מתחת לרדאר

למה קוראים לאמריקה "הדוד סם"? הסיפור המטורף על האיש שמאחורי הכינוי 

במשך יותר ממאתיים שנה יש דמות אחת שמצליחה לייצג את אמריקה יותר מכל סמל אחר - אדם מבוגר ורזה עם זקן לבן ארוך, חליפה בצבעי הדגל, כובע גבוה ומבט חמור שמצביע ישר אליך | העולם כולו מכיר אותו בשם "הדוד סם" | זה הסיפור המוזר, המצחיק והעמוק מאחורי האיש שהפך לאמריקה עצמה (מעניין)

קריקטורה של "הדוד סם" מחלק את סין, 1899 (צילום: נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה)

כשאנשים חושבים על , הם מדמיינים בדרך כלל את פסל החירות, את הבית הלבן, את הדגל עם הכוכבים, או אולי את ניו יורק בלילה. אבל במשך יותר ממאתיים שנה יש דמות אחת שמצליחה לייצג את אמריקה יותר מכל סמל אחר - אדם מבוגר ורזה עם זקן לבן ארוך, חליפה בצבעי הדגל, כובע גבוה ומבט חמור שמצביע ישר אליך כאילו הוא מכיר אותך אישית. העולם כולו מכיר אותו בשם "הדוד סם".

זה אחד הכינויים הכי מפורסמים בעולם, אבל רוב האנשים בכלל לא יודעים שהוא התחיל מבדיחה פרטית של כמה פועלים בנמל קטן בזמן מלחמה. לא מהחלטת ממשלה, לא מקמפיין רשמי, ולא מאיזה נאום היסטורי. רק כינוי תמים שהלך ותפח עד שהפך לפנים של אומה שלמה.

הכירו את "הדוד סם"

תחילת הסיפור נמצאת בתחילת המאה ה־19, בתקופה שבה ארצות הברית הייתה עדיין מדינה צעירה ומבולגנת. בשנת 1812 פרצה מלחמה בין ארצות הברית לבריטניה.

ציור המתאר קרב בין בריטניה לארה"ב במהלך המלחמה (צילום: נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה)

האמריקאים היו אז רחוקים מאוד ממעצמת-העל שאנחנו מכירים היום. הצבא היה קטן, המדינה הייתה מפוצלת, והבריטים עדיין ראו באמריקה מושבה לשעבר שניסתה לקבוע מחדש את הסדר העולמי.

בתוך כל הבלגן הזה חי אדם בשם סמואל וילסון. הוא לא היה פוליטיקאי, לא גנרל ולא איש עשיר במיוחד. הוא היה סוחר בשר מטירת עץ קטנה בעיר טרוי שבמדינת ניו יורק.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

סמואל היה אדם פשוט, ישר ואהוב מאוד. העובדים שלו נהגו לקרוא לו בחיבה "Uncle Sam" - "הדוד סם" - פשוט כי הוא היה מבוגר מהם, והתנהג כמו דוד טוב לב שדואג לכולם.

כשהמלחמה התחילה, החברה שלו קיבלה חוזה לספק בשר לחיילים האמריקאים. על החביות שסופקו לצבא הוטבעו האותיות "U.S.", קיצור של United States - ארצות הברית.

תצלום ישן של סמואל וילסון, "הדוד סם" (צילום: נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה)

יום אחד שאל אחד הפועלים מה משמעות הסימון, ומישהו אחר צחק ואמר: "זה לא ארצות הברית… זה הדוד סם (Uncle Sam)!". הבדיחה הקטנה התפשטה במהירות בין החיילים. פתאום כל ציוד שהגיע מהממשלה הפך ל"משהו מהדוד סם".

וזה תפס.

מדמות פרטית לסנסצייה לאומית

צריך להבין משהו חשוב: אמריקה של אותם ימים חיפשה זהות. למדינות אירופה היו מלכים, שושלות, סמלים עתיקים ואלפי שנות היסטוריה. לארצות הברית לא היה שום דבר מזה.

היא הייתה מדינה חדשה, צעירה, מלאה במהגרים מכל העולם. היה צורך בדמות שתיתן למדינה אופי אנושי - לא מלך מפחיד, אלא מישהו עממי יותר.

"הדוד סם" מככב בקריקטורה פוליטית משנת 1897 (צילום: נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה)

וככה, בלי שאף אחד תכנן, "הדוד סם" התחיל להפוך מדמות פרטית לבדיחה לאומית.

בהתחלה הוא בכלל לא נראה כמו שאנחנו מכירים היום. בעיתונים הראשונים תיארו אותו בכל מיני צורות שונות. לפעמים הוא היה שמן, לפעמים רזה, לפעמים עם בגדים רגילים. רק עם השנים האמנים התחילו לעצב את הדמות המוכרת: זקן לבן, פנים ארוכות, כובע גבוה עם כוכבים, וז'קט בצבעי הדגל האמריקאי.

"אני רוצה אותך לצבא ארה"ב"

אבל הרגע שבו "הדוד סם" הפך לאגדה אמיתית הגיע דווקא במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1917 ארצות הברית נכנסה למלחמה, והממשלה הייתה צריכה לשכנע מיליוני צעירים להתגייס. האמן ג’יימס מונטגומרי פלאג יצר כרזה פשוטה יחסית: הדוד סם עומד מול הצופה, מצביע ישירות אליו, ומתחת מופיע המשפט: "אני רוצה אותך לצבא ארה"ב".

"אני רוצה אותך לצבא ארה"ב!" הכרזה המפורסמת של הדוד סם (צילום: שאטרסטוק)

הכרזה הזאת הייתה גאונית בגלל הפשטות שלה. הדוד סם לא נראה כמו פוליטיקאי רחוק. הוא נראה כמו מישהו שמכיר אותך אישית. כאילו הוא עומד מולך ברחוב ואומר: "כן, אתה. המדינה צריכה אותך".

האפקט היה עצום. מיליוני אמריקאים ראו את הכרזה הזאת בכל מקום - בתחנות רכבת, בחנויות, על קירות, בעיתונים.

בתוך זמן קצר הדוד סם כבר לא היה רק כינוי. הוא הפך לאמריקה עצמה, ומאז זה רק הלך והעמיק.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

עד היום, כשאמריקאים אומרים "הדוד סם", הם בעצם מתכוונים לממשלה האמריקאית, למדינה עצמה, או לרעיון של אמריקה. ובמובן מסוים, כל פעם שרואים את הזקן עם הכובע והאצבע המופנית קדימה, רואים גם את הסיפור המטורף של מדינה צעירה שניסתה להמציא לעצמה זהות - ומצאה אותה דווקא בדוד מבוגר מחנות בשר בניו יורק.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (38%)

לא (62%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבעולם: