם לאחר ארבע מאות שנה, אך בגלל המעלה החשובה של השמיעה של איש לרעהו מקצר להם הקב״ה את השיעבוד.

ודבר זה הוא כל כך אקטואלי להיום, אם נזכה להקשיב ולעזור איש לרעהו ובמיוחד במצב מצוקה כללי, ראויים נהיה להנצל מכל מגפה ולזכות לגאולה שלמה בקרוב ממש.

תודה לך אחיין יקר על דברים נפלאים וחשובים.

3:

חמשת חומשי התורה, בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, אינם מופיעים בשמות אלו בשום מקום בש״ס הבבלי.
במדרש בתחילת חומש בראשית מופיע, אמר רבי סימון, ה׳ פעמים כתיב ״אורה״ והן כנגד חמישה חומשי תורה שהיא נקראת אור ככתוב: ״כי נר מצווה ותורה אור״.

״ויאמר אלוקים יהי אור״ כנגד ספר בראשית שבו התעסק הקב״ה וברא את העולם.

״ויהי אור״ כנגד ספר שמות שבו יצאו ישראל מאפלה לאורה.

״וירא אלוקים את האור כי טוב״ כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות.

״ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך״ כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבין באי הארץ.

״ויקרא אלוקים לאור יום״ כנגד ספר משנה תורה.

בש״ס בבלי קוראים לספר בראשית ״ספר הישר״.

הגמרא במסכת עבודה זרה מביאה את הפסוק מספר יהושע: ״וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר״

והגמרא שואלת ״מאי ספר הישר״? והגמרא מתרצת שזה ספרם של אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים.

כמו שנאמר בעניין נבואת בלעם ״תמות נפשי מות ישרים״, שרצה בלעם למות מיתת נשיקה כמו שזכו אברהם יצחק ויעקב.
ממילא רואים שספר הישר זה ספר בראשית שבו כתובים מעשה האבות.

חומש ויקרא נקרא בלשון חז״ל ״תורת כהנים״, חומש במדבר נקרא חומש הפקודים וחומש דברים נקרא ״משנה תורה״.

רק לחומש שמות אין שם מיוחד, והגמרא קוראת לו במסכת סוטה ״החומש השני״.

4:

לפני כשלושים שנה כשהייתי בישיבה קטנה יצא לי לא פעם להיות בחתונה ששימחו בה תזמורת ״ישורון״ עם הסקספוניסט המוכשר דוד גרינפלד.

לאחרונה סגרנו מעגל וקיבלתי ממנו במתנה ספר עם פירושים שלו על התורה ״בנאות דשא״, שם ראיתי את השאלה הבאה.

כתוב ״וידבר משה לפני ה׳ לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים״.

ואומר רש״י על המילים ״ואיך ישמעני פרעה״ שזה אחד מעשרה לימודי ״קל וחומר״ שבתורה.

ושואל ר׳ דוד, איזה קל וחומר יש פה? הרי כתוב למה עם ישראל לא שמעו למשה, בגלל קוצר רוח ועבודה קשה, ואם כן מה הקל וחומר לפרעה? הרי אצלו לא נמצאת סיבה זו.

והתשובה ארוכה ומיוחדת ואשתדל לתת את ראשי פרקיה.

מה פירוש המילה ״קוצר רוח״? מה זה רוח?

אפשר למצוא פירוש למילה זו אצל רש״י על הפסוק ״תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר״ שמסביר ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח.

אם כן אפשר לראות שהמילה רוח יכולה להתפרש כדמיון.

בני ישראל שהיו שקועים בעבודות פרך כבר תקופה כל כך ארוכה, בהתחלה כל מה שהחזיק אותם זה הדמיון החיובי, לחשוב על המנוחה בבית לאחר יום עבודה, אך לאט לאט כשעברו הימים וגבר השיעבוד, נעלם לו הדמיון ומצבם נהיה יותר קשה גם נפשית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מצד שני לפרעה היתה בעיה הפוכה של דמיון יתר.

הוא היה בטוח שהוא אלוה, ואין מלבדו, ״לי יאורי ואני עשיתיו״.

גם כשראה דברים מוחשים שמוכיחים לו שהוא טועה, דמיונו השלילי היה כל כך חזק שלא נתן לו לראות את זה.
ממילא יובן הקל וחומר.

כך טוען משה, אם בני ישראל שבעייתם היא קטנה, שיש להם דמיון קצר ולפעמים שהוא אינו, ובכל זאת לא שמעו אלי, פרעה שיש לו דמיון חזק הפוך מהמציאות, איך הוא ישמע אלי?

תודה רבה ר׳ דוד על ספרים מעניינים במיוחד.

בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי

להורדת גרסה להדפסה: