על פי רבי נחמן

מה נשאר לך מ'האורות' של 'ליל הסדר'?

מי לא נכסף ל'בין הזמנים' שפוי כמו לפני שנתיים? תשאלו את בחורי הישיבה שמחכים לקעמפ... הם, לא רק מחכים, הם עורגים ומשתוקקים להגיע לימים הללו // על הפרשה (יהדות)

ורד שאלתיאל | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: Yahav Gamliel/Flash90)

תשתוקק ותתגעגע – ותגיע!

בליל הסדר היינו ב'אורות' גבוהים, אבל:

האם נשאר בתוכנו משהו מהאור הזה?

רבי נתן מתאר את האור העצום והמיוחד שקיבלנו בליל הסדר, במתנה גמורה, ובלי כל הכנה מצידנו, האור הגיע:

"בְּאִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא" - התעוררות שירדה עלינו מהשמים.

והיא מסתלקת מאיתנו כבר למחרת ליל הסדר.

האור העוצמתי של ליל הסדר, מגיע כדי להסתלק?

האור, אומנם מסתלק, אבל, לאור - היתה מטרה! אומר רבי נתן:

"גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל - לְקָרְבָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".

האור גדול שהגיע היה 'אור הגאולה':

האור יצר 'תשתית' בתוכנו כדי שנוכל להתקרב להקב"ה - בהדרגה ובמידה.

אנו מתקרבים להר סיני בהדרגה במשך ארבעים ותשע יום, עד:

יום קבלת התורה - חג שבועות.

מה מסמלת הקרבת – קורבן בהמה?

אנו מצווים להביא לבית המקדש 'עומר שעורים', שהוא - מאכל בהמה, למחרת היום טוב הראשון של חג הפסח, מדוע?

בני ישראל יוצאים ממצרים, ועליהם נאמר: "הללו עובדי עבודה זרה, והללו עובדי עבודה זרה" שהיו אז:

"בִּבְחִינַת - בְּהֵמָה מַמָּשׁ".

לפני שאתה 'נפגע' מהמחמאה, וסוגר את המאמר, שאלה קטנה:

אף פעם חבר לא שאג עליך כמו אריה?

לא ראית חבר שניסה 'להרוס' לך - כמו 'נחש' ערמומי?

החבר שלך (לא אתה) אכל בחג כמו 'פרה' ועכשיו הוא עושה דיאטה?

מה הרושם שנותר מה'אור' של ליל הסדר?

האור השאיר בכל אחד מאיתנו, מתנה עוצמתית וחשובה:

"וְאָז הָעִקָּר רַק הִשְׁתּוֹקְקוּת - וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה".

האור השאיר בנו את 'מתנת' – השתוקקות וכיסופין...

מי לא נכסף ל'בין הזמנים' שפוי כמו לפני שנתיים?

תשאלו את בחורי הישיבה שמחכים לקעמפ...

הם, לא רק מחכים, הם עורגים ומשתוקקים להגיע לימים הללו, רוצים שהכל יחזור להיות 'כמו פעם', כמו לפני 50 שנה...

ואת 'מתנת' הערגה והכיסופין הללו, מקבלים בליל הסדר – לקבלת התורה!

לא עבור טיול זמני וחולף, אלא:

בעבור שנרכוש 'ציוד' לטיול ה'אין' סופי של הנשמה!

לאחר שבעים או שמונים שנות חיים - נצטרך 'ציוד', שאפשר לרכוש, רק ע"י קבלת התורה...

כ'אייל' תערוג – כך נפשי עורגת לך!

חז"ל מספרים על האייל שנקרא: החסיד שבחיות.

כשהחיות נמצאות במדבר, ולא מוצאות מים להרוות את צימאונן, הם מגיעות למצב שהם כמעט 'מתות' מצמא, ומים 'אין'...

ומה עושות החיות?

הם מתאספות סביב האייל, ומוציאות את לשונן החוצה, כדי לסמל לו שהן 'מתייבשות' וחיותן כמעט עוזבת אותן...

וכאשר האייל רואה זאת, הוא חופר בקרקע באמצעות קרניו, ומכניס את ראשו עמוק עמוק לאדמה לבור שחפר, ומשם הוא פונה לה' יתברך בערגה, שישפיע מים לכל צמא שנמצא במדבר, ואז:

הקב"ה קורע עבורו את - תהום המים!

והמים, עולים וממלאים את - המעיינות ושאר הבארות.

מטרת ספירת העומר – ערגה וכיסופין ליום קבלת התורה

בכל יום שאנו סופרים את ספירת העומר, אנו משולים לאותו אייל, בבחינת:

"כְּאַיָּל תַּעֲרֹג וְכוּ' כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ" וְכוּ', בְּחִינַת:

"כְּבַהֲמוֹת שָׂדַי אֶעֱרוֹג אֵלֶיךָ".

וע"י הרצון, הערגה והכיסופין ל'מים' חיים, אומר רבי נתן:

"זוֹכִין לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב - וְזוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה"!

ומי שמקבל את התורה, והיא הופכת לחלק ממנו, הוא כבר לא 'שואג' על החבר, ולא יתנהג כ'נחש', אומר רבי נתן: "וַאֲזַי עוֹלִין מִבְּהֵמָה לְאָדָם".

כמו חתן וכלה – סופרים כל יום עד החתונה!

ספירת העומר מחדדת ומוכיחה את ההשתוקקות והתשוקה, הערגה והכיסופין הגדולים, אומר רבי נתן:

"כְּמוֹ מִי שֶׁסּוֹפֵר הַיָּמִים מֵחֲמַת שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ וְנִכְסָף, וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לְאֵיזֶה דָבָר".

מי שבאמת מתגעגע – סופר את הימים עד ליום המיוחל... כך אנו:

"סוֹפְרִין הַיָּמִים, וְנִכְסָפִין וּמִשְׁתּוֹקְקִים לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת".

כל אחד מישראל מקבל את – 'מתנת' הספירה!

בימי ספירת העומר, כל אחד יכול להרגיש 'כאייל תערוג' ע"י ספירת הימים. הספירה גורמת שמחכים בגעגועים וערגה מתי כבר נזכה לקבל את התורה...

רבי נתן מדגיש דבר נפלא מאוד:

"שֶׁזּוֹכִין כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת סְפִירַת הָעֹמֶר - כִּי זֶה עִקַּר מִצְוַת הַסְּפִירָה.

זאת המתנה - ששייכת לכל אחד מישראל! וכל הרוצה יבוא ויטול!

הספירה מטהרת – מטומאת מצרים!

הספירה מביאה איתה 'מתנה' נוספת, על ידה,האדם מיטהר מ'טומאת' מצרים, כמו שכותב רבי נתן:

"וְעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמִּשְׁתּוֹקְקִין וְכוֹסְפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם" וממשיך ואומר:

"וְזוֹכִין אַחַר־כָּךְ לִבְחִינַת - קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת".

רבי נתן מתאר את קדושתו הגדולה והגבוהה, של המקווה של שבועות, היא בבחינת:

"הוּא בְּחִינַת מֵימֵי הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן, וְגָדוֹל מְאֹד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה" (ליקוטי הלכות, אותיות ו יא).

כל אחד יכול לזכות לזה – רק תערוג...

הקב"ה מטהר אותך כדי לתת לך את התורה...

אתה צריך רק להסכים, להשתוקק ולספור, לכסוף ולערוג...

תרגיש איך – צמאה נפשי לאלוקים...

"כן נפשי תערוג אליך אלוקים"...

אשרכם ישראל! לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם...

מה המקווה מטהר את הטמאים...

אף הקב"ה מטהר את ישראל...

ברוך הבא בני היקר...

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר