זה כבר הפך למסורת. מידי שנה בימי ספירת העומר, אוזני המאזינים מחפשות משהו שימלא את החלל שהותירו הכלים החיים, השם הראשון שעולה לראש הוא ארי גולדוואג. גולדוואג הוא לא רק זמר ויוצר מוכשר; הוא הפך את המוזיקה הווקאלית לחלק בלתי נפרד מהיצירה שלו כשמידי שנה הוא מוציא שני אלבומים של מוזיקה כזו.
בסדרת "A Cappella Soul", הוא הוציא כעת את אלבומו ה-13!!! הישג מכובד בכל קנה מידה. הלכתי לבדוק האם גולדוואג עדיין מצליח לחדש ולעניין, או שמא מדובר בעוד שכפול של נוסחה מוכרת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בכל אלבומיו הווקאליים גולדוואג מקפיד על סאונד מאד ווקאלי, בלי אפקטים מוגזמים ובלי ניסיון להפוך את המוזיקה הווקאלית למשהו שנשמע כמו מוזיקה רגילה. הוא בהחלט עושה שימוש בהרמוניות ובשכבות ובשירת בס ומחיאת כף אך תוך שמירה על סאונד מאד פשטני ונקי.
באלבום הזה גולדוואג מגוון לנו וגם מארח זמרים רבים שמבצעים יחד איתו את השירים בדואט. ברשימה מופיעים איתן כ"ץ, דני פלגון, איתן גדליה, איצי קפלוביץ, יעקב בלומנטל, יוסף קוגלר, מאיר אנג'ל, MD באום. חלקם זמרים מוכרים ופעילים יותר וחלקם עוד בתחילת דרכם המוזיקלית.
זהו האלבום ה-13 בסדרה ואכן מתאים שיהיו בו גם 13 שירים. גם הפעם כבכל הסדרה, גולדוואג משלב באלבום מהלהיטים של השנה האחרונה לצד חומרים ישנים וקלאסיקות עבר. האלבום נפתח בשיר "Pull Me Through" שבוצע במקור על ידי להקת זושא. לצדו של גולדוואג מתארח הזמר דני פלגון שמבצע את השיר החדש יחסית שיצא לקראת פסח עם הפזמון "דיינו". הטקסט האנגלי, שתמיד היה צד חזק אצל גולדוואג, נשמע נהדר בשילוב של השניים והבחירה לפתוח בו את האלבום גם מלמדת שככל הנראה קהל היעד המרכזי הוא דווקא הקהל האמריקאי. באלבום יש שיר נוסף של זושא הנהדרים - "Brigther" אותו מבצע גולדוואג עם הזמר יוסף קוגלר. אם כבר אנחנו עוסקים בשירים באנגלית - באלבום יש ארבעה שירים כאלה, השניים האמורים של זושא, "Happy Days" האהוב של מרדכי בן דוד ו"Hold On Tighter", שיר חדש ומקורי של ארי גולדוואג.
בגזרת הלהיטים, אולי קצת באיחור (לא בטוח שרק קצת...) - "תן לי תפילה" של שמואל אותו הוא מבצע עם הזמר מאיר אנג'ל, "אנא עבדא" שמבצע במקור מרדכי שפירא בהפקה של מאט דאב ו"השיבנו" של חנן בן ארי שהפך ללהיט אירועים גדול מאד במיוחד בארה"ב, בו מתארח הזמר איתן גדליה. באלבום יש שיר נוסף שהפך בשנה האחרונה באיחור מה ללהיט בארה"ב - "ירושלים" של איתי דוד אותו מבצע גולדוואג לצדו של הזמר יעקב בלומנטל.
באלבום יש גם להיט ישן של חנן בן ארי - "שמש" אותו מבצע גולדוואג בדואט עם הזמר MD באום. מעבר למשמעות הקצת מורכבת של השיר שמושר בלשון נקבה, הביצוע בעברית מלא בשגיאות זכר ונקבה וטעויות הגייה וחבל.
ברמת הקלאסיקות תוכלו לשמוע באלבום את הדואט עם הזמר והיוצר איתן כ"ץ שמבצע עם גולדוואג את הלהיט הכי גדול שלו - "למענך" בגרסה ווקאלית נעימה מאד, "הוא יגאל" של דדי גראוכר שחותם את האלבום בגרסת רוק ווקאלי שאני לא בטוח שבהכרח מחמיאה לשירים מהסוג הזה. או שעושים רוק "כמו שצריך" עם ביט בוקס מתאים, או שמתמקדים יותר בשירים שקטים.
לסיכום, בשנים האחרונות שמענו לא מעט ביקורת על תעשיית המוזיקה הווקאלית ועל הניסיון "לרמות" את האוזן עם אפקטים שנשמעים כמעט כמו כלים אמיתיים. אבל אצל ארי גולדוואג, התחושה היא אחרת. הוא לא מנסה לחקות את הכלים, אלא להשתמש בקול האנושי ככלי הנגינה האולטימטיבי.
כן, אני מצפה מגולדוואג להקפיד יותר על הביצועים בעברית ולהתייעץ עם אוזן ישראלית, כל ישראלי היה מיד מצביע על הבעיות שאפשר לפתור בהקלטה אחת באולפן. גולדוואג הוא הבשורה המשמחת של שדרני הרדיו החרדים בימי ספירת העומר (אלו שלא עשו סיום ברדיו...). האלבום ה-13 מוכיח שיש לגולדוואג עוד הרבה מה לומר בז'אנר הזה עם בחירת שירים מגוונת, עיבודים נעימים לאוזן ושמירה על האווירה שמתאימה לימי ספירת העומר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להארות, הערות וחומרות חדשות על שמיעת מוזיקה בספירת העומר ובכלל: nl@kikar.co.il
0 תגובות