אאא

נמצאים אנו בפרשת שמיני "שמיני למילואים" היום בו הוקם המשכן באופן קבוע וירדה השכינה לישראל.

ישנו מושג "התו השמיני", משמעותו כך:

בעולם הנגינה ישנם שבע תוים (דו, רה, מי, פה, סו, לה, סי) הם הבסיס והתשתית של כל המנגינות המוכרות לנו. כאשר רוצים לציין ניגון מיוחד שלא מן העולם הזה אומרים "התו השמיני", ניגון שמגיע מ"תו" שלא קיים במציאות.

המושג הזה לקוח מחז"ל שאומרים שבכינור של ימות המשיח יהיו בו "שמונה נימין" (חוטים). כיום אין לנו יכולת להבין מהו "התו השמיני", כי הוא לא קיים במציאות המוכרת לנו. יבוא יום - בקרוב ממש, בביאת המשיח - בו נדע כולנו מהו "התו השמיני" המנגינה שלא נשמעה מעולם, זה יהיה מרגש.

כדי להבין את עומק הענין של המנגינה הנפלאה בימות ה"משיח", נקפוץ לסוף הפרשה שם מביאה התורה את רשימת המאכלים האסורים (והמותרים) שבסופם מצווה התורה לא לאכול "הולך על גחון".

מיהו ה"הולך על גחון"?

רש"י מציין שזה ה"נחש" ההולך על מעיו. אמנם יש אמנם הרבה שקצים ההולכים על מעיהם בדומה לנחש, אך גחון זה מלשון שח ונופל. ולכן "הולך על גחון זה הנחש שבתחילה עמד על רגליו, ולאחרי שהכשיל את אדם וחוה באכילה מעץ הדעת, קיצץ הקב"ה את רגליו ועכשיו הוא הולך שחוח "על גחון".

נשים לב: "נחש" בגימטריה "משיח" (358).

המסר בזה הוא שתפקידו של "משיח" להפך את החושך והטומאה שה"נחש" הוריד לעולם לקדושה.

חז"ל אף מציינים (קידושין ל.) ש"וי"ו דגחון חציין של אותיות של ספר תורה", אות זו מודגשת בספר תורה (וי"ו רבתי). ומבאר הרבי הצמח צדק מליובאוויטש שהאות וי"ו מסמלת צורה של המשכה מלמעלה עד למטה ומחברת את העולמות העליונים עם העולמות התחתונים.

הרפורמים של תחילת תנועת ההשכלה טענו "הֶיֶה יהודי בביתך ואדם בצאתך". הטענה שלהם היתה שלא צריך להראות מוזר, לא צריך לעשות סלט ולערבב את הקדושה התורה והמצוה במרקם חיי החולין הקיימים ברחוב.

טענתה זו מובאת כבר בגמרא (סנהדרין לט.) בסגנון אחר: "אמר ליה ההוא אמגושא (מין) לאמימר מפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דאהורמיז". טענתו היא חצייך העליון (הראש והלב) שייך לכוח אחד המכונה "הורמיז" הוא כוח חיובי, חצייך התחתון שייך לכוח השלילי המכונה "אהורמיז". נא לא לערבב.

כנגד טענתו הכוזבת ניתנה תורה "לעשות שלום בעולם" וכפי שמדייק בעל התניא "לעשות שלום ב'עולם" ב' עולמות, דהיינו לחבר את העולמות העליונים והתחתונים כמ"ש "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". ועד"ז מדייק בעל התניא בפסוק "ה' עוז (תורה) לעמו יתן, (ועי"ז) ה' יברך את עמו בשלום" ב' שלום, שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וזה תמצית ענינו של "משיח" להפך את ה"נחש" לקדושה, הנחש הוא מקור החטאים והתאוות. תאוה היא אהבה וחיבור לצד השגמי שבכל דבר, והמטרה של "משיח" היא לעשות "שלום" ולחבר את הגשם אל הרוח.

לכן גם הוי"ו רבתי דגחון נמצאת במרכז הספר תורה לציין שענינה הוא לחבר את שני החצאים מימין ומשמאל. זה גם בא לציין שעלינו לחבר את הצד העליון שבתורה היא תורת הנסתר, עם הצד התחתון שבתורה היא תורת הנגלה.

זהו הסוד של "התו השמיני" - חיבור של מנגינה רוחנית שלא מן העולם הזה, בתוך כלי זמר בעולם הזה הגשמי.

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, הריני כפרת משכבו.

לתגובות והארות:
[email protected]