אאא

בפרשת השבוע 'ואתחנן' מופיעות עשרת הדברות. הדיבור החמישי מתוך עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני הוא: "כבד את אביך ואת אימך, למען יאריכון ימיך". ידוע שהדיברות נתנו למשה בסיני על שני לוחות אבן. בצד הימני נכתבו הדברות שבין אדם לאלוקים, ובצד שמאל הדברות שבין אדם לחבירו.

הרמב"ן מסביר שכיבוד ההורים קשור עם אלוקים, ולכן מצוות כיבוד הורים מופיעה בצד ימין, בין המצוות שבין אדם לאלוקים, היות וההורים שותפים עם אלוקים ביצירת הילד, כפי שנאמר בתלמוד במסכת נידה, ששלושה שותפים באדם: ההורים – אבא ואימא ואלוקים. אלוקים נותן את הנשמה ושני ההורים שותפים ביצרת הגוף.

מצוות "כיבוד הורים" היא אחת מן המצוות השכליות (המובנות בשכל) שבתורה. אמנם בכל העמים מקובל לכבד את ההורים וזאת מתוך הכרת הטוב, אך אנחנו מקיימים את המצוות לא בגלל השכל, אלא אך ורק מפני שהן ציווי אלוקי - משום שאנו רוחשים ומביעים כבוד לציווי האלוקיים שמרכיבים את חיינו.

חז"ל השוו את כבוד ההורים לכבוד אלוקים, המחייבת אותנו, גם כאשר ההורים גורמים לפעמים לאי נעימויות. ככלל, בכיבוד הורים יש שתי מטלות. האחת – כיבוד הורים. והשנייה – יראה מפניהם. מצד הכבוד עלינו להעניק להם את מלוא הסיוע באהבה ולכבד אותם.

ומצד היראה עלינו להתייחס להורים ביראת כבוד. לא לקרוא להם בשמותיהם הפרטיים, לא לריב איתם. ולזהירים בכך מובטחת בתורה אריכות ימים ושנים טובות.