אאא

המופע הכפול של אברהם פריד ואביב גפן בבריכת הסולטן אתמול ושלשום, הוא אחד הרגעים הייחודיים בו המוזיקה החסידית והמוזיקה הישראלית נפגשים. אברהם פריד, גדול הזמר החסידי מזה 40 שנה, תמיד עשה חיבורים עם זמרים ישראלים, הרבה לפני שזה היה דבר טריוויאלי. המופע השנתי בבריכת הסולטן היה תמיד זירת מפגש מעניינת עם מיטב כוכבי המוזיקה הישראלית שהגיעו כדי לחלוק במה עם הכוכב החב"די שליחו לא נס והאנרגיות שלו הן דבר מעורר השתאות. אבל הפעם מדובר במפגש משמעותי פי כמה. אביב גפן הוא לא רק כוכב מוזיקה ישראלי בולט, במשך שנים הוא היווה סמל של מרד, סמל של חילוניות אפשר לומר אפילו קיצונית. הוא לא הסס לעלוב בחברה החרדית ובדת בכל הזדמנות שהייתה לו בתכניות הטלוויזיה בהן השתתף כשופט. מופע משותף עם אברהם פריד לפני שנה, היה נשמע כמו בדיחה לא מוצלחת ולא מציאותית בעליל.

אבל מתברר, שגם כוכבי רוק חילונים מתבגרים ומתרככים וגם פותחים את הלב, כשהניצוץ היהודי תמיד שם בפנים. גפן שהחליט לחגוג בשנה האחרונה את בר המצווה של בנו דילן בעלייה לתורה, יחד עם חברו הטוב, הזמר והיוצר אביתר בנאי שחזר בתשובה לפני שנים רבות, החליט גם לפתוח את ליבו ואף להכות על חטא בכל הנוגע ליחסו לחברה החרדית. 

נקודת המפנה הראשונה הייתה מופע הקורונה שלו לפני מעט יותר משנה, בעת שהעיר בני ברק הייתה "אדומה" לחלוטין ומושמצת. הוא הקדיש לתושבי העיר את הלהיט שלו "עורי עור" והביע את תמיכתו בתושבים. המחווה ריגשה רבים בציבור החרדי שהודו לו על דבריו. בין הפונים היה גם גדול הזמר החסידי אברהם פריד, שהחליט לשלוח הודעת תמיכה לגפן. השניים החלו להתכתב ולשוחח ללא כוונה מיוחדת אך הפכו לחברים ולפני כחצי שנה הוציאו את השיר "בצורת" - דואט משותף בלחנו ומילותיו של גפן. השיר הפך למושמע במיוחד ועורר דיונים נרחבים בנוגע לאמיתות הכוונות של גפן והאם הבחירה של פריד לחבור לסמל חילוני כל כך היא דבר נכון.

המופע המשותף והמושקע בבריכת הסולטן הוא כבר שיא חדש בחברות של השניים ושיא חדש ביחסיו של אביב גפן עם הציבור החרדי. השניים הפגינו חיבוקים ממושכים ומילות שבח חמות האחד על השני. אביב גפן התעקש בשני הימים לבקש סליחה מהציבור הדתי והחרדי על דבריו בעבר, למרות שביום השני פריד אף הצהיר לפני עלייתו של גפן לבמה "הוא כבר אמר אתמול את כל מה שהיה לו, עכשיו אתם תאמרו לו את מה שיש לכם", לקול תרועות הקהל שנעמד על רגליו והריע ממושכות. גפן השתמש בכל "תותח" אפשרי כדי להביע את הקשר שלו לציבור החרדי, החל מהכיכר שקרויה על שם משפחתו המקורי בבני ברק, וכלה בתואר האקדמי של אמו ביהדות... גפן אף בחר לחבוש כיפה בעת ביצוע השיר "מי האיש" בלחנו המפורסם של הרב ברוך צ'ייט, בחירה לא מובנת מאליה עבור הזמר, כזו שכיבדה את הטקסט, את פריד ואת הקהל שחיבק את השניים באהבה.

  (צילום: נעה קצובר )

המופע כלל כרגיל את מיטב הלהיטים של אברהם פריד בניצוחו של האיש הכי מצחיק וכנה בתעשייה - ידידי יובל סטופל. הבמה הייתה מושקעת עם מסכי ענק ותזמורת רחבה וכמובן מקהלת 'מפתח סול' שנתנה כמה רגעים קסומים. השיר שמבחינתי היווה את ההנאה הגדולה ביותר היה ביצוע של "שטר התנאים" יצירת המופת של יוסי גרין, שלא שמעתי מפי פריד מזה שנים. הקהל היה נלהב במיוחד ופצח בריקודים סוערים בכל עת שהמקצב היה מעט מהיר ופריד סיפק את הסחורה עם מיטב מחרוזות הריקודים כולל מחרוזת שירי חב"ד סוערת ומלאת אנרגיות.

אך אין ספק שאת פריד שמענו כבר הרבה פעמים, פריד וגפן יחד זו הייתה האטרקציה של הערב. השניים פתחו יחד בביצוע ל"יומן מסע" אותו ביצע גפן במקור יחד עם אריק איינשטיין. אני משער שבחירת השירים של גפן לא הייתה דבר פשוט, שכן רבים מלהיטיו אינם מתאימים כלל לבמה שכזו. לאחר מכן ביצע גפן לבדו את "עורי עור" ופריד חזר כדי לבצע את "מי האיש" ולסיום "בצורת" הדואט המשותף.

עם רדתו של גפן מהבמה הוא הצהיר "זו רק ההתחלה" והשניים חזרו והתחבקו כמה פעמים. אני חייב לומר שבתחילה הייתי סקפטי בנוגע ליחסים של גפן ופריד ובנוגע לכנות של גפן, אך למרות ההצגה המתוזמרת שראיתי מטבע הדברים שקורים על במה גדולה ומתוכננת, השתכנעתי שיש פה הרבה יותר מרצון למכור עוד כמה כרטיסים. רצון אמיתי וחברות מעניינת שהתפתחה בעת משבר עולמי ויצרה משהו מעניין וחיובי שכנראה רק אברהם פריד היה יכול ליצור. משהו בטוב הקורן של הזמר החסידי הוותיק, תחושת השליחות שחדורה בכל עצם בעצמותיו ובכל תו שיוצא מגרונו, כנראה כבש גם את לבו של אביב גפן שראוי אף הוא לשבחים על נכונותו להודות בטעויותיו בפומבי ולשנות את גישתו. 

הציניות שבי רצתה לומר שגפן, כוכב רוק מתבגר, פשוט מחפש קהלים חדשים, אבל כבר אחרי הראיון שערכתי עמו לפני כמה חודשים עם צאת הדואט "בצורת" השתכנעתי שמדובר במשהו עמוק יותר, תהליך פנימי שעובר על הזמר, ההופעה המשותפת עם פריד הייתה סוג של חותמת שמדובר במשהו כנה ומחמם לב, אני מאמין שייקח לכולנו עוד קצת זמן, כמה הופעות ושירים כדי להצליח להרגיש את זה בצורה חזקה יותר, קשה למחוק שנים של איבה כלאחר יד, אבל התהליך בהחלט התחיל. אני השתכנעתי.