עם כניסתם של עם ישראל לארץ ישראל, פותחת פרשת השבוע 'כי תבוא' במצוות הבאת 'ביכורים' - כלומר לקחת פירות מן המובחרים משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית (שמן) ודבש (תמרים) ולהביא אותם לכהן בבית המקדש. ומדוע מביאים 'ביכורים' דווקא משבעת המינים? כי בשבעת המינים תלוייה החיות של האדם, ושאר הפירות רק משלימים לאדם.
הסיבה להבאת הביכורים היא פשוטה – הכרת הטוב. לאחר שהחקלאי חרש וזרע, הוא זקוק לחסדי אלוקים שהייבול לא ייבש וייקמול, ושיירדו גשמים במידה הנכונה עד להנבת פירות טובים. כעת, עוד לפני שהחקלאי לוקח מהם לעצמו, עליו להביא את הפירות לבית המקדש כדי להודות על היבול הטוב שקיבל מהשמיים ולהעניק אותם לכהן בבית המקדש.
מצוות 'הביכורים' נועדה לבטא את הכרת הטוב שחש האדם כלפי אלוקים, ומלמדת אותנו מוסר השכל נוסף - להיות נדיב, שמח וטוב לב. לא רק לתת מהכי טוב שיש לנו לזולת, אלא גם להיות שמח ולהודות כל רגע לבורא עולם על הטוב והחסד שעושה איתנו האלוקים.
כדרך חיים נכונה, כדאי לאמץ הסתכלות חיובית גם בחיים האישיים שלנו. בה אנו חווים שלל חוויות בחיים, חלקן טובות וחלקן נעימות פחות, עלינו לדעת להודות על הטוב בחיים ועם חשיבה חיובית להפוך גם את מה שנראה לנו כרע לטוב.