אאא

בפרשת השבוע אנו מוצאים את עצמנו אחרי המעמד ההיסטורי - 'מעמד הר סיני', והוא עוסק בדינים ובמשפטים שבין אדם לחברו. התורה מלמדת אותנו בכך את חשיבות היחס הנכון בין אדם לחברו, אם בדיני מסחר ביושר על פי התורה, אם בזהירות שלא להזיק ולא לפגוע ברכוש הזולת, השבת אבידה, בעזרה הדדית וחסד בכל תחומי החיים.

בהקשר זה רציתי לשתף אתכם בסיפור אישי שאירע לי בדיוק בשבוע הזה, ולדון אתכם במסרים העולים ממנו למעשה.

באחד הימים קיבלתי הודעה מעו"ד ממשרד שעומד אתנו בקשר, בנוסח זה: "בוקר טובקרוב משפחה שלי חולה קורונה הורדם והונשם בלילה בהלל יפה ומצבו קריטי, הוא זקוק למכשיר אקמו לב ריאהואין בהלל יפה. בית החולים פונה לכל בתי החולים בארץ למי שיש מכשיר פנוי ויוכל להגיע להלל יפה לחבר אותו, האם יש לך קשר כלשהו עם בכירים בבתי חולים לעזור לי עם זה".

מיד כשראיתי את ההודעה, היא נגעה לליבי, אך מכיוון שאינני איש רפואה ולא עסקן רפואי, חשבתי לעצמי במה אוכל לעזור במקרה זה. חשבתי אולי בכל אופן יש לי מכרים מנהלי בתי חולים, נסיתי לפנות אליהם ונעניתי בתשובה כי כל בתי החולים בירושלים עמוסים והם מפנים למרכז, וגם שם אין מיטה פנויה לרפואה. המשכתי ופניתי גם למכרי ממשרד הבריאות, ולצערי התשובות שהתקבלו היו דומות.

תוך כדי הבירור קיבלתי הודעה מאת אחות רפואית בכירה כי מי שאחראי על נושא מכשירי האקמו בישראל הוא ד"ר יגאל כסיף שמשמש כמנהל מחלקת השתלות לב בביה"ח שיבא בתל השומר. חשבתי לעצמי כי מאחר שאינני מכירו, אין לי מה לעשות גם עם הידיעה הזו.

אך כאן אירע הפלא הגדול! תוך כדי פגישה עם אדם בנושא אחר לגמרי שמעתי שוב את ההודעה הנזכרת, וכאשר נשמעה בחדר ההודעה עם שמו של ד"ר כסיף, מגיב לי אותו אדם שישב איתי בפגישה ושואל: מה אתה צריך מד"ר כסיף? השבתי לו בחצי פה, מה זה משנה? האם אתה יכול לעזור לי איתו? ואז, להפתעתי המוחלטת הוא עונה לי: כן, בהחלט, אשתי מנהלת את הלשכה שלו!

אני נדהמתי מהסיטואציה, הסברתי לו בקצרה שמדובר בעניין רפואי דחוף של הצלת נפשות, ולפי המידע שבידי ד"ר כסיף הוא הכתובת לפתרון. לא אאריך בפרטים, רק אספר לכם שתוך דקות ספורות היה ד"ר כסיף על הקו והודיע כי נערך תיאום עם ביה"ח רמב"ם בחיפה שישלחו את צוות האקמו כדי להעביר את החולה אליהם!!!

(אציין כי החולה עדיין במצב קשה מאוד והוא זקוק לרחמי שמים מרובים, שמו לתפילה רפאל חנניאל בן מזל לרפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל).

הלקח אותו למדתי מהמקרה המדהים הזה, כי מה שנדרש מאיתנו הוא הרצון והבחירה בטוב מצדנו, וכשאנחנו עושים מצדנו את המוטל עלינו, מראים לנו משמים את הדרך הנכונה, באמונה שלימה כי הקב"ה שברא את העולם הוא זה שמנהל אותו, והתפקיד שלנו מצטמצם לחלק אותו ניתן לנו לעשות, ואת התוצאות עושה הקב"ה בכבודו ובעצמו בכל דרך שהוא יתברך מוצא לנכון.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך גם התחזקתי מסיפור נוסף שהיה השבוע, הודעה שקיבלתי על כלה שמבקשת לתרום את שמלת הכלה שלה, ותוך פחות מעשר דקות נודע לי על זוג שהקדים את החתונה בשבוע, ולכלה אין שמלה מוכנה!

חשבתי לעצמי בעקבות 'צירופי המקרים' המופלאים האלו, כי אמנם כולנו יודעים את גודל המצווה של גמילות חסדים, אלא שלפעמים עצת היצר למנוע אותנו מלפעול היא כי אנו חוששים לא להצליח, או איזו ענווה שלא במקומה. הלקח שאנו רואים בחוש הוא שכאשר יש רצון טוב מצדנו אז יש סיוע משמים מיוחד גם להצליח.

ונסיים באמירה יסודית אותה מלמד אותנו רבי משה אלשיך (מרבני העיר צפת בתקופתו של מרן הבית יוסף) בשם רבי שלמה אלקבץ (בעל הפיוט המפורסם "לכה דודי") שמבאר את ענין מחצית השקל עליו נקרא בשבת הקרובה "פרשת שקלים", "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל " מדוע המצווה היא להביא דווקא מחצית השקל ולא שקל שלם: "שמעתי שהוא להורות את בני ישראל יחס אחדותם, בל יעלה על לב איש מהם שהוא נפרד מחברו, כי אם כאילו כל אחד חצי, ובהתחברו עם כל אחד ואחד מישראל נעשה אחד שלם, על כן כל אחד יביא מחצית".

אם כן אנו רואים כי לא רק בפעולה מצדנו אנו עושים את ה"חצי" שלנו, ומשמים משלימים את היתר, אלא זו היא גם הגישה הנכונה ביחס בין כל כלל ישראל, כל אחד משלים את חברו, כשכל אחד עושה את שלו, זוכים יחדיו למעלה הגדולה והמושלמת: יחד שבטי ישראל!