פעם בשבוע עם בחור ישיבה

הפעם זה סופית, אין לאן לברוח! / פרשת יתרו

נו, מתן תורה, קולות וברקים, עשן מיתמר, קדושה חוצה עולמות, תורה מן השמיים, הוד והדר ושיאים של התרגשות ויראה בכל התבל. ונכון שכל נשמות עם ישראל עמדו שם, אבל תכלס בהתמודדויות היום יומיות שלנו כאן – איפה אנחנו ואיפה מעמד הר סיני... האם יש משהו שיכול לגשר על אלפי השנים וטריליוני האירועים שעברו עלינו מאז ועד היום, שטיפונת טיפונת נרגיש מתן תורה? (יהדות)

מ' אריה | כיכר השבת |
(צילום: אהרן זאב ברנשטיין)

אחרי עשרת המכות וכל סיפור יציאת מצרים, בני ישראל מגיעים לבסוף את התכלית.

אחרי כל כך הרבה עליות ומורדות, ואירועים דרמטיים שהחלו מתקופתו של אברהם אבינו ועד מתן תורה, שכללו ניסים ורגעים של שמחה, אך גם הרבה כאב עם תעצומות נפש בלתי נגמרות.

לבסוף הקב"ה בוחר בעם ישראל, והוא כביכול מתחתן איתם לברית עולם. ונותן להם כמתנה "טבעת נישואין", היא התורה הקדושה.

מאותו הרגע של אותו מעמד נשגב, זה כבר לא משנה כמה אתה טוב, אם אתה צדיק או רשע, מאותו רגע אם נולדת לאמא יהודייה – אתה כבר לא יכול לברוח מהגורל שלך. ממעמד הר סיני, שבו עמדו כל היהודים שבכל הדורות, כל יהודי הוא חלק אלוק ממעל. יש בך נשמה אלוקית שהיא חלק מריבונו של עולם, ואתה קשור אליו תמיד, בין אם תרצה או לא תרצה, בין אם תכיר בזה או תכחיש את זה.

כעת זה כבר סופי, אין לך לאן לברוח!

אתה קשור בקשר בלתי ניתן להתרה, אתה שייך, ולנצח!

נשמע פנטסטי.

נו, אז למה אנחנו לא צדיקי יסוד עולם?! למה העולם לא מלא במיליוני עובדי השם גמורים?! למה יש לנגד עינינו ממש כל כך הרבה טעויות ובלבולים ושקרים ואינטרסים ותאוות וקלקולים?!

בגלל הצד השני.

בצד השני, מסביר בעל התניא הקדוש זצ"ל, עומדת הנפש בהמית, במלחמה מול הנפש האלוקית. הטוב והרע קיימים בתוכנו כשתי אישיויות נפרדות, והמלחמה ביניהם היא תמידית. היא אף פעם לא נגמרת.

הנפש הבהמית לוחשת לך 'חיים פעם אחת... תהנה מהעולם הזה'... והנפש האלוקית, עיניה למרום ולא מוצאת מקום בתענוגות העולם הזה, היא כבר הייתה למעלה ויודעת מה זה טוב אמיתי, וכל חפצה הוא למלא את אוצרותיה במעשים טובים למען ייטב לה בעולם הבא.

ומאז מתן תורה כל יהודי חי בעצם בתוך הקונפליקט הזה. מאז, כל יהודי נמצא בפרדוקס תמידי. בכל מעשה ודקה בחייו של היהודי, הוא רוצה שני דברים סותרים לגמרי, שלא יכולים להתקיים אחד עם השני.

מלחמה קשה?

מסתבר.

איך מנצחים בה?

עם תורה!!!

התורה היא "מכשיר הקשר" היחיד שלנו עם אלוקים, ודרכה אנחנו בוחרים ומתחברים.

עיניים כפרניות יכולות לראות את התורה כאוסף חוקים חברתי, שהיה ראוי לאותו דור באותה תקופה. אבל האמת היא שהתורה היא תורת חיים שקיימת לעד. 'מצווה' היא מלשון צוותא, קשר וחיבור לאין סוף ברוך הוא.

הקב"ה פגש את עם ישראל עין בעין לראשונה בהר סיני והשאיר לנו את התורה, חמדה גנוזה אלפי שנים קודם בריאת העולם. רק דרכה נוכל להתחבר חזרה למקור חיותנו, להקב"ה, לאב כל הרחמים שאוהב אותנו אהבה בעוצמות שלא קיימות כלל בעולם הזה. וכך לעלות מעל אפסיות העולם הזה, ולנצח במלחמה.

רק התורה הזאת!!!

וגם אחרי אלפי שנים, כל יהודי שפותח ספר ומתחבר לבורא יתברך – אין ספק בכלל שבאותו רגע הוא מתחבר למעמד הר סיני, ויש דמעה של התרגשות אצל השם יתברך.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר