הסערה בחסידות סאדיגורה מסרבת לשקוע, אך נראה כי במישור המשפטי נרשמה בשבוע האחרון הכרעה דרמטית שעשויה לשנות את פני המאבק כולו.
פסק דין רחב היקף של בית המשפט המחוזי בירושלים (תיק 4245-10-20), עושה סדר בשאלה הבוערת המלווה את החסידות מאז הסתלקותו של בעל ה'עטרת ישראל' זצ"ל: מי מנהל את עמותת "מוסדות חסידות סדיגורה ירושלים"?
הדרך לערכאות: "כתב סירוב" מגדולי הדור
ההכרעה הגיעה לפתחו של בית המשפט לאחר שלא צלחו הניסיונות להביא את הצדדים לדין תורה בשיטת זבל"א. ל"כיכר השבת" נודע כי לאחר שאנשי ירושלים, סירבו באופן מוחלט להתייצב לדין תורה, פרסמו גדולי הדור מכתב סירוב חריף, ובו ניתנה הרשות לפנות לערכאות משפטיות לבירור הזכויות במוסדות.
בפסק דין המנתח עשורים של פעילות, קבע השופט נחרצות כי בנייני העמותה בירושלים שייכים להנהגת האדמו"ר מסאדיגורה (בני ברק) ולא לאח האדמו"ר מירושלים. השופט ציין בפסק הדין כי טענות הצד שכנגד (אנשי ירושלים) לא נמצאו אמינות, ומתח ביקורת על ניסיונות לבצע שינויים בהרכב העמותה לאחר פטירת האדמו"ר זצ"ל.
פסק הדין המלא
הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לאסיפה מיום כ"ו באב תשס"ז (2007), שהוגדרה כ"פתיחת דף חדש" ו"יישור קו" בעמותה. באותה אסיפה פרשו כל החברים הוותיקים וצורפו חברים חדשים. למרות שהאדמו"ר הרב מרדכי שלום יוסף נכח במקום, שמו לא נרשם כחבר עמותה - צעד שלטענת התובעים נעשה בהתאם להוראה מפורשת של אביו, האדמו"ר זצ"ל.
בית המשפט דחה את טענות הנתבעים וקבע כי גם אם היה צירוף זמני ב-2005, הוא בוטל לחלוטין באותה אסיפה ב-2007. פסק הדין חשף ממצא משמעותי נוסף לפיו עד סוף שנת 2018 לפחות, שמו של האדמו"ר הרב מרדכי שלום יוסף לא הופיע בדיווחים הרשמיים לרשם העמותות ואף לא בפנקס החברים שנמצא במחשבי העמותה.
על פי פסק הדין, הנתבעים ניסו, באמצעות מזכיר העמותה, שלמה אייזנשטיין מביתר עילית, להעלים את המידע הזה מחברי העמותה המכהנים.
"חסידות היא לא מעל לחוק"
במסגרת ההליך נדונו גם מעמדם של דמויות מפתח נוספות: ר' יוסף אהרן בריקמן, וכן טענות הנוגעות לר' שמחה מרגליות ולר' זאב גפני. בית המשפט הדגיש כי גם כאשר עמותה מתנהלת באווירה חסידית מסורתית ובלתי פורמלית, סוגיות של חברות וניהול מחויבות לעמוד בדרישות החוק.
כמו כן, נדחו ניסיונות שנעשו לאחר פטירת האדמו"ר זצ"ל לבצע שינויים בהרכב העמותה, כולל הניסיון לצרף את אמו הרבנית ואת עו"ד בנצלוביץ כחברים. בית המשפט סירב להכיר בצירופם וקבע כי לא ניתן לבצע מחטפים כאלו לאחר פטירה.
ממצאים חמורים: "נעלמו סכומי עתק"
בעקבות פסק הדין, החלו השבוע נציגי סאדיגורה לנהל את ענייני העמותה ונכנסו למשרדים בירושלים. אלא שהכניסה למשרדים חשפה, לטענתם, תיבת פנדורה: במהלך הבדיקה הראשונית התגלו ממצאים חמורים, שלפיהם במשך שנים נעלמו סכומי כסף משמעותיים מחשבונות העמותה.
מדובר בנושאים שכבר עלו במסגרת ההליך המשפטי, כאשר השופט עצמו ציין כי מדובר באירועים השייכים למישור הפלילי. בעקבות הממצאים החדשים, הוגשה באופן מיידי פנייה נוספת לבית המשפט.
אלימות ברחוב הירושלמי
מנגד, אנשי האח מירושלים לא השלימו עם רוע הגזירה. בימים האחרונים נרשמו עימותים קשים סביב המשרדים בירושלים. עדי ראייה דיברו על אלימות מילולית, נאצות וקללות כלפי חברי העמותה החוקיים. המשטרה, שהוזעקה למקום פעם אחר פעם, בחנה את פסק הדין והבהירה כי הפעולות של אנשי סאדיגורה נעשות כדין, ונתנה אישור להמשך ניהול המשרדים על ידם.
למרות המתיחות, חסידי האדמו"ר מסאדיגורה בחרו להבליג, בהתאם להנחייתו העקבית של הרבי לאורך כל השנים להימנע מכל גילוי של אלימות.
סוף פסוק? ביהמ"ש דחה את עיכוב הביצוע
בניסיון אחרון לבלום את המהלך, פנו עורכי דינו של האח האדמו"ר מירושלים בבקשה דחופה ל"עיכוב ביצוע". לאחר כמה ימים של הקפאה זמנית לצורך בירור, דחה היום (רביעי) בית המשפט את הבקשה. המשמעות: חסידות סאדיגורה רשאית לנהל את העמותה בירושלים בבלעדיות כרצונה.
בחסידות מקווים כעת כי לאחר שהערפל המשפטי פוזר, יחל שיקום המקום והחזרת הסדר התקין.
תגובת עורכי הדין של חסידות סאדיגורה בירושלים: בשיחה עם 'כיכר השבת' מסרו עורכי הדין כי הם אינם מקבלים את ההכרעה ומתכוונים להגיש ערעור על פסק הדין לערכאות הגבוהות יותר.
0 תגובות